לדלג לתוכן

סחר חליפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בארטר)
המונח "ברטר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ברטר (פירושונים).
איור משנת 1820 לערך, המתאר סחר חליפין בין סוחרים אירופאים לבין אינדיאנים אמריקאים.

סַחַר חֲלִיפִין, או "בַּרְטֶר" (באנגלית: Barter), הוא שיטת מסחר המבוססת על החלפת סחורות ושירותים. בשיטה זו לא קיים מוצר אשר מוגדר כאמצעי חליפין (כמו הכסף בו נעשה שימוש בימינו), ולפיכך אין הבחנה בין קונה ומוכר, מפני שכל משתתף בסחר משמש בו זמנית הן כקונה והן כמוכר.

כבר בסוף העת העתיקה נהגו אנשים להחליף מוצרים שייצרו או נכסים שהיו בידם, תמורת מצרכים או נכסים של אנשים אחרים בהם חפצו, וכן לשלם במוצרים תמורת עבודה או שירות. כך למשל, רועי צאן החליפו בשר וחלב עם איכרים שגידלו פירות וירקות, ובעליו של שדה חיטה שילם לעובדיו באלומות חיטה, או בקמח לאחר סחר חליפין שלו עם בעל טחנת קמח, או בכיכרות לחם לאחר סחר חליפין נוסף עם מאפייה. לא קיימות ראיות לכך שסחר חליפין קדם לשימוש בכסף.[1][2] ככל הנראה, השיטה הכלכלית שקדמה למסחר בכסף היא כלכלת מתנה.

איור משנת 1874 המתאר חקלאי מציע שתי תרנגולות כסחר חליפין תמורת מנוי לעיתון.

חסרונו העיקרי של סחר חליפין נובע מכך שהוא מסורבל. הסרבול נובע בעיקר מהסיבות הבאות:

  • סחר חליפין מאלץ כל קונה להפוך גם למוכר או לספק שירות – אדם החפץ במוצר מסוים (קונה) נדרש לא רק למצוא אדם אחר המחזיק באותו מוצר ומוכן לסחור בו (מוכר), אלא גם להשיג מוצר שאותו אדם יסכים לקבל תמורת המוצר שבידיו, או לספק לו שירות נחוץ.
  • סחר חליפין יוצר קושי בהתאמת שווי הסחורה המוחלפת – קונה המחזיק במוצר יחיד בעל שווי גבוה, ומעוניין לקנות מוצרים ממספר מוכרים, יתקשה לסחור במוצר שבידו. כך למשל, רועה צאן המחזיק גדי ומעוניין לקנות מאנשים שונים מגוון ירקות, יאלץ לחלק את הגדי ביניהם, מה שיפחית את שוויו, או להחליף את הגדי בכמות גדולה של ירק אחד, ואז להשתמש בחלק מכמות הירק הזה כדי להחליפו בירקות נוספים.
  • סחר החליפין מדכא פיתוחים טכנולוגיים – ליצרן קל יותר לסחור בהרבה מוצרים פשוטים וזולים מאשר במעט מוצרים מורכבים ויקרים. כך למשל, נגר יעדיף לבנות מספר רב של שרפרפים שיאפשרו לו סחר חליפין ישיר עם מוכרי מזון שונים, מאשר לבנות מריצה או עגלה, שתאלץ אותו לאתר קונה אמיד מספיק, לקבל ממנו מוצרים בתמורה, ורק אז לסחור בהם תמורת מזון.

סחר חליפין בעת החדשה עד ימינו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה המודרנית ניתן להבחין במספר סוגים של סחר חליפין:

  • סחר חליפין רגיל (כמו בימי קדם) – מתקיים בעיקר במדינות נחשלות ולא מתועשות, וכן בעיתות משבר כלכלי (למשל – מדינות אירופה ובמיוחד גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, או עסקת התפוזים בין ישראל לבין ברית המועצות).
  • סחר חליפין בין יבואנים ויצרנים – הללו עשויים להחליף ביניהם סחורות על מנת להגדיל את מבחר המוצרים שהם יכולים לשווק לקמעונאים.
  • סחר חליפין במגזר הפרסום ובאמצעי התקשורת.
  • סחר חליפין בתוך קהילות חברתיות – סוג זה לרוב ממוקד סחר בשירותים: אנשים עוזרים זה לזה על ידי החלפת ידע, כישורים, מוצרים ורעיונות. לקהילה המקיימת סחר חליפין יש מטבע קהילתי המשמש לסחר בתוך הקהילה. בעולם ישנן מאות או אלפי קהילות העוסקות בסחר חליפין. בישראל פועלות שתי קהילות סחר חליפין:

מבחינה חשבונאית, יש להתייחס לכל עסקת חליפין כאל שתי עסקאות נפרדות, וכל אחד מהמחליפים צריך להוציא חשבונית עבור העסקה שבה הוא המוכר.

סחר חליפין בעולם החי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויי תצפית גילו שימוש בסחר חליפין בקרב פרימטים. מקוקי סרטנים שחיים במקדשים בלינזיים (אנ') גונבים פעמים רבות פריטים של תיירים כדי להחליפם עם התיירים בתמורה למזון. חוקרים הבחינו שהמקוקים נוהגים לגנוב פריטים בעלי ערך גבוה (למשל, מכשירים אלקטרונים או ארנקים) על פני פריטים בעלי ערך נמוך (למשל, סיכות שיער או שקיות ריקות), מכיוון שהבינו שיוכלו להחליף פריטים אלו בתמורה לכמות רבה יותר של מזון. על פי התצפיות, מיומנות המקוקים לזהות את הפריטים בעלי הערך הגבוה יותר עולה עם הגיל והניסיון, וכך גם מיומנותם בגניבת הפריטים. מאחר שיש אוכלוסיות מקוקים שנוהגות בגניבה והחלפה במשך למעלה מ-30 שנים, החוקרים העריכו שמנהג זה עובר בתרבות שלהם.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The Myth of the Barter Economy
  2. ^ קרין ונמרוד אלדאה, עוד דברים שלמדתי היום, עמ' 118
  3. ^ Free trade between species, science, ‏19 Feb 2021