ארתור לונגמור
 | |
| לונגמור בשנת 1941 | |
| לידה |
8 באוקטובר 1885 סידני, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בדצמבר 1970 (בגיל 85) סארי, בריטניה  |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת  |
| השכלה |
Stubbington House School |
| בן או בת זוג |
Marjorie Maitland (24 באפריל 1913–?) |
| צאצאים |
William Longmore, Richard Maitland Longmore, Janet Maitland Longmore, P. M. Longmore |
| השתייכות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | 1900–1944 (כ־44 שנים) |
| דרגה |
 מרשל אוויר ראשי |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט  אות השירות המצוין | |
  | |
סר ארתור מארי לונגמור (באנגלית: Sir Arthur Murray Longmore; 8 באוקטובר 1885 – 10 בדצמבר 1970) היה טייס בריטי ממוצא אוסטרלי.
בתחילת המאה ה-20 היה לונגמור מחלוצי התעופה הימית, ולאחר מכן שימש בתפקידים בכירים בחיל האוויר המלכותי (RAF) בתקופת מלחמת העולם השנייה.
קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לונגמור נולד בפרבר מנלי של העיר סידני שבניו סאות' ויילס באוסטרליה. הוא למד במכללה הימית של דארטמות', וקיבל דרגת קצונה בצי המלכותי הבריטי (RN) ב-1904. הוא פיתח עניין בתעופה, וקיבל רישיון טיס בשנת 1911. באותה שנה נעזר באוסוואלד שורט, מחלוצי מהנדסי התעופה, כדי לתכנן דרך להציב כריות אוויר על כני הנסע ומתחת לזנב של מטוס שורט S.27. בדצמבר 1911 השתמש במתקן זה, והיה לבריטי הראשון שהמריא מן הקרקע, ונחת במים, כשנחת במימי הנהר מדווי ליד העיירה שירנס, בסמוך לשפך הנהר תמזה במחוז קנט במזרח אנגליה.[1]
ב-1912 הצטרף לשירות האוויר של הצי המלכותי (RNAS). הוא שירת במלחמת העולם הראשונה כמדריך טיסה. בשנת 1920 קיבל דרגת קצונה של קבע ב-RAF, ועלה בסולם הדרגות. הוא שירת בעיקר בתפקידי הדרכה בכירים (מפקד קולג' קרנוול ב-1929 ומפקד קולג' ההגנה המלכותי ב-1936), חבר במשלחת האווירית הבריטית לניו זילנד ולאוסטרליה ב-1939 ובאותה שנה נציג בריטניה בוועידה להגנת האזור הפאסיפי.[2] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בדרגת מרשל אוויר ראשי, המקבילה לדרגת גנרל בן ארבעה כוכבים בצבא היבשה.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר פרצה המלחמה היה לונגמור בתפקיד האחראי על פיקוד האימונים של ה-RAF. ב-20 במאי 1940 מונה לונגמור למפקד פיקוד המזרח התיכון של ה-RAF.[3] בתקופה זו סיפק ה-RAF סיוע אווירי למערכה במדבר המערבי, והעניק הגנה לנתיבי התעבורה החשובים במזרח התיכון ובתעלת סואץ, השתתף במערכה במזרח אפריקה ובהגנה האווירית בזמן המצור על מלטה. לונגמור נדרש להעביר מטוסים יקרי ערך מבחינתו לתמיכה במעורבות הבריטית במלחמת איטליה - יוון, בחודש אפריל 1941, שהסתיימה בתבוסה ובאסון צבאי. מכיוון שכך, חש כי הוא חייב לקבל תגבורות, במיוחד כאשר עמד בפני האתגר להביס את העיראקים, המסתייעים בסיוע אווירי גרמני, בשלבי הפתיחה של המלחמה האנגלו-עיראקית באפריל 1941, שהחלו בהטלת מצור על בסיס חיל האוויר המלכותי בחבניה, עליו פיקד סגן מרשל אוויר הארי ג'ורג' סמארט. בשלב זה סר חינו מלפני צ'רצ'יל שהורה על פיטוריו ביוני 1941, והחלפתו בארתור טדר.[4] לונגמור שימש מספר חודשים בתפקיד המפקח הכללי של ה-RAF, שכלל פיקוח על שדות התעופה ותקינות המטוסים.
הפרישה ולאחריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1942 פרש לונגמור על מנת להתמודד בבחירות משנה במחוז גרנת'ם בלינקולנשייר, מטעם המפלגה השמרנית.[5] הוא נכשל בהתמודדות זו. מכיוון שכך פתח עסק פרטי לתובלה ימית, שהשיג חוזי תובלה חשובים כאשר נבנה כוח הפלישה בדרום אנגליה בשנת 1943–1944 לקראת מבצע אוברלורד. בשנת 1943 נקרא שוב לשירות לחודשים מספר, על מנת להשתתף בצוות חשיבה על מבנה ה-RAF בתקופה שלאחר המלחמה. בדצמבר 1943 נהרג בנו, מפקד כנף ריצ'רד מייטלנד לונגמור, כשהתקיף מן האוויר צוללת גרמנית בעת שליווה שיירה במהלך הקרב על האטלנטי.[6] ביוני 1944 פרש סופית משירות.
זיכרונותיו, בשם "From Sea to Sky 1910–1945" ("מהים לשמים 1910–1945") פורסמו בשנת 1946. בין 1954 ל-1957 שימש כסגן יושב ראש ועדת חבר העמים לקברי מלחמה (CWGC).[7] ב-1970 מת בסארי שבאנגליה.
עיטורים וכיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין היתר, עוטר לונגמור בעיטורים הבאים:
- אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט.[8]
- אות השירות המצוין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ J. M. Bruce, The Short Seaplanes Flight International, 14.12.1956, pp. 922
- ^ Air Marshal Longmore Appointed, פלסטיין פוסט, 5 במאי 1940
- ^ Air Marshal Longmore Appointed, פלסטיין פוסט, 5 במאי 1940
- ^ New RAF C in C in the middle east, פלסטיין פוסט, 2 ביוני 1941
- ^ למען העלות קצינים צעירים, דבר, 4 במרץ 1942
- ^ Pack attack on convoys failed, פלסטיין פוסט, 6 בדצמבר 1943
- ^ ארתור לונגמור אתר Air of Authority
- ^ Three middle east service chiefs honored, פלסטיין פוסט, 5 במרץ 1941
- טייסי חיל האוויר המלכותי
- גנרלים בריטים במלחמת העולם השנייה
- קצינים בריטים במלחמת העולם הראשונה
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- מעוטרי אות השירות המצוין
- כותבי אוטוביוגרפיה בריטים
- חלוצי התעופה
- טייסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם הראשונה
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- מעוטרי צלב המלחמה
- אוסטרלים שנולדו ב-1885
- בריטים שנפטרו ב-1970