לדלג לתוכן

ארי דה לוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארי דה לוקה
Erri de Luca
לידה 20 במאי 1950 (בן 74)
נאפולי, איטליה איטליהאיטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים L.Clas.Umberto I-Napoli- עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Me, You עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס Femina לספרות (2002)
  • הפרס האירופי לספרות (2013)
  • פרס הספר האירופאי (2016)
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֶרי דה לוּקהאיטלקית: Erri de Luca; נולד ב-20 במאי 1950) הוא סופר איטלקי המתאר בספריו את נאפולי, עיר ילדותו.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה לוקה נולד בנאפולי בשם אנריקו למשפחה איטלקית-אמריקאית. סבתו של דה לוקה הגיעה ממדינת אלבמה שבדרום ארצות הברית, ואילו סבו היה נאפוליטני. הארי נקרא על שם דוד אמריקאי.

עד שנת 1955 התגוררה משפחתו של דה לוקה בשכונה ענייה בעיר. דה לוקה זוכר שכונת עוני זו ומתאר אותה בספריו. בצעירותו נהגה משפחתו לבלות בכל קיץ כשלושה חודשים באי איסקיה הסמוך לנאפולי' והשוני בין האי לבין העיר האפורה העניק לו, לימים, את המבט הייחודי המתאר את העיר: "עיר של סמטאות צרות, צפיפות, סגירות ומועקה"[1].

בגיל 18 עזב את העיר. במהלך חייו התפרנס דה לוקה כפועל במפעל פיאט בטורינו, בו היה פעיל באיגוד העובדים ובארגון שביתות. כמו כן עבד כפועל בניין וכסבל.

בשנות השבעים היה שייך לשמאל הרדיקלי והיה חבר בתנועה הפוליטית הקיצונית "לוטה קונטינואה" ("מאבק מתמשך"), אשר התנגדה לכיבוש הישראלי בשטחים. בשנת 1972, בעקבות רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, התמתנו דעותיו של דה לוקה, והוא הפסיק להביע תמיכה במאבק הפלסטיני.

דה לוקה למד עברית ויידיש ותרגם לאיטלקית את ספר שמות, יונה, קהלת ומגילת רות. בריאיון לגלובס[2] ב-2009 אמר: "בשתי דרכים אני מעורב בנושא היהודי: האחת היא דרך סיפורי הקודש - התנ"ך. הצורך להבין את שפת האם של המונותאיזם גרם לי ללמוד עברית כדי להיות מסוגל לקרוא את הסיפורים האלו בשפתם המקורית שכל-כך שונה מהתרגום. וזה בא מסקרנות אינטלקטואלית ועניין. הצד השני הוא צד היידיש. כשחזרתי מוורשה ב-1993, מאירועי היובל לנפילת הגטו, החלטתי להתחיל ללמוד יידיש. היום אני קורא יידיש ומתרגם את השפה. וזה החלק הרגשי יותר. הדבר היחיד שיכול לעשות מישהו שמגיע אחרי, זה להניע שוב את שפתי היידיש. לחדש. זו הדרך היחידה לומר להיסטוריה שהיא טעתה. להמחיש שהיא לא הצליחה".

ספרו הראשון "לא עכשיו, לא כאן" (באיטלקית: Non ora, non qui) - פורסם ב-1989, בהיות דה לוקה בן 39, ומהדורה חדשה יוצאת מאז מדי שנה.

מספריו שתורגמו לעברית:

הספר "הר אדוני" זכה בפרס פמינה בצרפת בשנת 2002.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]