בון איבר
![]() | |
בון איבר בהופעה בסטוקהולם, 2011 | |
מקום הקמה |
או קלייר ![]() |
---|---|
מוקד פעילות | ויסקונסין, ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-2006 |
סוגה |
פולק רוק אינדי פולק אינדי רוק |
חברת תקליטים |
4AD Jagjaguwar |
שיתופי פעולה בולטים | קניה וסט, ג'יימס בלייק |
פרסים והוקרה |
|
http://www.boniver.org | |
פרופיל ב-IMDb | |
חברים | |
ג'סטין ורנון שון קרי מייקל נויס מת'יו מק'קוהאן מייקל לואיס גרג לייס (אנ') קולין סטטסון | |
![]() ![]() |
בון איבר (באנגלית: Bon Iver) היא להקה אמריקאית מוויסקונסין, ארצות הברית, אשר הוקמה על ידי זמר האינדי פולק ג'סטין ורנון בשנת 2006. אלבום הבכורה של הלהקה יצא ב-27 ביולי 2007. בשנת 2012 הם זכו בשני פרסי גראמי : האמן החדש הטוב ביותר והאלבום האלטרנטיבי של השנה. השם "בון איבר" נגזר מן האמרה בצרפתית Bon hiver שמשמעותה "חורף טוב".[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומה הראשון של הלהקה, "For Emma, Forever Ago", יצא בהוצאה עצמית בשנת 2007, ועל ידי חברת התקליטים Jagjaguwar בשנת 2008. רוב האלבום נכתב כאשר ג'סטין ורנון, סולן הלהקה, בילה מספר חודשים בבקתה מבודדת בוויסקונסין לאחר פרידה מחברתו לחיים והתפרקות להקתו הקודמת "DeYarmond Edison". עם הוצאתו, האלבום משך תשומת לב רבה ממספר גופי מוזיקה בארצות הברית, ולאחר מכן יצא מחדש על ידי לייבל המוזיקה Jagjaguwar, ובאירופה ובריטניה על ידי חברת התקליטים 4AD.
האלבום זכה לביקורות משבחות, ואף הוגדר על ידי מגזין הרולינג סטון כ"אחד מאלבומי הפרידה הטובים אי-פעם" ודורג במקום ה-92 ברשימת "100 האלבומים הטובים של שנות האלפיים".[2] האלבום הוכלל לא פעם ברשימת האלבומים הטובים של שנת 2008 וזכה להצלחה רבה - הוא מכר מעל 130,000 עותקים בארצות הברית ומעל 400,000 עותקים ברחבי העולם.
ב-20 בינואר 2009 הוציאה הלהקה מיני-אלבום בשם "Blood Bank" המכיל ארבעה שירים. שיר הנושא של האלבום נכתב במקור לאלבום הראשון של הלהקה, אך לבסוף לא נכנס אליו. השיר "Woods" סומפל על ידי קניה וסט בשירו "Lost in the world".
אלבום האולפן השני של הלהקה, "Bon Iver, Bon Iver", יצא ב-17 ביוני 2011. האלבום מכיל עשרה שירים ונחשב כשינוי כיוון מוזיקלי עבור הלהקה. האלבום קיבל ביקורות מהללות. באתר מטקריטיק מחזיק האלבום ממוצע של 86/100 המתבסס על 42 ביקורות מקצועיות. האלבום הוגדר על ידי אתרי מוזיקה רבים, דוגמת פיצ'פורק ופייסט כאלבום הטוב של השנה.[3][4] האלבום נמכר בשבוע הראשון לצאתו ב-104,000 עותקים בארצות הברית, וסה"כ נמכרו 357,811 עותקים ממנו בארצות הברית בלבד. בשנה זו הלהקה הייתה מועמדת לארבעה פרסי גראמי: שיר השנה (עבור השיר "Holocene"), האמן החדש הטוב ביותר, האלבום האלטרנטיבי הטוב של השנה והקלטת השנה. הוא זכה בקטגוריות האמן החדש הטוב ביותר והאלבום האלטרנטיבי של השנה.[5]
ב-30 בספטמבר 2016 יצא אלבום האולפן השלישי של הלהקה "22, A Million." אלבום זה היה שינוי מוזיקלי משמעותי מאוד מקודמיו ושולבו בו אלמנטים אלקטרונים ואלמנטים של מוזיקת היפ הופ. על אף שינוי הסגנון, היה האלבום מועמד לשני פרסי גראמי: לפרס האלבום האלטרנטיבי לשנת 2017 ולפרס ה-"Best Recording Package". נוסף על כך, אתרי מוזיקה רבים כמו פיצ'פורק, הרולינג סטון והמירור טענו שהוא אחד מאלבומי השנה של 2016.
ב-2 ביוני 2019 הלהקה הוציאה שני שירים חדשים - "Hey, Ma" ו"(Man (U Like". השירים הושמעו לראשונה בפסטיבל "All Points East" שבלונדון. שני השירים יהיו באלבום שיקרא "I, I" ועתיד לצאת ב-2019
הלהקה ביצעה שיתופי פעולה רבים, ביניהם עם קניה וסט, ג'יימס בלייק ואנאיס מיטשל.
