אשר אזר
 | |||||
| לידה |
6 באפריל 1921 כ"ז באדר ב' ה'תרפ"א  סאטו מארה, ממלכת רומניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1984 (בגיל 63) א' בחשוון ה'תשמ"ה  באר שבע, ישראל | ||||
| מדינה |
ישראל  | ||||
| תאריך עלייה | 1938 | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין הישן בבאר שבע | ||||
| מפלגה | מפא"י | ||||
| |||||
  | |||||
אשר אזר (כ"ז באדר ב' ה'תרפ"א, 6 באפריל 1921 – א' בחשוון ה'תשמ"ה, 27 באוקטובר 1984) היה ראש עיריית אילת מ-1967 עד 1973.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסאטו מארה שברומניה לאביו חיים רוט ולאמו רבקה בת שמואל שינפלר. למד בחדר מסורתי ובתיכון.
בשנת 1938 עלה לארץ. התגייס ל"הגנה" והיה ממייסדי קיבוץ ניצנים. לאחר נפילת הקיבוץ במלחמת העצמאות נלקח בשבי המצרי, שבו שהה כתשעה חודשים, עד לשחרורו במרץ 1949 בעקבות הסכמי שביתת הנשק[1]. לאחר שחרורו, החל לשמש כמזכיר וגזבר של המועצה המקומית יקנעם (שהורכבה אז מהמושבה יקנעם ומעיירת העולים שהיום נקראת יקנעם עילית). בשנת 1945 נישא לחוה שוורץ. לזוג נולדו שני בנים. בהמשך חייו, היה פעיל בסיעת העובד הציוני, והתמודד מטעמה לוועידת ההסתדרות ב-1959[2].
בשנת 1957 החל לעבוד במחלקת הדרכה וביקורת במשרד הפנים.
בעיריית אילת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1959 נשלח לאילת מתוקף תפקידו, כדי לעזור לעיריית אילת להשתקם לאחר פרשת מעילות שפקדה אותה. הוא עבר להתגורר בעיר והתמנה לגזבר העירייה. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 1965 שובץ במקום הרביעי ברשימת המערך למועצת העיר[3] ונבחר למועצת העיר. הוא נבחר לסגן ראש העיר. ב-אוגוסט 1967 הודיע ראש העיר יוסף (יוסקה) לוי על התפטרותו, ומועצת העיר בחרה פה אחד באזר לכהן במקומו כראש העיר[4][5]. בראשית כהונתו הוקם בית החולים יוספטל. בבחירות של 1969 נבחר שוב בראש סיעת המערך[6]. לקראת הבחירות של שנת 1973 הודיע כי לא ירוץ שוב לעירייה[7]. ב-1974 עבר עם משפחתו לבאר שבע, שם גר עד לפטירתו.
ב-27 באוקטובר 1984 (א' בחשוון ה'תשמ"ה) הלך לעולמו, לאחר מחלה ממושכת[8]. נקבר למחרת בבית העלמין הישן בבאר שבע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "אשר אזר (רוט)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5646
- נעמי בן-גור, ראיון עם ראש עיריית אילת אשר אזר, למרחב, 11 במרץ 1971.
- תמונות ופרטי ארכיון, מאתר "אילת עירי".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שבויינו חוזרים ממצרים, חרות 8 במרץ 1949.
- ^ העובד הציוני - (הסיעה הפרוגרסיבית), למרחב, 5 בדצמבר 1959.
- ^ ילקוט הפרסומים 1231, עמ' 318
- ^ יאיר שטרן, חילופי משמרות באילת - בלי הדחות ובלי סערות, מעריב, 22 באוגוסט 1967
- ^ אשר אזר - ראש עיריית אילת, הצופה, 14 באוגוסט 1967.
- ^ ילקוט הפרסומים 1577 עמ' 539.
- ^ ברוך מאירי, ראש עירית אילת: לא ארוץ לקאדנציה נוספת, מעריב, 26 באוקטובר 1972.
- ^ נפטר אשר אזר, מעריב, 29 באוקטובר 1984
| ראשי עיריית אילת | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|
- ישראלים ילידי רומניה
- אנשי העלייה החמישית
- לוחמי ההגנה
- מייסדי קיבוצים
- ניצנים: אישים
- חיילי צה"ל במלחמת העצמאות
- שבויי צה"ל במלחמת העצמאות
- יקנעם המושבה: אישים
- חברי העובד הציוני
- עובדי משרד הפנים
- חברי מועצת העיר אילת
- סגני ראשי רשויות מקומיות בישראל
- ראשי עיריית אילת
- ראשי רשויות מקומיות מטעם מפא"י
- באר שבע: אישים
- אישים הקבורים בבאר שבע
- ישראלים שנולדו ב-1921
- ישראלים שנפטרו ב-1984