בוזקאשי
בּוּזְקָאשִי או קוֹקבּוֹרוּ הוא ספורט קבוצתי מסורתי במדינות מרכז אסיה. הבוזקאשי הוא הספורט הלאומי של אפגניסטן, והוא נחשב לספורט הפופולרי ביותר בקירגיזסטן. מטרתו של כל שחקן המשתתף במשחק היא ללקט פגר של עז או עגל ערוף ראש מהאדמה תוך כדי רכיבה על סוס ולהעבירו אל מעבר לקו המטרה או למעגל מטרה המסומנים בקרקע, וכן למנוע משחקני הקבוצה היריבה לעשות כן. מקורו של הספורט ביכולתם של תושבי הערבות באזור לאסוף עזים ועגלים תוך כדי רכיבה.
תחרויות בוזקאשי נכללות במשחקים הנומדים העולמיים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למשחק שמות שונים בקרב עמי האזור. בוזקאשי הוא השם המקובל בפרסית (بزکشی) ובטג'יקית (бузкашӣ) ופירושו "הרמת עזים". באוזבקית, טטרית וטורקמנית, נקרא המשחק קוקבורו (kökbörü), בקזחית קֶקְפָּאר (көкпар) ובקירגיזית אוּלָאק טָארְטִיש.
כללי המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]למשחק שתי שיטות עיקריות: טוּדָבָּרָאִי וקָרָגָ'אִי. בשיטת הטודבראי, יש להרחיק את הפגר לנקודה כלשהי הרחוקה מיתר המשתתפים. בשיטת הקרג'אי, יש לשאת את הפגר לנקודה ספציפית בקצה המגרש, המסומנת בדגל, להקיף את הדגל, ואז להטילו במרכז מעגל המכונה "מעגל הצדק", בצידו השני של המגרש.
הבוזקאשי הוא משחק קשוח, שכן למשתתפים בו מותר לנקוט בכל דרך אפשרית לשם השגת הניצחון במשחק. כל רוכב נושא עמו שוט, שלעיתים נאחז בשיניים. על מנת להגן על עצמם מבעיטות ומהצלפות של שחקני הקבוצה היריבה, לבושים הרוכבים שכבות ביגוד רבות.
פגרי העגלים או העזים בהם משתמשים במשחק הם בדרך כלל ערופי ראש, גפיהם נכרתות מתחת לברכיהם, ומעיהם מוצאים מהם. הם מושרים במים קרים במשך 24 שעות לפני המשחק, ולעיתים הם ממולאים בחול, על מנת להגדיל את משקלם. השימוש בעגלים נפוץ יותר מאשר בעזים, משום שהם נוטים פחות להתפרק במהלך המשחק. נשיאת הפגרים חייבת להיות באמצעות הידיים, ואין לקשור אותם לגוף או לסוס.
המשחק אינו מוגבל בזמן, והוא יכול להימשך אף מספר ימים, עד להשגת הניצחון. הקבוצה המנצחת זוכה בפרס, בדרך כלל כסף, בגדים או טורבנים. השגת המיומנות במשחק נמשכת שנים רבות, ורבים מהשחקנים הגדולים ביותר (המכונים "צָ'פָּנְדָאז"), הם מעל גיל ארבעים. גם הסוסים צריכים להיות מאומנים היטב, ואימוניהם נמשכים לעיתים למעלה מחמש שנים.
במובן מסוים, מזכיר הבוזקאשי את הפולו, אלא שבאחרון משתמשים השחקנים בכדור, ומשכו מוגבל בזמן.
