ארנולד ון גנפ
 | |
| לידה |
23 באפריל 1873 לודוויגסבורג, ממלכת וירטמברג  |
|---|---|
| פטירה |
7 במאי 1957 (בגיל 84) אפרניי, מארן (מחוז), צרפת |
| שם לידה |
Arnold Kurr |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Cimetière de Bourg-la-Reine |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת נשאטל |
| פרסים והוקרה |
Saintour Prize (1946) |
  | |
ארנולד ון גנפ (Arnold van Gennep; 23 באפריל 1873 - 7 במאי 1957) היה אתנוגרף וחוקר פולקלור שטבע את המושג טקס מעבר, מושג מפתח בסוציולוגיה (בפרט סוציולוגיה של הדת) ואנתרופולוגיה של הדת. בין המושפעים מהגותו ויקטור טרנר, ג'וזף קמפבל ומרי דאגלס.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלודוויגסבורג שבממלכת וירטמברג לאם הולנדית (ששם משפחתה היה ון גמפ) ולאב, עמו לא הייתה נשואה. בגיל שש עבר עם אמו לליון שבצרפת, שם נישאה לרופא ולאחר מכן עברה המשפחה לסבויה.
את לימודיו האקדמאים החל ון גנפ בסורבון שבפריז, אך לא מצא שם נושאים שהתאימו לתחומי העניין שלו, לפיכך עבר לבית הספר לשפות ותרבויות חוץ אירופאיות (דאז: École des langues orientales) שם למד ערבית ולאקול פראטיק דה אוטז אטיד, שם למד פילוסופיה, אגיפטולוגיה, קוראן ותרבות אסלאם ו"דתות פרימיטיביות".
בשנים 1912-1915 היה פרופסור לאתנוגרפיה באוניברסיטת נשאטל בשווייץ, משם גורש בתחילת מלחמת העולם הראשונה כיוון שאזרחותו לא הייתה מוסדרת. ב-1922 היגר לארצות הברית.
Les rites de passage
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו החשוב ביותר הוא Les rites de passage ("טקסי המעבר") שראה אור ב-1909.[1] בספר זה הציע ון גנפ תפיסה כוללת של מעבר בין תחומים שונים, כאשר הוא גוזר ממעברים טריטוריאליים, בין יחידות שונות למעברים תרבותיים והתפתחותיים בכלל. הכניסה לתחום טריטוריאלי השייך לקבוצה מסוימת דורש טקס התקבלות, המתבצע על סף הכניסה (בין אם זה דלת בית, שער עיר, נרתקס של מקדש או מעבר מעל ענף המונח על הארץ בכניסה לכפר אפריקאי) הטקס כולל פעילות המבטאת את המעבר מהאזור הנייטרלי (והמסוכן - כיוון שהוא מצוי בתחום לא מוגן) לאזור פנימי (למשל נישוק מזוזה, שפיכת נוזל (מים, שמן, דם) על המפתן, הצעת לחם ומלח, חבישת או הורדת כיסוי ראש או נעליים וכדומה). באופן דומה, טוען ון גנפ, ניתן לדמות את החברה האנושית לבית ובו חדרים ומעברים. חופש התנועה בין החדרים מוגבל על ידי השתייכות האדם לקבוצה חברתית, רובד, מעמד, שכבת-גיל וכדומה. המעבר בין "חדר" ל"חדר" בחברה מקביל למעבר טריטוריאלי על פני הסף ולפיכך דורש טקס מעבר. טקסי מעבר אלה קשורים למחזור החיים (לידה ובפרט לידה ראשונה או לידה ראשונה של בן זכר, התבגרות מינית, חתונה, מוות) או למעברים חברתיים אחרים (מעבר ממעמד של שוליה לאומן מומחה, קבלת תואר אקדמי, הסמכה לכהונה או לרבנות וכו').
את הטקסים חילק ון גנפ לשלושה: טקסים המתבצעים מחוץ לתחום ה"שער" (portal) או ה"סף" (בלטינית: līmen) נקראים פרה-לימינליים, טקסים על המפתן נקראים לימינליים וטקסים המתבצעים לאחר הכניסה נקראים פוסט-לימינליים. תחום זה נחקר בהמשך על ידי ויקטור טרנר.
ון גנפ תיאר לרוב את הדתות והטקסים השונים בתרבויות השונות באופן נייטרלי (על אף השימוש במילה פרימיטיבי, שלא נחשבה טעונה באותה עת) אך הוא יוצא בחריפות רבה נגד טקס ברית המילה היהודי ומקשר אותו לטקסי סירוס וכריתת דגדגן.
חיבורים חשובים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החיבור החשוב השני של ון גמפ, המוכר בעיקר בצרפת, הוא המדריך המקיף לפולקלור הצרפתי - Manuel de folklore français contemporain, שראה אור בין השנים 1937-1958 בארבעה ספרים, כאשר ה"ספר" הראשון נחלק לשבעה כרכים.[2]
- חיבור נוסף הוא La Formation des légendes הדן ביצירתן של מעשיות (1910)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Arnold van Gennep, The Rites of Passage, University Of Chicago Press, 1961 ISBN 978-0226848495 תוכן עניינים וסריקה חלקית בגוגל ספרים
- Wouter W. Belier, "Arnold Van Gennep and the Rise of French Sociology of Religion", Numen, Vol. 41, No. 2 (May, 1994), pp. 141-162
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיבורים על יצירתו בארכיון האינטרנט
- ארנולד ון גנפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)