ארני פרין
 | |
| לידה |
29 ביולי 1925 סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 2022 (בגיל 97) סולט לייק סיטי, ארצות הברית  |
| שם מלא | צ'ריטון ארנולד פרין הבן |
| עמדה | קלע, סמול פורוורד |
| גובה | 1.88 מטרים |
| מספר | 22 |
| מכללה | אוניברסיטת יוטה |
| דראפט |
בחירה מספר 59, 1948 מיניאפוליס לייקרס |
| קבוצות כשחקן | |
| 1948–1951 | מיניאפוליס לייקרס |
| הישגים כשחקן | |
| אליפות ה-NBA (1949, 1950) | |
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
| 1972–1974 | יוטה סטארס |
  | |
צ'ריטון ארנולד פרין הבן (באנגלית: Chariton Arnold Ferrin Junior; 29 ביולי 1925 − 27 בדצמבר 2022) היה כדורסלן, מאמן ומנהל אמריקאי. הוא זכה עם מיניאפוליס לייקרס באליפויות ליגת ה-BAA וה-NBA ב-1949 וב-1950.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרין נולד בסולט לייק סיטי, בירת מדינת יוטה שבארצות הברית.[1] אמו נפטרה כשהיה בן שלוש. לאחר מכן, אביו, ארן, התעסק בעבודה בתחנת השירות ובחברת משלוחי הנפט הקטנה שבבעלותו. ארן החליט שהוריו ייקחו על עצמם את הטיפול בבנו, ופרין התגורר עם סבו וסבתו.[2] פרין למד בתיכון אוגדן בעיר אוגדן שביוטה.[1]
קריירת מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן ששיחק באוניברסיטת יוטה, זכה פרין בפרס ה-MOP של טורניר אליפות המכללות בכדורסל ב-1944, כאשר היוטס זכו באליפות ה-NCAA עם ניצחון על דארטמות', 42–40 בהארכה.[1] הוא קלע 22 נקודות במשחק והיה הפרשמן הראשון שזוכה בפרס.[3] בשנת 1945 העמיד פרין ממוצעים של 17.5 נקודות למשחק, ונבחר כקונצנזוס אול-אמריקן.[4] לאחר סיום העונה הסדירה, הוא וחבר לקבוצה פרד שפילד גויסו לכוחות המזוינים, ולא היו זמינים לטורניר ה-NCAA.[5][6] לאחר שנה בצבא,[4] פרין חזר לקבוצה ועזר ליוטה לזכות בטורניר ההזמנה הלאומי (National Invitation Tournament, NIT) של 1947, וסיים שני במירוץ לפרס ה-MVP בטורניר.[7] באותה תקופה, ה-NIT היה יוקרתי כמו טורניר ה-NCAA.[8]
בתור סיניור, העמיד פרין ממוצעים של 14.1 נקודות למשחק,[1] והפך ליחיד באוניברסיטת יוטה שזוכה בתואר אול-אמריקן ארבע פעמים.[4] מספר 22 שלו הוצא לגמלאות על ידי האוניברסיטה.[1]
קריירת מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרין שיחק מקצוענית במשך שלוש שנים במיניאפוליס לייקרס מ-1949 עד 1951 תחת המאמן ג'ון קנדלה. הם זכו באליפות ה-BAA (לימים נודעה כ-NBA) ב-1949 ובאליפות ה-NBA ב-1950.[3] הוא היה בין חמשת הקלעים המצטיינים בשתי קבוצות האליפות,[9] עם ממוצעים של 7.3 נקודות למשחק ב-1948/49 ו-5.4 ב-1949/50. פרין קבע את שיא הקריירה שלו במשחק בשנת הרוקי שלו ב-19 בפברואר 1949, כשקלע 22 נקודות בניצחון על פרובידנס סטימרולרס.[10] הוא סיים את הקריירה שלו עם 1,037 נקודות בסך הכל וממוצע של 5.8 נקודות למשחק בלייקרס.
