בוהק
בהלכה, בוהק הוא מראה לבן בעור בשרו של אדם, הפחות בדרגת הצבע הלבן מארבע מראות הנגעים, דומה למראה של קרום ביצת תרנגולת.
הכלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה מנגעים רגילים הבאים כתוצאה מעיפוש השבר, ה"בוהק" שהוא סוג של נגע טהור הוא כתם עור הנגרם כתוצאה מבעיות בעור ומסיבה זו אינו טמא[1]. לפעמים, נקראים כל הנגעים בשם "בוהק" כשם מושאל[2].
כאשר מראה זה נתגלה בבשרו של אדם, הוא אינו טמא. ולא עוד, אלא אפילו אם נגע טמא גדל אלא שהחלק שבו התפשט הנגע הוא בצבע "בוהק" הנגע אינו טמא[3]. הבוהק אף מקלקל את הנגע ואם הוא מפסיק בין שני חלקיו של הנגע לא ניתן לצרפם.
מצד שני, למרות שהבוהק אינו נגע, הוא גם לא נחשב "בשר חי" שעל פי ההלכה אם הוא נתגלה בצרעת הוא נחשב לסימן טהרה, ואינו בכלל האמור בתורה "ומחית בשר חי בשאת"[4].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוהק, האנציקלופדיה התלמודית כרך ג' עמ' א - ב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת, פרק א', הלכה א'.
- ^ למשל: תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ט, עמוד א'.
- ^ תורת כהנים תזריע פרשה א' סוף פרק ב
- ^ ויקרא יג ג