לדלג לתוכן

אשתאול (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחלות שבטי ישראל

אֶשְׁתָּאוֹל הייתה עיר בשפלת יהודה בתקופת המקרא.

בספר יהושע היא מוזכרת פעמיים, בראשונה, עם היישובים צרעה ואשנה, כשייכת לנחלת שבט יהודה:[1]

” זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם: ... בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה:”

ובשנייה, עם צרעה ועיר שמש כשוכנת בנחלת שבט דן:[2]

”לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי: וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ:”

וכך בדומה נאמר על שמשון בספר שופטים:[3]

”וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל:”

ולאחר מותו של שמשון נאמר:[4]

”וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיהוּ וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה:”

על בני שבט דן קשתה ההתיישבות באשתאול, והם חיפשו אזור פנוי כך עולה מהפסוקים בספר שופטים:[5]

”בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה: וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם לְכוּ חִקְרוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה וַיָּלִינוּ שָׁם:”

ולאחר שחקרו את הארץ, העתיקו לבסוף את מקום מושבם לצפונה:[6]

” וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה:”

במאה ה-20 הציעו חוקרים לזהותה באֶשְוַע מצפון לערתוף, בסמוך לצרעה; באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו בו ממצאים, כגון חרסים, מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. חוקרים הציעו לזהות את אשתאול גם בערתוף.

בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות הוקם על ידי עולים מתימן מושב בשם אשתאול, מצפון לבית שמש ושייך למועצה אזורית מטה יהודה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]