פרין הוכנס להיכל התהילה של כדורסל המכללות בשנת 2008, ולהיכל הכבוד של אזור Pac-12 בשנת 2012.[1][11]
שנים מאוחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר קריירת המשחק שלו, פרין היה חבר במועצת הספורט באוניברסיטת יוטה והיה פרשן ברדיו עבור קבוצות הכדורסל והפוטבול של האוניברסיטה.[7] הוא היה הג'נרל מנג'ר של יוטה סטארס מליגת ה-ABA מ-1972 עד 1974,[7][12] ושימש כמנהל הספורט באוניברסיטת יוטה מ-1976 עד 1985.[1] תחת פרין, יוטה זכתה ב-10 אליפויות לאומיות וב-15 אליפויות אזוריות.[13] תוכנית ההתעמלות של היוטס זכתה בארבע אליפויות לאומיות, וקבוצת הכדורסל לגברים העפילה ארבע פעמים לשמינית גמר טורניר ה-NCAA.[14]
פרין הלך לעולמו בנסיבות טבעיות ב-27 בדצמבר 2022, בגיל 97.[1]
סטטיסטיקות קריירה ב-BAA/NBA
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה סדירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה† | זכה באליפות ה-BAA או ה-NBA |
| מודגש | שיא קריירה |
| עונה | קבוצה | משחקים | אחוזים מהשדה | אחוזים מהעונשין | ריבאונדים למשחק | אסיסטים למשחק | נקודות למשחק |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1948/1949† | מיניאפוליס | 47 | .344 | .664 | – | 1.6 | 7.3 |
| 1949/1950† | מיניאפוליס | 63 | .333 | .697 | – | 1.5 | 5.4 |
| 1950/1951 | מיניאפוליס | 68 | .319 | .695 | 4.0 | 1.6 | 5.2 |
| קריירה | 178 | .332 | .686 | 4.0 | 1.6 | 5.8 | |
| עונה | קבוצה | משחקים | אחוזים מהשדה | אחוזים מהעונשין | ריבאונדים למשחק | אסיסטים למשחק | נקודות למשחק |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1949† | מיניאפוליס | 10 | .338 | .667 | – | 2.1 | 8.2 |
| 1950† | מיניאפוליס | 12 | .340 | .552 | – | 2.5 | 6.8 |
| 1951 | מיניאפוליס | 7 | .333 | .944 | 4.7 | 2.3 | 5.9 |
| קריירה | 29 | .338 | .685 | 4.7 | 2.3 | 7.1 | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Furlong, Josh (27 בדצמבר 2022). "Former Runnin' Utes great Arnie Ferrin dies at 97 on Tuesday morning". KSL.com. נבדק ב-28 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ferrin, Josh; Ferrin, Tres (2012). Blitz Kids: The Cinderella Story of the 1944 University of Utah National Championship Basketball Team. Gibbs Smith. pp. 31–34. ISBN 9781423624943. נבדק ב-28 בדצמבר 2022.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Facer, Dirk (9 בפברואר 2012). "Utah's Arnie Ferrin to be inducted into Pac-12 Basketball Hall of Honor". Deseret News. נבדק ב-28 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "NCAA Men's Basketball's Finest" (PDF). National Collegiate Athletic Association. p. 47. נבדק ב-28 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Seven-Foot Ag Center Tops 400 Points Twice". Salt Lake Telegram. 21 במרץ 1945. p. 15. נבדק ב-28 בדצמבר 2022 – via Newspapers.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Welti, Carl (21 במרץ 1945). "Utah's NCAA Champions To Defend Title Without Services of Ferrin, Sheffield". The Daily Herald. p. 4. נבדק ב-28 בדצמבר 2022 – via Newspapers.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Arnie Ferrin Named General Manager of the Utah Stars". 7 במאי 1972. p. 13. נבדק ב-28 בדצמבר 2022 – via Newspapers.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Covitz, Randy (24 בנובמבר 2008). "Former Utah player made his mark early". The Kansas City Star. p. Extra2. נבדק ב-28 בדצמבר 2022 – via Newspapers.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kragthorpe, Kurt; Newman, Josh; Monson, Gordon (28 בדצמבר 2022). "Arnie Ferrin, former Utah basketball star and athletic director, has died". The Salt Lake Tribune. נבדק ב-28 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lakers Stop Providence". Minneapolis Sunday Trubune. 20 בפברואר 1949. p. S1. נבדק ב-29 בדצמבר 2022 – via Newspapers.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2011–12 Hall of Honor Class Announced". Pac-12 Conference. 7 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Arnie Ferrin Leaves Utah Stars, Accepts Post with University". 18 בספטמבר 1974. p. 6B. נבדק ב-28 בדצמבר 2022 – via Newspapers.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Polacheck, Laura (27 בדצמבר 2022). "Utah basketball great Arnie Ferrin passes away at age 97". Fox 13. נבדק ב-28 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Coles, Joe (28 בדצמבר 2022). "University of Utah basketball legend, athletic director Arnie Ferrin dies at 97". Deseret News. נבדק ב-28 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)