בוא, רוח בורא
בוא, רוח בורא (בלטינית: Veni Creator Spiritus) הוא המנון שנכתב במאה התשיעית וחיבורו מיוחס לרבנוס מאורוס. להמנון שבעה בתים, כולל הבית האחרון, הנקרא "גלוריה" (תהילה, Gloria, לפי המילה הראשונה בו), שאיננו חלק מההמנון, אלא תוספת מקובלת לסיום המנונים נוצריים מסוג זה.
שימוש ליטורגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסייה הקתולית נהוג לשיר את ההמנון בחג הפנטקוסט (קרוב לשבועות), בתפילות הבוקר (Terce) והערב (Vespers). כן נהוג לשיר את ההמנון במעמד כניסת הקרדינלים לקפלה הסיסטינית בעת בחירת אפיפיור חדש,[1] בעת הכתרת בישופים, בעת הסמכה לכהונה של כמרים, בעת טקס הקונפירמציה, עם הקדשת כנסייה חדשה, בעת כינוס סינוד כנסייתי, במעמדי הכתרה של מלכים קתוליים (וכן בהכתרת מלכי בריטניה) ובאירועים נוספים. ההמנון נכלל גם בספר התפילות הכללי של הכנסייה האנגליקנית (בלטינית ובתרגום לאנגלית מאת ג'ון דריידן). ההמנון אף עובד ותורגם לגרמנית על ידי מרטין לותר בשם Komm, Gott Schöpfer, Heiliger Geist בשנת 1524 והוא נכלל בצורתו זו בספר ההמנונים של הכנסייה הלותרנית הגרמנית (Evangelisches Gesangbuch).
מילות השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושת הבתים הראשונים והבית האחרון.
תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]בוא, רוח בורא,
אתה, הנקרא מָגֵן,
חָזֶק את גוּפֵינוּ החלושים,
תהילה לאב,
|
לטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
הלחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד הלחן גרגוריאני המקובל, הולחן המזמור באופנים שונים פעמים רבות.
יוהאן סבסטיאן באך עשה שימוש בתרגומו הגרמני של לותר להמנון, Komm, Gott Schöpfer, Heiliger Geist, כבסיס להלחנת הכוראל רי"ב 631 מן הספרון לעוגב והפרלוד לכוראל לעוגב רי"ב 667 (שנים קרויים Komm, Gott Schöpfer, Heiliger Geist).
הקטור ברליוז הלחין את ההמנון כמוטט לקול נשי (H 141, שנות ה-60 של המאה ה-19, אחת מיצירותיו האחרונות) ואנטון ברוקנר הלחין על בסיס הלחן המקורי מוטט לקול ולעוגב (WAB 50, שנות ה-80 של המאה ה-19).
גוסטב מאהלר הלחין את הטקסט הלטיני כחלק הראשון של הסימפוניה השמינית שלו (1910).
מוריס דיריפלה השתמש בהמנון כבסיס ליצירתו לעוגב, "פרלוד, אדג'ו וכוראל על נושא "בוא רוח יוצר" (Prélude, Adagio et Choral varié sur le thème du 'Veni Creator', שנות העשרים של המאה ה-20).
פאול הינדמית הלחין ב-1962 קונצ'רטו לעוגב ולתזמורת בשם פנטזיה על "בוא רוח יוצר".
קשישטוף פנדרצקי כתב מוטט למקהלה על בסיס ההמנון ב-1987 וב-2005 השתמש קרלהיינץ שטוקהאוזן בהמנון במחזור Klang שלו בקטע לשני נגני נבל מזמרים הנקרא Freude (אושר, שמחה).