לדלג לתוכן

בולסלב גולדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בולסלב גולדמן
Boleslaw Goldman
לידה 29 בספטמבר 1938 (בן 86)
פולאווי, פולין
ענף מדעי רפואה
תאריך עלייה 1957
עיסוק מומחה ברפואה פנימית, גנטיקה וניהול רפואי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה בשנת 2002 פרס דוד בן-גוריון על מפעל חיים ברפואה.
בת זוג רחל

בולסלב (בולק) גולדמן (נולד ב־29 בספטמבר 1938, בפולאווי, פולין) הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב[1]. היה רופאם האישי של ראשי הממשלה דוד בן-גוריון[2][3][4], יצחק רבין ואריאל שרון[5][6] וכן של משה דיין.

כיהן כ-14 שנים כמנהל המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר. משנת 2009 עד שנת 2022 שימש יושב ראש הוועד המנהל של מכון גרטנר למדיניות בריאות ואפידמיולוגיה. בשנים 2010–2016 כיהן כנשיא המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה. משנת 1983 הוא חבר במועצת המנהלים של מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה, באוניברסיטת תל אביב.

ייסד את ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם (מחקר גנטי), וכיהן כיו"ר שלה בשנים 1997–2010. בשנים 2004–2005 היה יו"ר ועדת סל הבריאות לתעדוף טכנולוגיות רפואיות, מטעם משרד הבריאות ומשרד האוצר[7].

בשנת 2002 קיבל את פרס בן-גוריון על מפעל חיים.

בולסלב גולדמן נולד ב-1938 בעיר פולאווי, פולין. הוא סיים את לימודי היסודי, התיכון ושנה ראשונה בלימודי רפואה עוד בפולין.

בתקופת השואה ניצל הודות לסבתו, שלקחה אותו לוורשה, באמצעות ניירות אריים מזויפים. מכאן מקור שמו בולסלב (שמו המקורי הוא בֶּר). סבתו של גולדמן, הוא ואימו, שהייתה במחנה עבודה בגרמניה ושרדה, הם ניצולי השואה היחידים מקרב בני משפחתו הקרובה. דוד של אימו היה הסופר י"ל פרץ.

בשנת 1957, בגיל 19, עלה לישראל.

בשנים 1957 עד 1963 למד בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1964 החל את הסטאז' בבבית החולים תל השומר. ב-1965 התגייס לצה"ל והיה, בין השאר, מפקד יחידה צבאית בבית החולים תל השומר ומפקד קורס קציני רפואה. נפצע קשה במלחמת ששת הימים. במשך 18 שנים שירת בצה"ל עד שהשתחרר ב-1983 בדרגת אלוף-משנה.

בשנים 1970–1971 השתלם בשיטות מעבדה מתקדמות במסגרת קרן פורד במכון ווסטר לביולוגיה ניסויית (Worcester Foundation for Experimental Biology) בארצות הברית.

בין השנים 1976–1977 זכה במלגה מטעם החברה המלכותית הבריטית והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והשתלם בגנטיקה ב-Guy's Hospital Medical School, בלונדון.

בשנים 1984–1985 היה פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), ובשנים 1989–1990 היה פרופסור אורח באוניברסיטת לונדון. במהלך השנים, השתלם בקורסים רבים בניהול מערכות בריאות.

פרופסור גולדמן נשוי לד"ר רחל גולדמן, מדענית במכון ויצמן למדע והם הורים לשלושה ילדים.

ניסיון קליני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1968–1973 התמחה ברפואה פנימית, ובשנת 1973 הוסמך כמומחה ברפואה פנימית.

בשנת 1987 הוסמך כמומחה בניהול רפואי ובשנת 1988 הוסמך כמומחה בגנטיקה רפואית.

בין השנים 1974–2004 היה מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

מינויים אקדמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1974–1978 היה מרצה בכיר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בין השנים 1978–1985 היה פרופסור חבר, ובין השנים 1985–2006 היה פרופסור מן המניין ומשנת 2006, הוא פרופסור אמריטוס[8].

גולדמן שימש במספר תפקידי ניהול[9]:

  • 1977-1971 סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא
  • 2004-1974 מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי שיבא
  • 1990-1977 ממלא מקום ומנהל בפועל, המרכז הרפואי שיבא
  • 2004-1990 מנהל המרכז הרפואי שיבא[10]
  • 2009-2004 מנהל מכון גרטנר למדיניות בריאות ואפידמיולוגיה ומשנת 2009 עד 2022 - יו"ר הוועד המנהל של מכון גרטנר
  • 2007-2005 יו"ר מכון הלב פרוקרדיה, קופת חולים מכבי
  • 2010-2005 חבר בוועד המנהל של קופת חולים מכבי
  • 2010-2009 חבר בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב
  • 2015-2009 חבר בוועד המנהל של חברת אלרוב[11]
  • 2021-2009 חבר במועצת המנהלים של "הקרן לבריאות וסביבה"
  • 2010–2016 נשיא המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה
  • 2020-2011 חבר בהנהלת יד ושם, ירושלים וחבר בוועד המנהל של יד ושם

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1980 עד 1985 כיהן כחבר בוועד המנהל של קרן החינוך של ארצות הברית-ישראל (קרן פולברייט-Fullbright)[1]. בשנת 1985 מונה ליו"ר יו"ר הוועד המנהל וכיהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים.

