לדלג לתוכן

בוריס גלפנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס גלפנד
Борис Абрамович Гельфанд
בוריס גלפנד, 2013
בוריס גלפנד, 2013
לידה 24 ביוני 1968 (בן 56)
מינסק, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
הישג בולט

סגן אלוף העולם, 2007
מחזיק גביע העולם, 2009
זוכה תחרות המועמדים לאליפות העולם, 2011

סגן אלוף העולם, 2012
הדרגה הגבוהה ביותר

רב אמן משנת 1989

סגן אלוף העולם בין השנים 20122013
מד כושר מרבי 2777 (נובמבר 2013)
מד כושר נוכחי 2,658 (נכון ל־אפריל 2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן תמרה גולובי, אלברט קאפנגוט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע נוסף כותב ספרי עיון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, בלארוס, ישראל
פרסים והוקרה עיטור הידידות (רוסיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוריס אברמוביץ' גלפנדרוסית: Борис Абрамович Гельфанд; נולד ב-24 ביוני 1968, מינסק שבברית המועצות) הוא שחמטאי ישראלי בדרגת רב אמן בינלאומי, סגן אלוף העולם לשעבר, חבר בנבחרת ישראל. במאי 2012 התמודד נגד וישוואנתן אנאנד באליפות העולם בשחמט 2012, ונוצח בשלב שובר השוויון במשחקים מהירים. בשנת 1990 דורג גלפנד במקום השלישי בעולם, אחרי אלופי העולם גארי קספרוב ואנטולי קרפוב.[1]

גלפנד הוא מרבי האמנים הגדולים בעולם בשני העשורים האחרונים, וגדול שחמטאי ישראל בכל הזמנים.

גלפנד הגיע לדירוג שיא של 2777 במד כושר של התאחדות השחמט העולמית בנובמבר 2013, ונכון למאי 2024, הוא מדורג במקום ה-77 בעולם וה-1 בישראל.[2]

גלפנד זכה באליפות ברית המועצות לנוער בגיל 17 ובאליפות אירופה לנוער שנתיים לאחר מכן. ב־1988 סיים במקום הראשון המשותף (עם ז'ואל לוטייה) באליפות העולם לנוער. בשנה שלאחר מכן הגיע לדרגת רב־אמן. עלה לישראל ב-1998. במסגרת הקריירה המקצוענית שלו זכה בכ־50 טורנירים בינלאומיים בין השנים 2011-1990.

בספטמבר 2007 השתתף גלפנד באליפות העולם בשחמט במקסיקו סיטי, בה נטלו חלק שמונת השחמטאים הפעילים הטובים בעולם. הוא זכה במקום השני במשותף עם האלוף היוצא ולדימיר קראמניק, כאשר ההודי וישוואנתן אנאנד זכה בתואר אלוף העולם עם נקודה אחת בלבד יותר מאשר לגלפנד. בנובמבר 2008, הוביל את נבחרת ישראל לזכייה במדליית כסף היסטורית באולימפיאדת השחמט העולמית בדרזדן, גרמניה, והיה לשחקן הטוב ביותר בנבחרת ואחד מהטובים ביותר באולימפיאדה כולה. באוקטובר 2010, הוליך את נבחרת ישראל לזכייה במדליית הארד באולימפיאדת השחמט העולמית בחאנטי-מאנסיסק, רוסיה - מדליה שנייה ברציפות. בעבר הוביל גם כן את הנבחרת הישראלית להישגים רבים, ושדרג את השחמט הישראלי בהביאו אותו לצמרת העולמית.

עקב חילוקי דעות עם האיגוד הישראלי לשחמט, גלפנד לא ייצג את ישראל באולימפיאדת השחמט 2016.

גלפנד נשוי למאיה, עיתונאית במקצועה, ולהם בת ובן. הוא מתגורר בראשון לציון.

