בגידת הדימויים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | רנה מגריט |
| תאריך יצירה | 1929 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
81.12 ס״מ (קנבס)  |
| גובה |
60.3 ס״מ (קנבס) |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
סוריאליזם |
| מספר יצירה |
78.7 (Mr. and Mrs. William Preston Harrison Collection) |
| מיקום | במוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, לוס אנג'לס |
  | |
"בגידת הדימויים" (בצרפתית: La trahison des images) היא יצירה ידועה משנת 1929 של הצייר הסוריאליסט הבלגי רנה מגריט. בציור מתוארת מקטרת המלוּוה בכיתוב ".Ceci n'est pas une pipe" ("זוהי אינה מקטרת"). הציור מוצג במוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס שבקליפורניה.
לפי הדעה הרווחת, כוונתו של מגריט הייתה להראות כי גם הייצוג הריאליסטי ביותר של עצם כלשהו הוא ייצוג (אנ') בלבד. כך, למשל, לא ניתן לעשן בעזרת ציור המקטרת או לפטם אותו, הגם שהוא דומה מאוד למקטרת אמיתית. ובמילותיו של מגריט: "רק נסו לפטם אותה בטבק! לו הוספתי לציור את הכיתוב 'זוהי מקטרת', הייתי משקר"[1] (את העיקרון ניסח יפה גם הסמיולוג ויליאם ג'ונס: "המילה 'כלב' לא יכולה לנבוח").
מגריט עסק רבות בקשר בין עצמים לבין הייצוג שלהם. בשנת 1927, לדוגמה, השלים את התמונה "Clef des songes" ("מפתח החלומות"), ובה מתוארים ארנק, אולר, עלה וספוג; לכל אחד מהעצמים הוצמדה תווית, אך רק זו של הספוג התאימה. (התוויות האחרות הן "שמַים", "ציפור" ו"שולחן".) שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1930, צייר מגריט גרסה אחרת ובה שישה עצמים, ולכולם תוויות שגויות.
הציור האחרון של מגריט בנושא זה, "Les deux mystères" ("שתי התעלומות"), הושלם בשנת 1966. בציור מופיע כן ציירים, עליו מונחת התמונה "בגידת הדימויים", ולצדו מקטרת נוספת. המקטרת החדשה דומה לזו שבתמונה המקורית בצורתה, אך לא בצבעיה; כך, בעולם המתואר בתמונה, המקטרת המצוירת (על כן הציור) נראית ממשית יותר מזו שלידה.
פירושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפירוש הידוע ביותר לתמונה הוצע בשנת 1973 על ידי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו בספרו Ceci n'est pas une pipe, שבו מתועדים גם שני מכתבים של מגריט. לצד המשמעות הפשוטה של התמונה – ייצוג ועצם אינם היינו הך – מציע פוקו שבהצגת הפרדוקס־לכאורה מחייב מגריט את המתבונן להרהר במושג ה"מציאות".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Harry Torczyner, Magritte: Ideas and Images, p. 71
