אריך טופ

אריך טופ
Erich Top
לידה	2 ביולי 1914; הנובר, הקיסרות הגרמנית
פטירה	26 בדצמבר 2005 (בגיל 91); סוזן, באדן-וירטמברג, גרמניה
מדינה	גרמניה
השתייכות	רייכסמרינה ; קריגסמרינה ; דויטשה מרינה
תקופת הפעילות	1934 – 1945; 1958 – 1969
דרגה	פריגטנקפיטן; קונטר-אדמירל
תפקידים בשירות
	מפקד הצוללת U-57; מפקד הצוללת U-552; מפקד שייטת הצוללות ה-27;
עיטורים
	צלב מפקד במסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות; צלב ההצטיינות במלחמה; צלב הברזל דרגה ראשונה; צלב הברזל דרגה שנייה; אות לחימת הצוללות (עם יהלומים);

אריך טופ (בגרמנית: Erich Top; ‏2 ביולי 1914 - 26 בדצמבר 2005) היה מפקד צוללות בקריגסמרינה במהלך מלחמת העולם השנייה. טופ היה מפקד מוערך ואחד מחמשה מפקדי צוללות שעוטרו בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות (השני בחשיבותו בעיטורי גרמניה הנאצית)^[1]. לאורך המלחמה פיקד על מספר צוללות והצליח ב-13 סיורים מבצעיים להטביע 35 ספינות, בסך כולל של 197,460 טונות (GTR), מה שהפך אותו לאלוף ההטבעות השלישי הכי מוצלח בקריגסמרינה^[2]^[3].

לאחר המלחמה שירת בצי הגרמני הפדרלי, בו הגיע לדרגת קונטר-אדמירל ולאחר מכן אף בתור יועץ בנאט"ו.

ביוגרפיה

טופ נולד בהאנובר ב-2 ביולי 1914, בגיל 19 הצטרף לרייכסמרינה ב-8 באפריל 1934 וביולי משהשלים את ההכשרה הצבאית הבסיסית שלו הועבר לספינת ההכשרה גורך פוק. ב-27 בספטמבר 1934 הועברת לשירות בסיירת הקלה קרלסרוהה (Karlsruhe) תחת פיקודו של קפיטאן גינתר ליטיינס, בין יוני 1935 ליוני 1936 עבר הכשרה בבית הספר הימי מירוויק (בפלנסבורג) וקיבל את דרגת הקצונה פנריך צו זי (מקביל לסגן-משנה). באוקטובר הוחזר לקרלסרוהה, קודם לדרגת לויטננט צור זי ולקח חלק בקורס הפעלת טורפדו במהלך אפריל 1937, לאחר מכן חזר לקרלסרוהה בתור עוזר מפקד שם שירת עד לאוקטובר.

ב-5 באוקטובר 1937 החל טופ הכשרת צוות צוללות בניושטאט בהולשטיין, במפרץ ליבק שלזוויג-הולשטיין, לאחר הכשרתו הפך בעצמו למדריך בבית הספר לצוללות. ב-26 בספטמבר 1938 הועבר לשייטת הצוללות השביעית שם הוצב בצוללת U-46 בתור קצין משמרת גשר, באפריל 1939 קודם לדרגת אובר-לויטננט צור זי. בחודשים הראשונים למלחמת העולם השנייה המשיך לשרת טופ ב-U-46 כשהוא מפליג איתה בשלושה סיורים מבצעיים בין אוקטובר 1939 לאפריל 1940, במהלך סיורים אלו ה-U-46 הטביעה שתי ספינות ועבור תקופה זו הונעק לו צלב הברזל (דרגה שנייה) ואות מלחמת הצוללות.

במאי 1940 הועבר טופ לשייטת הצוללות הראשונה והוא הוצב בצוללת U-57, ב-5 ביוני הוא קיבל את הפיקוד על הצוללת, איתה יצא להפלגה ראשונה כבר ביולי. לאורך החודשים בהם פיקד טופ על ה-U-57 יצאה הצוללת למספר סיורים מבצעיים והצליחה להטביע שש אוניות ולפגוע באחת נוספת, עד שב-3 בספטמבר התנגשה באוניה הנורווגית רונה סמוך לחופי גרמניה ויצאה משירות.

פיקוד הצוללת U-552

בנובמבר נשלח טופ ללוות את בניית הצוללת U-552 בהמבורג מדגם ה-VIIC החדש, בדצמבר הושקה הצוללת תחת פיקודו וכחלק משייטת הצוללות השביעית, לאחר תקופת אימון ובדיקות כשירות, הצוללת יצאה לסיור המבצעי הראשון שלה ב-13 בפברואר 1941. בסיור הראשון של U-552 היא הצליחה להטביע שתי אוניות ובסיור השני באפריל באזור מדרום לאיסלנד היא הטביעה שלוש אוניות נוספות ואוניות מלחמה מלווה, אחת מאוניות אלו הייתה אוניית המסע נריסה שבטביעתה ב-30 באפריל ניספו 207 אנשים וניצלו 84 - רובם חיילים קנדים בדרכם מקנדה לבריטניה.