בשנת 2020 השתתפה הלהקה בשיר "Exile" של הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט, שנכלל באלבום האולפן התשיעי שלה, Folklore.[6] עם יציאתו, "Exile" זכה לביקורות חיוביות מטעם מבקרי המוזיקה, ששיבחו את הכתיבה שלו והשימוש בכלי הנגינה השונים בו בדומה ל-"Cardigan", של סוויפט. כמו כן, מבקרי המוזיקה שיבחו את הכימיה שנוצרה בין השתיים. השיר הופיע במקום הראשון במצעד שירי הספוטיפיי העולמי וצבר למעלה מ-6.977 מיליון השמעות ביממה אחת, תוך שהפך לאחד מהשירים עם הפתיחות הגדולה ביותר בשנת 2020.[7] "Exile" הוא בלדת דואט, בה יש שימוש ב"פסנתר מתנפנף ומיתרים מסתחררים". בדצמבר באותה השנה, הוציאה סוויפט את אלבום האולפן התשיעי שלה, Evermore, בו נכלל השיר "Evermore" בהשתתפות הלהקה גם כן.[8]
חברי הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'סטין ורנון - קולות, גיטרה, גיטרה בס, בנג'ו, תופים.
- שון קרי - קולות, פסנתר, תופים.
- מייקל נויס - קולות, גיטרה.
- מת'יו מק'קוהאן - קולות, גיטרה בס, תופים.
- מייקל לואיס - סקסופון, גיטרה בס.
- קולין סטטסון - סקסופון בס, קלרינט.
- גרג לייס - גיטרה, גיטרה בס, מנדולינה.
- רוב מוס - ויולה, צ'לו.
- כרמן קמריירו - חצוצרה, קרן צרפתית.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- For Emma, Forever Ago (2008)
- Bon Iver, Bon Iver (2011)
- 22, A Million (2016)
- i,i (2019)
מיני-אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Blood Bank (2009)
- iTunes Sessions (2012)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של בון איבר (באנגלית)
בון איבר, ברשת החברתית פייסבוק
בון איבר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בון איבר, ברשת החברתית אינסטגרם
בון איבר, סרטונים בערוץ היוטיוב
בון איבר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בון איבר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
בון איבר, באתר ספוטיפיי
בון איבר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
בון איבר, באתר Last.fm (באנגלית)
בון איבר, באתר AllMusic (באנגלית)
בון איבר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בון איבר, באתר דיזר
בון איבר, באתר Discogs (באנגלית)
בון איבר, באתר Songkick (באנגלית)
- בון איבר, באתר Genius
- בון איבר, באתר SecondHandSongs
בון איבר, באתר בנדקמפ
בון איבר, באתר בילבורד (באנגלית)
- חן רוזנק, "בון איבר": ראיון עם ג'סטין ורנון, המוזיקאי הכי גדול של 2011, באתר וואלה, 20 בינואר 2012
- עדי הררי, לאנה דל ריי או בון איבר? סיכום 2011 של "אינדי להמונים", באתר הארץ, 28 בדצמבר 2011
- מני אבירם, קורדרוי 136: מאתגר, מסתורי ומתגמל - יש סיבה להמתין לבון איבר, באתר וואלה, 7 בספטמבר 2016
- מני אבירם, קורדרוי 138: בון איבר מציגה – הפסקול המושלם של הסתיו הקרוב, באתר וואלה, 28 בספטמבר 2016
- Bon Iver- 22, A Million ביקורת אלבום, באתר מועדון תרבות, 28 בספטמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Caramanica, Jon (2011-06-03). "Who, What and Where is Bon Iver? (Published 2011)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-11-29.
- ^ 100 Best Albums of the 2000s, באתר הרולינג סטון
- ^ The 50 Best Albums of 2011, pastemagazine.com, 2011-11-22 (באנגלית)
- ^ The Top 50 Albums of 2011 - Page 5, Pitchfork (באנגלית)
- ^ http://pitchfork.com/news/45374-bon-iver-wins-grammy-award-for-best-new-artist/
- ^ folklore, נבדק ב-2021-04-27
- ^ Spotify Charts, www.spotifycharts.com
- ^ evermore, נבדק ב-2021-04-27
פרס גראמי לתגלית השנה | ||
---|---|---|
1980−1960 | בובי דארין (1960) • בוב ניוהארט (1961) • פיטר נרו (1962) • רוברט גולט (1963) • סווינגל סינגרס (1964) • הביטלס (1965) • טום ג'ונס (1966) • ללא זוכה (1967) • בובי ג'נטרי (1968) • חוזה פליסיאנו (1969) • קרוסבי, סטילס ונאש (1970) • הקרפנטרז (1971) • קרלי סיימון (1972) • אמריקה (1973) • בט מידלר (1974) • מרווין האמליש (1975) • נטלי קול (1976) • סטארלנד ווקל בנד (1977) • דבי בון (1978) • א טייסט אוף האני (1979) • ריקי לי ג'ונס (1980) | |
2000−1981 | כריסטופר קרוס (1981) • שינה איסטון (1982) • Men at Work (1983) • מועדון תרבות (1984) • סינדי לאופר (1985) • שאדיי (1986) • ברוס הורנסבי והריינג' (1987) • ג'ודי וואטלי (1988) • טרייסי צ'פמן (1989) • | |
2020−2001 | שלבי ליני (2001) • אלישה קיז (2002) • נורה ג'ונס (2003) • אוונסנס (2004) • מארון 5 (2005) • ג'ון לג'נד (2006) • קארי אנדרווד (2007) • איימי ויינהאוס (2008) • אדל (2009) • זאק בראון בנד (2010) • אספרנסה ספולדינג (2011) • בון איבר (2012) • פאן (2013) • מאקלמור וראיין לואיס (2014) • סם סמית' (2015) • מייגן טריינור (2016) • צ'אנס הראפר (2017) • אלסיה קארה (2018) • דואה ליפה (2019) • בילי אייליש (2020) | |
2021 ואילך | מייגן די סטליון (2021) • אוליביה רודריגו (2022) • סמארה ג'וי (2023) • ויקטוריה מונה (2024) • צ'אפל רואן (2025) |