לדלג לתוכן

אריך ולטר שטרנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריך ולטר שטרנברג
Erich Walter Sternberg
לידה 31 במאי 1891
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 1974 (בגיל 83)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קיל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריך ולטר שטרנברג (31 במאי 189115 בדצמבר 1974) היה מלחין ישראלי, ממייסדי התזמורת הפילהרמונית הישראלית וחתן פרס אנגל לשנים 1946 ו-1961.

שטרנברג נולד ב-1891 בברלין בירת גרמניה. אביו, פיליפ, היה רופא. למד משפטים, תחילה בשווייץ, באוניברסיטת ז'נבה ובהמשך בגרמניה, בקיל ובברלין, שם גם התמחה במקצועו. בשנת 1918 החל בלימודי מוזיקה אצל הוגו לייכטנטריט בקונסרבטוריון בברלין. בגיל עשרים ושבע, החל בלימודי הלחנה. ביקורת אוהדת שכתב אדולף וייסמן דרבנה אותו להמשיך בהלחנה.

בשנת 1925 ביקר שטרנברג לראשונה בארץ ישראל, ובסוף שנת 1931 עלה והתיישב בתל אביב, שם נשאר כל חייו. הוא היה שותף להקמת התזמורת הארץ ישראלית וכיהן כנשיא הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו (ISCM). בשנת 1971 זכה בתואר כבוד מנשיא מערב גרמניה.

שטרנברג זכה בפרס אנגל מטעם עיריית תל אביב-יפו פעמיים: בשנת 1946 על הקנטטה "ישתבח" ליהודה הלוי,[1] ובשנת 1961 על הבלדה לבריטון ותזמורת "העורב" לאדגר אלן פו.[2]

שטרנברג היה נשוי שלוש פעמים: בשנת 1918 נישא לפרידה לבית פינר, ב-1936 נישא לאילזה טניה לבית וולהנר וב-1949 לאלה לבית טל. הוא נפטר בתל אביב בשנת 1974 ונקבר בבית עלמין הדרום בחולון.[3] ארכיונו שמור במרכז למוזיקה בספרייה הלאומית.

שטרנברג חיבר מספר רב של יצירות בסוגות שונות, ביניהן מוזיקה תזמורתית, יצירות ווקאליות בליווי פסנתר או תזמורת, מוזיקה קאמרית ומוזיקה למקהלה. שטרנברג גילה עניין בתנ"ך ובנעימות יהודיות מסורתיות. השפעתן של נעימות אלה ניכרת ברביעיות המיתרים מס' 1 ו-2 שלו. השפה העברית השפיעה בעליל על יצירתו וגם יצירות שחיבר בשפות אחרות גילו את השפעת סביבתו הישראלית, אם ברב ואם במועט. גם לפוליפוניה של פאול הינדמית הייתה השפעה על כתיבתו, אך היא ניכרה יותר בטכניקה מאשר בסגנון. האופרה השנייה שלו, "פאציפיקה, האי הידידותי" הועלתה בביצוע בימתי בניו יורק כשנה לאחר מותו וזכתה לביקורות חיוביות.

מבחר מיצירותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה קאמרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה לפסנתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "חזיונות מזרחיים", ביצוע בכורה: פרנץ אוסבורן, 1925.
  • סונטה (נדפסה בגרמניה ב-1931)
  • ריקוד עממי (1949)
  • טוקטה (1950)
  • ריקוד (1950)
  • חמש תמונות מוזיקליות (1951)
  • אלגרו (1955)

מוזיקה תזמורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה ווקאלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1932 חיבר אופרה לילדים בשם "ד"ר דוליטל" לפי ספרו של יו לופטינג. האופרה בוצעה בביצוע קונצרטנטי בשנת 1939 אך לא הוצגה בהפקה בימתית בשל התנגדות אלמנתו של לופטינג. האופרה השנייה שלו, "פאציפיקה, האי הידידותי" נכתבה בשנת 1947 והוצגה לראשונה בהפקה בימתית מלאה בתיאטרון איסטמן ברוצ'סטר, ניו יורק. באופרה זו השתמש שטרנברג בחומר מן האופרה הראשונה שלו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]