מבחר תחרויות בהן השתתף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע העולם 2009

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009, זכה גלפנד באליפות גביע העולם בשחמט, שהתקיימה בעיר חאנטי-מנסיסק שברוסיה. במשחק הגמר ניצח גלפנד את אלוף העולם לשעבר מטעם פיד"ה, רוסלן פונומריוב האוקראיני. בזכייה זו, גלפנד הבטיח את מקומו בתחרות המועמדים לאליפות העולם בשחמט 2012, אשר נערכה במאי 2011, ובו נטלו חלק 8 מבכירי שחמטאי תבל.

תחרות המועמדים 2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבע-גמר תחרות המועמדים גבר גלפנד על שחריאר ממדיארוב מאזרבייג'ן בתוצאה 2.5-1.5. בחצי הגמר, לאחר תיקו 2-2 בארבעה משחקים שנערכו בקצב רגיל, גבר גלפנד על גטה קמסקי מארצות הברית 2–4 בשובר שוויון בשח מהיר ובמשחק בזק (בליץ). בגמר גבר גלפנד על אלכסנדר גרישצ'וק מרוסיה בתוצאה 3.5-2.5. ניצחונו בתחרות המועמדים הבטיח לגלפנד התמודדות בדו-קרב על אליפות העולם מול האלוף הנוכחי באפריל-מאי 2012.[3] גלפנד גם קיבל פרס כספי בסך 90 אלף אירו. זהו גדול הישגיו, וגדול ההישגים של שחמטאי ישראלי מאז ומעולם.

עטיפת ספרו של בוריס גלפנד, "משחקיי הזכורים ביותר"

אליפות העולם 2012

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אליפות העולם בשחמט 2012

ב-10 במאי 2012 בגלריית טרטיאקוב במוסקבה, רוסיה, התקיים טקס הפתיחה של דו-קרב על אליפות העולם. בשלב הראשון שיחקו המתמודדים משחקי שח "קלסיים" בשיטת הטוב מ-12 משחקים. ששת המשחקים הראשנים הסתיימו כולם בתיקו, לאחר שגלפנד הפתיע בהכנה טובה יותר לאליפות העולם וזכה ליתרון במרבית המשחקים [דרוש מקור]. במשחק השביעי הצליח גלפנד לממש את יתרונו וזכה בניצחון (בכלים הלבנים). אלא שבמשחק השמיני הצליח אנאנד להשוות את התוצאה, לאחר מסע נמהר של גלפנד, אשר עלה לו באובדן המלכה וגרר כניעה מיידית. יתר ארבעת המשחקים של השלב הראשון שוב הסתיימו בתיקו, והתוצאה הכוללת עמדה על 6-6. לפיכך עברו המתמודדים לשלב השני, בו שוחקה סדרה של 4 משחקי שח מהיר (25 דקות לכל שחקן, כל מסע מוסיף 10 שניות). בשלב זה התקשה גלפנד לעמוד בקצב המהיר ומצא עצמו מפגר שוב ושוב בזמן לעומת יריבו - דבר שגרם לו גם להחמיץ מצבים בהם היה לו יתרון במשחק. במשחק השני, בו שיחק אנאנד בכלים הלבנים, הצליח אנאנד לנצח את גלפנד. במשחק זה הציג גלפנד יכולת הגנה מרשימה תחת לחץ, אולם מצוקת הזמן, ומשחקו המדויק של אנאנד הכריעו לבסוף את המשחק לטובת אנאנד. במשחק השלישי היה גלפנד במצב עדיף בבירור, אולם גם הפעם לחץ הזמן הביא בסופו של דבר לסיום המשחק בתיקו. גם יתר המשחקים הסתיימו בתיקו ואנאנד ניצח בשלב השני 2.5-1.5, ושמר על כסאו. גלפנד זכה בפרס ניחומים בסך מיליון דולר.[4]

תחרות המועמדים לונדון 2013

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2013 סיים גלפנד במקום חמישי בתחרות המועמדים 2013, שבה התחרו שמונה שחמטאים על האפשרות להתמודד באוקטובר אותה שנה מול אלוף העולם בשחמט, וישוואנתן אנאנד, על תוארו.

