בוד גאיה
בוד גאיה (בהינדי, बोधगया. בתעתיק לאנגלית, Bodh Gayā) היא עיירה קטנה במדינת ביהאר שבהודו, הממוקמת במקום בו על פי המסורת הגיע גאוטמה בודהה להארה (פאלי: bodhi). עבור בודהיסטים, בוד גאיה היא החשובה ביותר מבין ארבעת מוקדי העלייה לרגל הקשורים לחיי הבודהה, הכוללים גם את קושינגר, לומביני וסרנת.
חשיבות המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוד גאיה מפורסמת במקדשים הרבים שבה, המושכים אליהם עולי רגל מכל רחבי העולם. האתר החשוב ביותר הוא מקדש מהאבודהי שבו נמצא "כס היהלום" (Vajrasana) ועץ הבודהי הקדוש הסמוך לו.
זרמים בודהיסטיים שונים ממדינות שונות בנו בבוד גאיה מקדשים, וכך לקהילות בודהיסטיות מבהוטן, בורמה, וייטנאם, טיאיוואן, יפן, מונגוליה, נפאל, סין, סרי לנקה, קמבודיה, ותאילנד, יש מקדשים ומרכזים משלהן, שכל אחד מהם נבנה בהתאם למסורות האדריכליות האופייניות למדינת המוצא.
לא רחוק ממקדש מהבודהי נמצא מתחם הקלאצ'קרה מאידן (Kalachakra Maidan), המשמש כאתר ההוראה השנתי של הדלאי לאמה. הלימוד מתקיים בדרך כלל בתחילת ינואר ומושך אליו אלפי עולי רגל מרחבי העולם.[1][2]
בנוסף לעולי הרגל המגיעים למקום למטרות דתיות, האתר מהווה גם מוקד תיירותי, בשל הריכוז של סגנונות בודהיסטיים ארכיטקטוניים שונים מכל רחבי העולם.
בשנת 2002, הוכר מקדש מהבודהי כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[3]
באמונה הבודהיסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המסורת הבודהיסטית, הנסיך גאוטמה סידהרתה, הגיע בסביבות שנת 500 לפני הספירה במסעותיו לגדות נהר הפלגו ליד העיירה גאיה. הוא עצר לייד עץ הבודהי ולאחר שלושה ימים ושלושה לילות של מדיטציה, הוא הגיע להארה. לאחר מכן הוא בילה שבעה שבועות במדיטציה, וביסס את חווית ההארה שלו. לאחר מכן נסע לסרנת, שם החל ללמד בודהיזם. תלמידיו החלו לבקר באופן קבוע במקום בו זכה להארה, בירח המלא של חודש ווסק (אפריל-מאי) בלוח השנה ההינדואי. מאוחר יותר, המקום הזה נקרא בוד גאיה.
עץ הבודהי
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
העץ הנמצא כיום במקום, ממין פיקוס קדוש, איננו העץ המקורי שתחתיו זכה בודהה בהארה, שכן המקום היה חרב במשך מאות בשנים לאחר מלחמות הדת בין הבודהיסטים להינדואיסטים ולמוסלמים. אולם מעץ המהאבודהי המקורי נלקח זרע, שהובא לסרי לנקה ונקרא "ג'יה סרי מהאבודהי", וזרע ממנו הוחזר להודו ונשתל בבוד גאיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריה של בוד גאיה מתועדת במסמכים ובכתובות רבות, במיוחד בסיפוריהם של עולי הרגל הסינים פקאשיין (המאה החמישית) ושוואנדזאנג (המאה השביעית). היא הוותה מרכז הבודהיזם העולמי עד לשקיעתה של דת זו בהודו במאה ה-13.
ישנן עדויות[4] המייחסות את בניית מקדש המהאבודהי במקום לאשוקה, קיסר האימפריה המאורית. עדויות אחרות תומכות בכך שהמקדש נבנה או נבנה מחדש בזמן אימפריית קושאן במאה ה-1.[5] כשהבודהיזם נחלש בהודו בעקבות מלחמות דת עם הינדים ומוסלמים, המקדש ננטש ונקבר מתחת לשכבה עבה של אדמה וחול עד שנשכח.
במאה ה-19, אלכסנדר קנינגהם מהאגודה הארכאולוגית הבריטית ערך חפירות במקום ואף שחזר חלקים גדולים של המקדש. החל מ-1949, לאחר שהודו קבלה את עצמאותה, החלו מדינות רבות לבנות במקום מקדשים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Office of His Holiness The Dalai Lama, The 14th Dalai Lama (באנגלית)
- ^ Dawa Tsering, His Holiness the Dalai Lama will Give Three-day Teachings at Kalachakra Teaching Ground in Bodhgaya - Central Tibetan Administration, 2023-12-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Mahabodhi Temple Complex at Bodh Gaya, whc.unesco.org
- ^ Huu Phuoc Le, Buddhist Architecture, Grafikol, 2010, עמ' 36, ISBN 978-0-9844043-0-8. (באנגלית)
- ^ Bodh Gaya | Buddhist Pilgrimage, Sacred Site, Mahabodhi Temple | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)