הסיור המבצעי השישי של ה-U-552 יצא מסן-נאזר ב-25 באוקטובר 1941, במהלכו הצליח טופ להטביע את המשחתת האמריקאית USS רובן ג'יימס (DD-245) בים האטלנטי ו-100 מאנשי הצוות שלה ניספו ורק 44 ניצלו, הייתה זו אוניית המלחמה האמריקאית הראשונה שהוטבעה במלחמה. בסיור השמיני שנערך בין ה-7 במרץ ל-27 באפריל 1942, יצא הצוות לאזור מערב האוקיינוס האטלנטי והחוף המזרחי של ארצות הברית, בסיור מאוד מוצלח הצליח טופ להטביע שבע אוניות במשקל כולל של 45,731 טונות. במהלך הסיור הוא קיבל הודעה שיקבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון (המעוטר ה-87 בוורמאכט עד אותה העת), בנוסף קרל דניץ החליט להעניק לטופ את אות לחימת הצוללות ביהלומים (הדרגה הגבוהה של עיטור זה).

לאחר שחזר מהסיור העשירי והאחרון שלו עם ה-U-552 בו הטביע שתי אוניות במשקל כולל של 14,555 טונות ופגע בשתיים נוספות, עיטור צלב האבירים של טופ הועלה ב-17 באוגוסט לדרגת "עלי אלון ויהלומים" (המעוטר ה-17 עד אותה העת) בנוסף הוא הועלה לדרגת קורבטנקפיטן.

שייטת הצוללות ה-27 וסוף המלחמה

ב-4 בנובמבר 1942 קיבל טופ את הפיקוד על שייטת הצוללות ה-27, שייטת אימון והכשרות, בנוסף לכך עמד בראש צוותי הטמעה של דגמי צוללות מתקדים לשירות הקריגסמרינה. באוגוסט 1944 מונה טופ לעמוד בראש הצוות שהכניס את הצוללות מדגם XXI המתקדמות לשירות, ב-1 בדצמבר קודם לדרגת פריגטנקפיטן. בחודשים האחרונים למחמה קיבל טופ את הפיקוד על הצוללת U-3010 משייטת הצוללות הרביעית ולאחריה את הפיקוד על הצוללת U-2513 משייטת הצוללות ה-11. לאחר כניעת גרמניה וסיום המלחמה באירופה, טופ נכנס לשבי כוחות בעלות הברית בקרגרה, דרום נורווגיה, הצוללות בפיקודו נפלה שלל ועברה בחינות מעמיקות בידי כוחות ארצות הברית.

אחרי המלחמה

לאחר המלחמה טופ השלים תואר באדריכלות באוניברסיטת לייבניץ בהנובר ב-1950 והפך לאדריכל מוצלח. במרץ 1958 הצטרף לדויטשה מרינה, לאחר מכן הוא הוצב למשך ארבע שנים בארצות הברית כחבר צוות בוועדה הצבאית של נאט"ו. מאוחר יותר שירת במספר תפקידי מטה, ובמשך חודש היה סגן מפקד כוח הצוללות. קונטרדמירל אריך טופ פרש לגמלאות בדצמבר 1969. הוא עוטר באותה שנה בצלב המפקד של מסדר ההצטיינות של גרמניה הפדרלית^[4].

מ-1970 עד 1984 עבד כיועץ תעשייתי, בין היתר, במספנת הוואלדטסוורקה-דויטשה ורפט. אריך טופ נפטר ב-26 בדצמבר 2005^[5].

לקריאה נוספת

Jeremy Dixon, The U-boat Commanders: Knight's Cross Holders 1939-1945, Pen & Sword Military, 2019, ISBN 9781526718730
David Miller, U-Boats: History, Development and Equipment 1914-1945, Brasseys, ISBN 1574882465
Jordan Vause, Wolf: U-Boat Commanders in World War II, Naval Institute Press, 1997, ISBN 9781557508744
Erich Topp, The Odyssey of a U-boat Commander, Bloomsbury Academic, 1992, ISBN 9780275938987

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריך טופ בוויקישיתוף
אריך טופ באתר UBoat.net.
אריך טופ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Miller, 2000, עמ' 142.
^ Most successful U-boat Commanders Commanders with over 100,000 tons sunk, UBoat.net
^ Vause, 1997, עמ' 95.
^ Vause, 1997, עמ' 223-224.
^ Erich Topp, UBoat.net

[1] Miller, 2000, עמ' 142.

[2] Most successful U-boat Commanders Commanders with over 100,000 tons sunk, UBoat.net

[3] Vause, 1997, עמ' 95.

[4] Vause, 1997, עמ' 223-224.

[5] Erich Topp, UBoat.net

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]