ארץ הוויסלה
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה | פולנית, רוסית | ||
| עיר בירה | ורשה | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | שילוב המדינה באימפריה הרוסית | ||
| תאריך | 1867 | ||
| פירוק | מלחמת העולם הראשונה | ||
| תאריך | 1915 | ||
| ישות קודמת |
 פולין הקונגרסאית | ||
| ישות יורשת |
 ממלכת פולין | ||
  | |||
ארץ הוויסלה או מדינת הוויסלה (ברוסית: Привислинский край בפולנית: Kraj Nadwiślański) הוא השם שהוחל על אזור פולין בידי שלטונות האימפריה הרוסית, לאחר פירוקה של פולין הקונגרסאית. מקור השם הוא על שם נהר הוויסלה הזורם דרך פולין, והוא הוכנס לשימוש כבר לאחר מרד נובמבר (1830-1831) אך הפך להיות רשמי לאחר מרד ינואר (1863-1864).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות קונגרס וינה, החל משנת 1815 נקראה פולין שנכללה בתחום האימפריה הרוסית בשם "פולין הקונגרסאית". אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, הוכתר כמלך פולין, והתחייב לקיים את חוקת פולין. למדינה זו היו מטבע משלה, מערכת חוקים, תקציב וגבול מכס עם יתר האימפריה הרוסית. בשנת 1831, בעקבות מרד נובמבר של הפולנים, פורקו הצבא, הפרלמנט (סיים), ובוטלו מערכת החוקים והממשל העצמי של המדינה. החוקה הוחלפה בחוקה הרבה פחות ליברלית שהפכה אותה יותר ויותר לחלק מרוסיה, וכל האוניברסיטאות בשפה הפולנית נסגרו רק כדי להיפתח כמה שנים מאוחר יותר בשפה הרוסית.
לזמן קצר עוד שמרה המדינה על מידה מסוימת של אוטונומיה, שהתבטאה בין היתר בכך שהומשך השימוש במטבע הפולני (זלוטי). דה פקטו הוחלף חוק העונשין הפולני בחוק העונשין הרוסי, אולם רק בשנת 1832 הוא הוכנס לשימוש באופן רשמי ובוטל גבול המכס. הכנסייה הקתולית נרדפה, ורוב הכנסיות הקתוליות נסגרו או הולאמו.[1] בשנת 1839 פורקה הכנסייה היוונית-קתולית, ואוחדה עם הכנסייה הפרבוסלבית. בשנת 1863 פרץ מרד ינואר, שדוכא ביד קשה. בעקבות המרד, בוטל כל שריד לעצמאות פולנית, ופולין הקונגרסאית אוחדה רשמית לתוך האימפריה הרוסית ושמה שונה ל"ארץ הוויסלה". בשנת 1867 נערכה רפורמה אשר העבירה את פולין רוסיפיקציה, שבמסגרתה השפה הפולנית נאסרה ללימוד. פולין עברה חלוקה מנהלית מחדש, וחולקה ל-10 גוברניות (פלכים). חמישה מכל צד של הוויסלה. שם הארץ שונה באופן רשמי ל"ארץ הוויסלה", למרות שהוא עוד היה בשימוש מאז שנת 1831.
בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח קיסרה של רוסיה, ניקולאי השני, אוטונומיה נרחבת לעם הפולני. שטחה של פולין הפך לשדה קרב בין הרוסים לבין הגרמנים והאוסטרים, כאשר הרוסים פלשו לגליציה שהוחזקה בידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ואילו הגרמנים, מצדם, פלשו לשטחי פולין שהוחזקו על ידי הרוסים. בסוף 1915 כבר נסוגו הרוסים מגליציה, ופולין הוחזקה כולה בידי הגרמנים. מעצמות המרכז שאפו לנצל את הרגשות האנטי-רוסיים ששררו בפולין, ומנהיגיהן, וילהלם השני, קיסר גרמניה, ופרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, הכריזו על הקמת "ממלכת פולין".[2]
דמוגרפיה של ארץ הויסלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מרשם האוכלוסין, שנערך באימפריה הרוסית בשנת 1897 , התגוררו בארץ הויסלה 9,402,253 תושבים (50.1% גברים ו49.9% נשים). 73% מהתושבים היו איכרים. רק 30% מהאוכלוסייה ידעו קרוא וכתוב.
חלוקת האוכלוסייה לפי שפת אם ב-1897[3]:
| שפה | מספר תושבים | % מהתושבים |
| פולנית | 6,755,503 | 71.8 |
| יידיש | 1,267,194 | 13.5 |
| גרמנית | 407,274 | 4.3 |
| אוקראינית | 335,337 | 3.6 |
| ליטאית | 305,322 | 3.2 |
| רוסית | 267,160 | 2.8 |
| שפות אחרות | 64,463 | 0.7 |
חלוקת האוכלוסייה לפי דת ב-1897:[4]
| דת | % מהתושבים |
| נצרות קתולית | 74.8 |
| יהדות | 14.1 |
| נצרות אורתודוקסית | 6.5 |
| לותרניזם | 4.4 |
| דתות אחרות | 0.2 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בפולין הנצרות השלטת הייתה קתולית, בעוד ברוסיה שלטה הכנסייה הפרבוסלבית
- ^ בראש הממלכה עמדה "מועצת עוצרים" שתפקידה היה לבחור מלך לפולין, אולם המועצה מעולם לא הצליחה למצוא מלך
- ^ מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית ב-1897.
- ^ מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית ב-1897.