בוא, בוא עמנואל
בוא, בוא עמנואל (בלטינית: Veni, veni, Emmanuel, באנגלית: O Come, O Come, Emmanuel) הוא מזמור לעונת חג המולד, אחד הפופולריים ביותר בעולם דובר-האנגלית.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטקסט של "בוא, עמנואל" שאוב משבעת האנטיפונים הנאמרים, במסורת הכנסייה המערבית, אחד מדי יום בתפילת ערבית בשבוע שלפני חג המולד. האנטיפונים נסובים אודות נבואות הברית הישנה המבשרות על ישו לפי האמונה הנוצרית, וכל אחד מכיל תואר או כיבוד אחר המתייחס אליו: חׇכְמָה, ה', חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד, הַשַּׁחַר, מֶלֶךְ הַגּוֹיִם ועִמָּנוּ אֵל. עיבודים המבוססים על האנטיפונים שנועדו לזמרה רגילה הופיעו עוד במאה התשיעית. הטקסט של "בוא, עמנואל" הופיע לראשונה בצורה מזוהה בשפה הלטינית, באסופת ההמנונים של הכנסייה הקתולית שיצאה בקלן ב-1710. מאחר שהאוסף שימש בכל המוסדות הישועיים, המזמור הפך למוכר במהרה. ב-1851 תרגם אותו הכומר האנגליקני ג'ון מייסון ניל לאנגלית. המקור העתיק, הטון הפורמלי וריבוי האזכורים למקרא ייקרו את "בוא, עמנואל" בעיני אנשי התנועה האוקספורדית, שקראו אז לשיבה למסורות העתיקות ולסגנון קתולי יותר בתוך הכנסייה האנגליקנית. גרסה ערוכה במקצת הוכנה על ידי ניל לשם הכללה בספר המזמורים הקלאסי Hymns Ancient and Modern שנדפס ב-1861. הפופולריות העצומה של האסופה הקנו לו מעמד קנוני בעולם דובר-האנגלית: הוא פורסם ב-442 ספרי מזמורים שונים לפחות. על אף שקיימים תרגומים נוספים, גרסת ניל השנייה היא המוכרת ביותר. הנעימה המקובלת הולחנה על ידי תומאס הלמור, ששאל נעימה צרפתית מימי הביניים. "בוא, עמנואל" פופולרי גם בעולם דובר-הגרמנית ובמדינות נוספות.
המזמור זכה לגרסאות כיסוי מרובות על ידי זמרים ידועים. ממבצעיו המפורסמים הם ויטני יוסטון, מריה קארי, קלי קלרקסון, טאריה טורונן, מגי ריילי ונוספים.
מילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגום חופשי לעברית | המקור באנגלית |
---|---|
בוא, בוא עמנואל, |
O come, O come, Emmanuel |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על היצירה "בוא, בוא עמנואל" באתר מיוזיק בריינז
- O Come, O Come, Emmanuel באתר hymnary.org.