אריך ולטר שטרנברג

אריך ולטר שטרנברג
Erich Walter Sternberg

לידה	31 במאי 1891 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	15 בדצמבר 1974 (בגיל 83) תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת קיל
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	גרמנית
פרסים והוקרה	עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה

אריך ולטר שטרנברג (31 במאי 1891 – 15 בדצמבר 1974) היה מלחין ישראלי, ממייסדי התזמורת הפילהרמונית הישראלית וחתן פרס אנגל לשנים 1946 ו-1961.

חייו

שטרנברג נולד ב-1891 בברלין בירת גרמניה. אביו, פיליפ, היה רופא. למד משפטים, תחילה בשווייץ, באוניברסיטת ז'נבה ובהמשך בגרמניה, בקיל ובברלין, שם גם התמחה במקצועו. בשנת 1918 החל בלימודי מוזיקה אצל הוגו לייכטנטריט בקונסרבטוריון בברלין. בגיל עשרים ושבע, החל בלימודי הלחנה. ביקורת אוהדת שכתב אדולף וייסמן דרבנה אותו להמשיך בהלחנה.

בשנת 1925 ביקר שטרנברג לראשונה בארץ ישראל, ובסוף שנת 1931 עלה והתיישב בתל אביב, שם נשאר כל חייו. הוא היה שותף להקמת התזמורת הארץ ישראלית וכיהן כנשיא הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו (ISCM). בשנת 1971 זכה בתואר כבוד מנשיא מערב גרמניה.

שטרנברג זכה בפרס אנגל מטעם עיריית תל אביב-יפו פעמיים: בשנת 1946 על הקנטטה "ישתבח" ליהודה הלוי, ובשנת 1961 על הבלדה לבריטון ותזמורת "העורב" לאדגר אלן פו.

שטרנברג היה נשוי שלוש פעמים: בשנת 1918 נישא לפרידה לבית פינר, ב-1936 נישא לאילזה טניה לבית וולהנר וב-1949 לאלה לבית טל. הוא נפטר בתל אביב בשנת 1974 ונקבר בבית עלמין הדרום בחולון. ארכיונו שמור במרכז למוזיקה בספרייה הלאומית.

יצירתו

שטרנברג חיבר מספר רב של יצירות בסוגות שונות, ביניהן מוזיקה תזמורתית, יצירות ווקאליות בליווי פסנתר או תזמורת, מוזיקה קאמרית ומוזיקה למקהלה. שטרנברג גילה עניין בתנ"ך ובנעימות יהודיות מסורתיות. השפעתן של נעימות אלה ניכרת ברביעיות המיתרים מס' 1 ו-2 שלו. השפה העברית השפיעה בעליל על יצירתו וגם יצירות שחיבר בשפות אחרות גילו את השפעת סביבתו הישראלית, אם ברב ואם במועט. גם לפוליפוניה של פאול הינדמית הייתה השפעה על כתיבתו, אך היא ניכרה יותר בטכניקה מאשר בסגנון. האופרה השנייה שלו, "פאציפיקה, האי הידידותי" הועלתה בביצוע בימתי בניו יורק כשנה לאחר מותו וזכתה לביקורות חיוביות.

מבחר מיצירותיו

מוזיקה קאמרית

• רביעיית מיתרים מס' 1 עם סולו לאלט (1924), על פי שיר עממי "המעבורת" מאת אליקים צונזר. ביצוע בכורה: ברלין 1924.
• רביעיית מיתרים מס' 2 (1926), ביצוע בכורה: רביעיית גוארנרי, 1928.
• שיר ערש לחליליות (1946)
• סונאטה לכינור ופסנתר (1945), ביצוע בכורה: לורנד פניבש ומשה לוסטיג, 1956.

מוזיקה לפסנתר

• "חזיונות מזרחיים", ביצוע בכורה: פרנץ אוסבורן, 1925.
• סונטה (נדפסה בגרמניה ב-1931)
• ריקוד עממי (1949)
• טוקטה (1950)
• ריקוד (1950)
• חמש תמונות מוזיקליות (1951)
• אלגרו (1955)