טורניר לזכרו של מיכאל טל 2013

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה-13 ביוני ועד ה-23 ביוני 2013 השתתף גלפנד בטורניר השנתי לזכרו של אלוף העולם לשעבר, מיכאל טל. הוא סיים עם שלושה ניצחונות, אפס הפסדים ושש תוצאות תיקו, כאשר הוא מנצח את אלכסנדר מורוזביץ', פביאנו קרואנה והיקארו נקמורה, מנצח את הטורניר עם 6 נקודות מתוך 9, חצי נקודה לפני המקום השני, מגנוס קרלסן. הוא קיבל 18 נקודות מד כושר מהטורניר והגיע לשיא דירוג מד הכושר שלו עד אותה עת (2773). מדובר היה באחד הטורנירים עם מד הכושר הממוצע הגבוה בכל הזמנים, והניצחון בטורניר נחשב להישג חסר תקדים.[5]

הישגים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • זכה באליפות אירופה לנוער, 1987-8
  • זכה באליפות עולם לנוער (משותף עם ז'ואל לוטייה), 1988
  • זכה תחרות במיורקה, 1989
  • זכה בתחרות במוסקבה, 1992
  • זכה בתחרות בוייק אן זה, 1992
  • זכה בתחרות במנילה, 1993
  • זכה בתחרות בכלקידיקי, 1993
  • זכה בתחרות בביל, 1993
  • זכה בתחרות בדוס הרמנאס, 1994
  • זכה בתחרות בדברצן, 1995
  • זכה בתחרות בווינה, 1996
  • זכה בתחרות בטילבורך, 1996
  • זכה בתחרות בפולניקה זדרוז', 1998
  • זכה בתחרות בפולניקה זדרוז', 2000
  • זכה בתחרות בקאן, 2002
  • זכה בתחרות בפמפלונה, 2004
  • זכה בתחרותב ביל, 2005
  • זכה בתחרות באשדוד, 2005
  • הפך לסגן אלוף העולם, מקסיקו, 2007
  • זכה בגביע העולם בשחמט אקטיבי, אודסה, 2009
  • זכה באליפות גביע העולם בשחמט, חאנטי-מאנסיסק, רוסיה, 2009[6]
  • זכה בתחרות שחמט אקטיבי בלאון, 2010
  • זכה בטורניר NH ("וותיקים נגד צעירים"), 2010
  • זכה בתחרות המועמדים לאליפות העולם, קאזאן, 2011[7]
  • זכה בפרס הוז מטעם עיריית תל אביב לשנת 2011[8]
  • הפך לסגן אלוף העולם, מוסקבה, 2012
  • זכה במקום ראשון משותף בתחרות גרנד פרי, לונדון, 2012[9]
  • זכה בטורניר לזכרו של אלוף העולם אלכסנדר אלכין, פריז ומוסקבה, 2013
  • זכה בטורניר לזכרו של אלוף העולם מיכאל טל, מוסקבה, 2013
  • זכה במקום ראשון משותף בתחרות גרנד פרי, פריז, 2013
שנה מיקום המתמודד השני תוצאה
1991 סרייבו פררגד ניקוליץ' 4 מ-8 תיקו
1991 בריסל נייג'ל שורט 3 מ-8 הפסד
1994 ויק אן-זהה מייקל אדמס 5 מ-8 ניצחון
1994 Sanghi Nagar ולדימיר קרמניק 4.5 מ-8 ניצחון
1995 אוסטרסקרס אולף אנדרסון (אנ') 0.5 מ-2 הפסד
1995 Sanghi Nagar אנטולי קרפוב 3 מ-9 הפסד
2002 אלברט אטיין בקרו 2.5 מ-6 הפסד
2007 אליסטה רוסטם קסימג'אנוב 5.5 מ-9 ניצחון
2007 אליסטה גטה קמסקי 3.5 מ-5 ניצחון
2007 מקסיקו סיטי טורניר בו השתתפו 8 שחמטאים 8 מ-14 מקום 2–3 יחד עם אלוף העולם היוצא ולדימיר קרמניק
2011 קאזאן שחריאר ממדיארוב 2.5 מ-4 ניצחון
2011 קאזאן גטה קמסקי 2 מ-4 (2-4 בשובר שוויון) ניצחון
2011 קאזאן אלכסנדר גרישצ'וק 3.5 מ-6 ניצחון
2012 מוסקבה וישוואנתן אנאנד 6 מ-12 (2.5-1.5 בשובר שוויון) הפסד (דו-קרב על הכתר העולמי)

