ארנולד חלינקס
![]() | |
לידה |
31 בינואר 1624 אנטוורפן שבבלגיה ![]() |
---|---|
פטירה |
1669 (בגיל 44 בערך) ליידן, הרפובליקה ההולנדית ![]() |
מקום לימודים |
האוניברסיטה הישנה של לוון, האוניברסיטה הקתולית הצרפתית של לוון, אוניברסיטת ליידן ![]() |
מנחה לדוקטורט |
Erycius Puteanus ![]() |
מוסדות | |
זרם | קלוויניזם, נצרות פרוטסטנטית |
תחומי עניין | פילוסופיה |
עיסוק |
פילוסוף, מרצה באוניברסיטה ![]() |
הושפע מ | רנה דקארט, אריסטו |
מדינה |
ארצות השפלה הדרומיות ![]() |
![]() ![]() |

ארנולד חלינקס (בהולנדית: Arnold Geulincx; 31 בינואר 1624 – 1669) היה פילוסוף בלגי, מתלמידיו של רנה דקארט, ונחשב למחדש ובולט באסכולה הקארטזיאנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנולד חלינקס נולד ב-1624 בעיר אנטוורפן שבבלגיה. למד באוניברסיטת לוון ובשנת 1646 התקבל באוניברסיטה זו כפרופסור לפילוסופיה, אך פוטר בשנת 1658 בעקבות מחלוקת על תורתו של רנה דקארט. לאחר מכן נעשה פרופסור באוניברסיטת ליידן והתחבר לזרם הקלוויניסטי בנצרות. נפטר בעיר ליידן בשנת 1669. מרבית עבודותיו פורסמו רק לאחר מותו בעריכת קורנליוס בונטקו (אנ').
כפילוסוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנולד חלינקס היה מאבות תורת ההזדמנות (בלועזית "אוקזיונליזם"), שנתנה תשובה קיצונית לבעיית הגוף והנפש. שאלת היחס בין הגוף לנפש נותרה ללא פתרון אחרי דקארט. אמנם דקארט סבר שהגוף והנפש נפגשים במוח האדם ופועלים זה על זה, אך חלינקס דחה פתרון זה והוציא את המסקנה הקיצונית, שלפיה אין השפעה הדדית בין הגוף לנפש. לטענתו, אילו הייתה נפשו פועלת על גופו הוא היה צריך לדעת כיצד פעולה זו מתבצעת. "אין אני עושה מה שאיני יודע כיצד הוא נעשה". משפט זה הוא בשבילו "מושכל ראשון של האמת שאין לזעזעו". השפעת גומלין של הנפש על הגוף ושל הגוף על הנפש ("אינפלוקסוס פיזיקוס") היא בלתי אפשרית, ולכן אנו חייבים אנו להניח שהסיבה הפועלת בקשר הזה היא האל. האירועים בתוך העולם הגופני אינם אלא "הזדמנויות" שבהתקיימן יוצר האל בתוכנו את הדימויים המתאימים. וכך גם להפך: הרצון הנפשי אינו הסיבה לפעולות בעולם הגופני, אלא רק יצירת סיבה הזדמנותית של תנועות גופי המתאימות. גם התשוקות, התאוות והיצרים שבנפש אינם אלא ההזדמנויות הנגרמות על ידי האל המניע את הגוף בהתאם להן. לדעתו של חלינקס, העולם החומרי והעולם הנפשי קיימים זה לצד זה ללא כל השפעה ישירה, והקשר שביניהן אינו אלא מדומה. אלוהים הוא המקשר את שני העולמות. ההפרדה בין הגוף לנפש, אשר החלה בשיטתו של דקארט, מגיעה כאן לביטויה הקיצוני ביותר. תחילה לימד חלינקס שהתיווך האלוהי בין גוף לנפש נעשה מדי פעם (אבל למעשה כל פעם משום רצונו הטוב של האל), ויש להבינו כשורה של פעולות תיווך נפרדות. תפיסה זו לא התקבלה באהדה שכן היא מניחה את קיומו של נס מתמיד, ובנוסף, אלוהים נעשה על ידי כך המבצע אפילו של הכוונות הפושעות של החוטא, שהלא הוא גורם לתנועות הגוף המבצעות את הפשע. בעקבות הביקורת נתן חלינקס לתורתו ביטוי חדש, שלפיו במקום פעולות ביצוע נפרדות מדי פעם מתקיים סדר מתמיד של העולם, ובו קשורים האירועים במערכת הנפשית באופן חוקי מתמיד עם המערכת הגופנית ולהפך. אלוהים "ציווה פעם אחת, אך מציית לעולם" (semel jussit, semper paret). חלינקס הדגים את העניין על ידי משל שני השעונים, שהם בעלי מהלך שווה ומקביל שכן סודרו כך מההתחלה ולתמיד באומנתו של השען.
את התורה הזאת הרחיב חלינקס לתורת סיבתיות כוללת. לא רק הסיבתיות בין הנפש והגוף, אלא גם הסיבתיות בין הגופים עצמם ובכלל בין הרשויות הסופיות אינה אלא סיבתיות הזדמנותית. אין להבין כלל כיצד יצור סופי יוכל לפעול על יצור סופי אחר באופן ישיר. לשיטתו יש רק סיבה פועלת אחת בעולם: אלוהים.
חלינקס הוציא מתוך תורתו גם מסקנות מוסריות: מכיוון שהנפש אינה יכולה לפעול בכוח עצמה בתוך עולם הגופים, ומאחר שהאדם אינו אלא מסתכל, כלומר צופה סביל בעולם, אין הנפש צריכה לשאוף לשום פעולה בעולם החיצוני. "במקום שאין לך כוח פעולה, לא יהיה לך גם רצון פעולה" (Ubi nihil vales ibi nihil velis). "ברח מן העולם והתעמק בחייך הרוחניים הפנימיים". השכלתנות של דקארט מביאה כאן באופן מפתיע לידי תוצאות מיסטיות.
הפילוסופיה של דקארט הובילה להפרדה חדה בין הגוף לנפש, ונבעו ממנה שתי מסקנות:
- מצד אחד אנו חייבים לשלול כל אפשרות של השפעת הנפש על גוף, ומשום כך עלינו להסביר את התופעות הנפשיות כביכול בטבע על ידי הסברה מכנית (בעלי החיים אינם אלא אוטומטים, אין בטבע פעולות תכליותיות וכו').
- מצד שני עלינו להימנע בתחום הנפשי מכל הסבר מיכני-גופני.
תורת ההזדמנויות שללה מהאדם כל כוח פעולה עצמי והשאירה את כוח הפעולה רק לאלוהים, וכך גילתה את הפנים המיסטיות שהיו חבויות בפילוסופיה של דקארט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל הוגו ברגמן, 'תולדות הפילוסופיה החדשה - מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה', מוסד ביאליק, ירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביבליוגרפיה של ארנולד חלינקס - http://www.geulincx.org/biography/land.html
- אנציקלופדיה בריטניקה - Baynes, T. S., ed. (1879). "Geulincx, Arnold" .. 10 (9th ed.). New York: Charles Scribner's Sons.
- ארנולד חלינקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)