ארנסטו מומבלי
 | |
| לידה |
1867 ממלכת איטליה .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
1932 (בגיל 65 בערך) ממלכת איטליה |
| מדינה |
ממלכת איטליה  |
| השתייכות |
.svg){kind=small} צבא איטליה |
| תקופת הפעילות | 1887–1924 (כ־37 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד אוגדת הקרבינרים ה-35. מפקד הגיס האיטלקי בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה. חבר הממשל הצבאי מטעם מדינות ההסכמה בהונגריה. | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
| תפקידים אזרחיים | |
| מושל קירנאיקה. | |
  | |
ארנסטו מומבלי (באיטלקית: Ernesto Mombelli; 1867, ממלכת איטליה – 1932, ממלכת איטליה), היה פוליטיקאי וגנרל איטלקי, שכיהן כמפקד הגיס של צבא איטליה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ובהמשך כיהן כמושל קירנאיקה.
תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מומבלי הצטרף כצוער לחיל הרגלים האיטלקי, גילה הצטיינות והוסמך לקצונה. ב-1913 הועלה לדרגת קולונל, מונה לתפקיד הנספח הצבאי האיטלקי לאימפריה העות'מאנית והוצב באיסטנבול.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מומבלי צורף לגיס האיטלקי שלחם בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה תחת פיקודו של קרלו פטיטי די רורטו. במהלך הלחימה החליף מומבלי את די רורטו כמפקד האוגדה ה-35 האיטלקית[1]. במאי 1917 מונה די רורטו למפקד ארמייה בחזית האוסטרו-הונגרית שבצפון איטליה, וב-2 ביולי מונה מומבלי למפקד הגיס האיטלקי בחזית[2]. מומבלי הוביל את כוחותיו במתקפה לאורך עמק הוארדאר בפיקודו הכולל של הגנרל הצרפתי לואי פראנשה ד'אספרה. מתקפת מדינות ההסכמה הסתיימה בניצחון על כוחות מעצמות המרכז ובראשן ממלכת בולגריה, והיא הובילה לתגובת שרשרת ולהכרעת כל המערכה בבלקן. לאחר סיום המלחמה הועלה מומבלי לדרגת לוטננט גנרל[3].
שלהי הקריירה ואחריתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר המלחמה כיהן מומבלי כמפקד יחידות הקרבינרים בשטחים שנכבשו מידי האימפריה העות'מאנית, אשר פעלו למעשה ככוחות שיטור מקומיים מטעם מדינות ההסכמה ופעל להקמת יחידות ז'נדרמריה מקומיות[4]. ב-5 באוגוסט 1919 הקימו כוחות מדינות ההסכמה בהונגריה מנגנון ממשל צבאי שנוהל בידי 4 גנרלים מטעמן, אחד מהם היה הגנרל מומבלי[5]. הממשל הצבאי החדש נאלץ להתמודד עם אי השקט הפוליטי שיצרה התפרקותה של האימפריה מחד והפלישה של צבא ממלכת רומניה למדינה, מאידך. ארבעת הגנרלים פעלו מתוך חילוקי דעות פנימיים כאשר איטליה וצרפת מצדדות בתביעות הרומנים ובריטניה וארצות הברית מתנגדות.
מומבלי אשר זכה לשבחים רבים על אומץ ליבו ותפקודו במהלך המלחמה, מונה ב-1920 לפקד על המסדר הצבאי סבוי. ב-1922 עוטר הגנרל מומבלי בעיטור המופת של צבא ארצות הברית של חלקו בניצחון מדינות ההסכמה בבלקן ועל היותו חלק מהממשל הצבאי בהונגריה לאחר המלחמה[6]. בין 1922–1924 כיהן כשלישו של המלך האיטלקי ויטוריו אמנואלה השלישי. משלהי 1924 כיהן כמושל קירנאיקה ונודע בקשיחותו הרבה והפעלת הכוח הרב בדיכוי ניסיונות מרידה מצג גורמים מקומיים בחבל, שהובילו למספר רב של נפגעים ופגיעה ממשית ביבולי האיכרים המקומיים. פעולות אילו הובילו להדחתו מתפקידו ב-2 בדצמבר 1926. מומבלי פרש מהחיים הציבוריים והלך לעולמו 6 שנים מאוחר יותר והוא בן 65 שנים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- H. Collinson Owenחזית סלוניקי ומה שאחריה-הזירה הצדדית שסיימה את המלחמה הגדולה, באתר www.archive.org, (באנגלית).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אינצקלופדיה לתולדות מלחמת העולם הראשונה, "סד"כ הכוחות במתקפת הוארדאר", באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ הצבא האיטלקי בחזית המקדונית, באתר bulgarianartillery.it (באנגלית).
- ^ וילארי לואיג'י, החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, באתר ebooksread.com (באנגלית).
- ^ יחידות הקרבינרים במקדוניה, באתר carabinieri.it (באיטלקית).
- ^ מיקלוש לוייקו, "יחסי בריטניה הונגריה בשנות ה-20", באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ אות הצטיינות לגנרל מומבלי מטעם צבא ארצות הברית, באתר militarytimes.com (באנגלית).
| בקרת זהויות |
|
|---|