אריק שור
 | |
| לידה |
30 בינואר 1956 (בן 68)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
אריק שור (נולד ב-1956) הוא מנהל ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שור נולד וגדל בתל מונד, בן לגבריאלה ומיכאל שור. באוגוסט 1974 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת שקד. עבר מסלול הכשרה כלוחם וכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס סיור. עם תום המסלול השתתף באימונים ובפעילות מבצעית במסגרת הסיירת. לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר ועם סיומו שב לסיירת כמפקד צוות.[1] עם הקמת יחידת שלדג בשנת 1977 נענה שור לבקשת מפקד היחידה, מוקי בצר, ושימש בה מפקד הפלוגה הסדירה הראשונה של היחידה, בין היתר במהלך מבצע ליטני.[2] לקראת סיום המבצע ביצע כוח מן היחידה סיור לאיסוף מודיעין בקרבת העיירה חאצביא, מעבר לקווים בהם שלט צה"ל.[3] הכוח נקלע למארב מחבלים ומטען חומר נפץ הופעל כלפי המשאית בה נסע הכוח. אחד ממפקדי הצוותים, שלמה נמרודי, נפצע קשה ואיבד את רגלו. שור פעל בקור רוח והצליח לחלץ את הכוח מהשטח בבטחה.[4] בשנת 1991, לקח שור חלק במבצע ״שלמה״ להעלאת יהודי אתיופיה, אותו הובילה יחידת ״שלדג״ בפיקודו של מפקד היחידה דאז, בני גנץ.[1] השתחרר בדרגת רס״ן.
לאחר שחרורו מצה"ל עבד כמאבטח באל על. בהמשך למד לתואר ראשון בהנדסת בניין ומדעי המחשב. שימש מנהל מפעל "יצחק" בתע"ש ולאחר מכן מנהל מפעל רבינטקס בטנסי. עם שובו לישראל נתמנה לסמנכ"ל תע"ש. לאחר מכן שימש מנכ"ל קניאל. החל מ-2005 שימש מנכ"ל חוגלה קימברלי.[5] ב-2009 מונה למנכ"ל קבוצת תנובה[6] הוא כיהן בתפקיד עד ינואר 2016, אז פרש מתפקידו במפתיע עקב חילוקי דעות עם בעליה הסינים החדשים של החברה.[7] בדצמבר 2016 מונה שור ליו"ר חברת תדביק.[8] בנובמבר 2017 פורסם כי שור מקים חברת שיווק מזון שתעבוד בשיתוף פעולה עם מעדני מיקי.[9] החברה הפיצה את מוצרי מחלבת כפר תבור ומחלבות רמת הגולן, ובנובמבר 2019 הפסיקה את פעילותה.[10]
בפברואר 2019 מונה ליו"ר חברת מוצרי מעברות.[11] בנובמבר 2024 מונה ליו"ר חברת נובולוג.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאת רון, פורטפוליו / אריק שור, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2007
- נווית זומר, מנכ"ל תנובה החדש - אריק שור, באתר ynet, 6 באפריל 2009
- אורנה יפת, אריק שור: "לייבא קוטג' מחו"ל? תנובה תדע להתמודד גם עם התחרות הזו", באתר כלכליסט, 19 ביוני 2011
- החרם על תנובה מתחיל היום; אריק שור: זה לא הוגן, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2011
- מירב קריסטל, מנכ"ל תנובה: "נוכיח שהרווח שלנו מידתי מאוד", באתר ynet, 2 באוקטובר 2011
- אילנית חיות, הנחקרים בתנובה ע"י רשות ההגבלים: אריק שור וארז וולף, באתר גלובס, 18 ביולי 2012
- הדר קנה, המנכ"ל אריק שור הוא בין הבכירים שנחקרו בתנובה, באתר כלכליסט, 19 ביולי 2012
- גיל מלצר, לא יזמים, מנהלים: הכירו את בוגרי שלדג שמגלגלים מיליארדים, באתר "פורבס ישראל", 14 באוגוסט 2012
- גיל מלצר, מה יש ביוצאי יחידות העילית בצה"ל שלאחרים אין?, באתר "פורבס ישראל", 22 באוגוסט 2012
- אילנית חיות, בעקבות הטרנד העולמי: תנובה משיקה מוצרים דלי נתרן וסוכר, באתר גלובס, 1 בינואר 2013
- שי לוי, המיליונרים שצמחו ביחידות הקומנדו של צה"ל, באתר מאקו, 13 במרץ 2014
עדי דברת-מזריץ, "נמכור קוטג' לאמריקאים": מנכ"ל תנובה חושף את התוכניות ל-2016, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2015 
- יורם גביזון, הזעם של הסינים, המעצר המסתורי: כך הודח מנכ"ל תנובה אריק שור, באתר TheMarker, 17 בינואר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמרי אסנהיים, קפטן יונס והנבוט, באתר nrg, 11 ביוני 2005.
- ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמודים 356-359.
- ^ עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, 24 באפריל 1999
- ^ יואב לימור ואלון בן-דוד, מקום שלישי: שלדג, באתר ynet, 14 בפברואר 2008
- ^ איילה צורף, סיון קלינגבייל, אריק שור ימונה למנכ"ל חוגלה-קימברלי, באתר הארץ, 5 בינואר 2005
- ^ עדי דברת-מזריץ, אריק שור מביא בכירים מחוגלה קימברלי לתנובה: רינת אשכנזי תמונה למנכ"לית תנובה שף, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2009.
- ^ גולן חזני ונורית קדוש, אריק שור התעקש על שינויים בתנובה, הסינים בחרו לשלוח אותו הביתה, באתר כלכליסט, 17 בינואר 2016
- ^ יש חיים אחרי תנובה: אריק שור מונה ליו"ר תדביק, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2016
- ^ מורן ישעיהו, חוזר לשוק: אריק שור בדרך להקמת חברה להפצת מזון, באתר ביזפורטל, 19 בנובמבר 2017
נורית קדוש, מנכ"ל תנובה לשעבר אריק שור מקים תאגיד מזון חדש, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2017 - ^ נווית זומר, שנתיים אחרי שהוקמה: אריק שור הקפיא את פעילות חברת המזון שלו עם איל ארד, באתר כלכליסט, 4 בנובמבר 2019
- ^ עדי דברת, אריק שור מונה לתפקיד יו"ר חברת מוצרי מעברות הבורסאית, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2019
- ^ נווית זומר, הג'וב החדש של מנכ"ל תנובה לשעבר, באתר ynet, 7 בנובמבר 2024