בשנים 1990–1992 עמד פרופ' גולדמן בראש הוועדה מטעם משרד החינוך לקביעת מדיניות בריאות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

בשנת 1994 מונה לחבר בוועד המנהל של המרכז לניהול מערכת הבריאות קובנס באוניברסיטת תל אביב, הפועל לקידום ההוראה והמחקר בתחום של ניהול רפואי וניהול מערכות בריאות בישראל. שנה לאחר מכן מונה ליו"ר הוועד המנהל ושימש בתפקיד זה עד שנת 1998.

הקים את ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם (מחקר גנטי) והיה היו"ר הראשון שלה בין השנים 2010-1997[12].

בשנים 2004–2012 היה חבר במועצה הלאומית לביואתיקה.

בשנים 2004–2005, היה יו"ר ועדת סל הבריאות[7].

כיהן במועצת המנהלים של אוניברסיטת תל אביב בין השנים 2009–2010. משנת 1983 הוא מכהן בהנהלת מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב[13],

משנת 2003 הוא חבר בחבר המנהלים של מוזיאון תל אביב, משנת 2005 עד שנת 2021 היה חבר בוועד המנהל של הקרן לבריאות וסביבה[14], ובשנים 2005–2009 - חבר בחבר הנאמנים של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.

משנת 2011 עד שנת 2020 כיהן כחבר בהנהלת יד ושם. בשנת 2014 נבחר לחבר הוועד המנהל של יד ושם[15][16].

כתב כ-200 מאמרים בעיתונות המדעית בתחומי הרפואה, הגנטיקה והאפדימיולוגיה[17][18][19].

חבר בוועדת העורכים של כתב העת למשפט, בריאות וביואתיקה – Journal of Health Law and Bioethics של הקריה האקדמית אונו[20].

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 זכה בפרס דוד בן-גוריון על מפעל חיים ברפואה[21].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 קורות חייו של פרופסור בולסלב גולדמן באתר מכון גרטנר (באנגלית)
  2. ^ * יעקב בר-און, ‏לא עוד אירוע היסטורי שולי: בחזרה להשקת מוזיאון השעווה הישראלי, באתר מעריב אונליין, 28 ביוני 2021
  3. ^ פרופסור גולדמן מדווח על מצבו הרפואי של דוד בן-גוריון, באתר גוגל חדשות (באנגלית)
  4. ^ טלי ליפקין-שחק, "לא יכולתי לדעת כמה זה חמור ומאוד דאגתי", באתר nrg‏, 24 בדצמבר 2005
  5. ^ Greg Myre, A Mild Stroke Sends Sharon to the Hospital, ‏1 בנובמבר 2005
  6. ^ Conal Urquhart, Sharon in hospital after suffering stroke, The Guardian, ‏1 בנובמבר 2005
  7. ^ 1 2 Judy Siegel-itzkovich, Olmert promises partial addition to health basket, The Jerusalem Post, ‏2 בנובמבר 2005
  8. ^ באתר אוניברסיטת תל אביב
  9. ^ פרופסור בולסלב גולדמן, באתר בלומברג
  10. ^ פרופסור בולסלב גולדמן, באתר המרכז הרפואי שיבא
  11. ^ בעלי תפקידים, באתר אלרוב נדל"ן ומלונאות
  12. ^ אווזות המטילות ביציות זהב, באתר "אישה"
  13. ^ בטאון 50. באתר מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה
  14. ^ על העמותה, באתר הקרן לבריאות וסביבה
  15. ^ לפי אתר יד ושם
  16. ^ באתר הווירטואלי של יד ושם
  17. ^ פרופסור בולסלב גולדמן, באתר גוגל סקולר
  18. ^ פרופסור בולסלב גולדמן, באתר ResearchGate
  19. ^ מאמריו של פרופסור בולסלב גולדמן בספריה הלאומית לרפואה האמריקאית
  20. ^ ‏Bioethics and Law Health of Journal, באתר הקריה האקדמית אונו
  21. ^ מקבלי הפרס, באתר עמותת ״יד דוד בן-גוריון״ (ע״ר)