מוזיקה תזמורתית

• "מעשה בדוד וגולית", חריזה: מתיאס קלאודיוס, ביצוע בכורה: התזמורת הפילהרמונית של ברלין, 1927. סגנון היצירה הוא שירת זמרי רחוב.
• "החייל האמיץ", מחזור שירי היינה לבריטון ותזמורת. ביצוע בכורה: הרמן שרכן, מנצח, קניגסברג, 1931.
• סוויטת "עמך" (1935), ששטרנברג עיבד מן המוזיקה שכתב למחזה של שלום עליכם.
• "פתיחה לקומדיה" (1933; עיבוד מחודש, 1943) התזמורת הארץ-ישראלית בניצוח ויליאם שטיינברג, 1937.
• "יוסף ואחיו",סוויטה באחד-עשר פרקים לתזמורת כלי קשת (1938), ביצוע בכורה: תזמורת קול ירושלים בניצוח קראל שלמון, 1938.
• "שנים-עשר שבטי ישראל", נושא ווריאציות לתזמורת (1942), ביצוע בכורה: התזמורת הארץ ישראלית בניצוח מיכאל טאובה, 1942.
• "תיבת נוח", יצירה סימפונית בת ארבעה פרקים. ביצוע בכורה: התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח סרג'ו קומיסיונה, 1961.

מוזיקה ווקאלית

בשנת 1932 חיבר אופרה לילדים בשם "ד"ר דוליטל" לפי ספרו של יו לופטינג. האופרה בוצעה בביצוע קונצרטנטי בשנת 1939 אך לא הוצגה בהפקה בימתית בשל התנגדות אלמנתו של לופטינג. האופרה השנייה שלו, "פאציפיקה, האי הידידותי" נכתבה בשנת 1947 והוצגה לראשונה בהפקה בימתית מלאה בתיאטרון איסטמן ברוצ'סטר, ניו יורק. באופרה זו השתמש שטרנברג בחומר מן האופרה הראשונה שלו.

• "עמי", מחזור שירים למילים של אלזה לסקר-שילר, לסופרן או טנור עם תזמורת או פסנתר. ביצוע בכורה: התזמורת הארץ ישראלית בניצוח לואי כהן, עם יוספה שוקן, 1946.
• "העורב", בלדה לבריטון ותזמורת גדולה, על פי שירו אדגר אלן פו. בנוסח העברי התאים שטרנברג את הטקסט לתרגום של זאב ז'בוטינסקי. ביצוע בכורה: תזמורת הרדיו הדרום-מערבי באדן-באדן בניצוח ארנסט בור, עם היינץ רהפוס, 1953. (היצירה זיכתה אותו בפרס אנגל, 1961.)
• "שיחות הרוח" מחזור שירים למילים של המשוררת אלישבע, לאלט ותזמורת. ביצוע בכורה: תזמורת קול ישראל בניצוח גאורג זינגר, עם פרנסס דה בוסי, 1956.
• "חליל במרחקים" לאלט או בריטון (יש גם גרסה לסופרן) וחליל למילים של קלבונד על פי לי-טאי-פו.
• "תחיית ישראל", אורטוריה לפי חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (1959)
• "שירי האפיז" לטנור ותזמורת, לשלושה פיוטים פרסיים, ביצוע בכורה: אריאן בלאנקן ותזמורת קול ישראל בניצוח מנדי רודן, 1969
• שלשה שירי אכרים : למקהלה מעורבת בלווי פסנתר, לפי שירי עם קדומים (שנות ה-40?)
• ישתבח לבריטון, קריין ומקהלה (1962)
• אחי יהונתן : לסולנים או מקהלה מעורבת ותזמורת כלי קשת (או פסנתר) (1973)

קישורים חיצוניים

• אריך ולטר שטרנברג, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• אריך ולטר שטרנברג, באתר זמרשת
• אריך ולטר שטרנברג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אריך ולטר שטרנברג, דף שער בספרייה הלאומית
• שטרנברג אריך ואלטר באתר המרכז למידע למוזיקה בישראל, המכון למוזיקה ישראלית
• דוד תדהר (עורך), "אריך-ולטר שטרנברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4767
• אריך ולטר שטרנברג, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• ה–ן, לקונצרט מיצירותיו של אריך ולטר שטרנברג, דבר, 4 באוקטובר 1931
• משה ברונזפט, קומפוזיטורים ארץ-ישראליים: א. ו. שטרנברג, בעל פרס-אנגל, דבר, 6 בספטמבר 1946
• מרים בר, א. ו. שטרנברג, דבר, 27 ביוני 1971 (במלאת לו שמונים)
• מרים בר, א. ו. שטרנברג, דבר, 18 בדצמבר 1974 (נקרולוג)

מפרי עטו:

• מוסיקה אמנותית יהודית, דבר, 17 ביוני 1927