הופעות באולימפיאדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס גלפנד השתתף בנבחרות האולימפיות של ברית המועצות, בלארוס וישראל.

שנה לוח קבוצה מד כושר נקודות תוצאות % דירוג קבוצתי דירוג אישי
1990 2 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 2680 6 מ-9 3+ 6= 0- 66.7 10
1994 1 בלארוסבלארוס בלארוס 2680 6 מ-11 3+ 6= 2- 54.5 12 45
1996 1 בלארוסבלארוס בלארוס 2665 6 מ-10 2+ 8= 0- 60 33 24
2000 1 ישראלישראל ישראל 2683 7 מ-11 3+ 8= 0- 63.6 5 18
2002 1 ישראלישראל ישראל 2704 5 מ-8 2+ 6= 0- 62.5 9
2004 1 ישראלישראל ישראל 2693 6 מ-11 2+ 8= 1- 54.5 5 43
2006 1 ישראלישראל ישראל 2727 5 מ-9 2+ 6= 1- 55.6 4 46
2008 1 ישראלישראל ישראל 2719 7.5 מ-10 5+ 5= 0- 75 [10]
2010 1 ישראלישראל ישראל 2751 4.5 מ-9 1+ 7= 1- 50 19
2012 1 ישראלישראל ישראל 2738 4.5 מ-8 1+ 7= 0- 56 26 15
2014 1 ישראלישראל ישראל 2753 5 מ-9 2+ 6= 1- 55.6 9 22

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בוריס גלפנד, My Most Memorable Games, הוצאת Edition Olms, שנת 2005 (באנגלית)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוריס גלפנד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ FIDE Rating List July 1990, www.olimpbase.org
  2. ^ [1]
  3. ^ טלילה שחר, שחמט: ישראלוישוואנתן אנאנד,י יתמודד על תואר אלוף העולם, באתר גלי צה"ל, 25 במאי 2011
  4. ^ גלפנד יצטרך לשלם למדינה 48% מיסים מסכום הזכייה [2]
  5. ^ טורניר לזכרו של מיכאל טל 2013 [3]
  6. ^ Chess in Khanty-Mansiysk
  7. ^ Pairings Tree - Candidates Matches 2011
  8. ^ אתר קהילה עיריית תל אביב
  9. ^ מקום ראשון משותף בתחרות גרנד פרי, לונדון, 2012
  10. ^ השחקן ה-3 הטוב ביותר בכל האולימפיאדה


השחמטאים הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי
נכון ל-1 בנובמבר 2024
מס' שם דרגה מד כושר שנת לידה
1 בוריס גלפנד רב-אמן 2657 1968
2 מקסים רודשטיין רב-אמן 2636 1989
3 תמיר נבאתי רב-אמן 2613 1991
4 אמיל סוטובסקי רב-אמן 2590 1977
5 איליה סמירין רב-אמן 2574 1968
6 יבגני פוסטני רב-אמן 2572 1981
7 מיכאל רויז רב-אמן 2568 1983
8 ניצן שטיינברג רב-אמן 2566 1998
9 סמיון לומאסוב רב-אמן 2559 2002
10 אורי קובו רב-אמן 2539 1997