לדלג לתוכן

בדיקת אוטופלואורסצנציה של קרקעית העין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בדיקת אוטופלואורסצנציה של קרקעית העיןאנגלית: (FAP) Fundus Autofluorescence Photography) היא בדיקת עיניים לא פולשנית המאפשרת מיפוי טופוגרפי של התפלגות ליפופוסצין (אנ') בשכבת תאי אפיתל פיגמנט הרשתית כמו גם של פלואורפורים אחרים שעלולים להתרחש במחלות רשתית ובחלל התת-עצבי. הבדיקה כוללת צילום של פנים העין במצלמה מיוחדת תוך שימוש באורכי גל ספציפיים של אור.[1][2]

הבדיקה בוצעה לראשונה בשנת 1995 על ידי פרופ' דלורי[3] מאוניברסיטת הרווארד בעזרת ספקטרופוטומטר. הבדיקה חשפה את המאפיינים האוטופלואורסנטיים (אנ') הפנימיים של הרשתית האנושית. התקדמות טכנולוגית אפשרה פיתוח של מספר מכשירי FAF זמינים מסחרית בעלי טכניקות אבחון שונות כגון אופטלמוסקופ לייזר סריקה קונפוקלית, אולטרה- אופטלמוסקופ לייזר סריקה קונפוקלית רחב שדה, הדמיית קרקעית העין, מצלמת קרקעית העין ומיקרוסקופ פלואורסנטי (אנ').[1]

הבדיקה משמשת בין היתר לאבחון של ניוון מקולרי תלוי גיל.[4]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Fundus Autofluorescence - EyeWiki, eyewiki.aao.org
  2. ^ Steffen Schmitz-Valckenberg, Frank G. Holz, Alan C. Bird, Richard F. Spaide, FUNDUS AUTOFLUORESCENCE IMAGING: Review and Perspectives, RETINA 28, 2008-03, עמ' 385 doi: 10.1097/IAE.0b013e318164a907
  3. ^ https://eye.hms.harvard.edu/francoisdelori
  4. ^ Richard F Spaide, Fundus autofluorescence and age-related macular degeneration, American Academy of Ophthalmology, ‏November 14, 2001

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.