לדלג לתוכן

אריה פינק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה פינק
לידה 13 בספטמבר 1925
פולין
פטירה 2 באוקטובר 2024 (בגיל 99)
תל אביב, ישראל
ראש אגף השיקום במשרד הביטחון ה־1
1968–1990
(כ־22 שנים)

אריה פינק (13 בספטמבר 19252 באוקטובר 2024) היה סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף השיקום במשרד הביטחון. נחשב לאחד מאבות ספורט הנכים בישראל, ופעל רבות לקידומו.

פינק נולד בפולין ב-13 בספטמבר 1925. הוא שרד את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת צעדת המוות מאושוויץ למחנה בוכנוואלד, שם שוחרר על ידי הצבא האמריקאי ב-11 באפריל 1945. הוריו ואחותו נספו בשואה. לאחר המלחמה הכיר פינק את רבקה (לבית ידלובקר) במחנה העקורים בסנט אוטיליין שבגרמניה. הם נסעו יחד לצרפת, שם עבד תקופה קצרה בג'וינט, ולאחר מכן עלו לישראל ונישאו.

פינק התחיל את עבודתו בשירותי השיקום של משרד הביטחון בשנת 1952, ובשנת 1954 מונה לעמוד בראש שירותי השיקום במשרד הביטחון. בשנת 1968 הקים את אגף השיקום במשרד הביטחון ומונה לעמוד בראשו.[1] הוא כיהן כראש אגף השיקום עד לפרישתו בשנת 1990. בתקופת כהונתו הורחבה החקיקה בנושא השיקום, ובעקבותיה נוספו זכאים חדשים ושירותים רבים לאגף.

במסגרת תפקידו כראש אגף השיקום פעל לייסוד ספורט הנכים בישראל. הוא היה יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים הפאראלימפיים בתל אביב שהתקיימו ב-1968,[2] שימש בהתנדבות כיו"ר ההתאחדות הישראלית לספורט נכים, שימש בהתנדבות כסגן יו"ר הפדרציה הבינלאומית לספורט נכים (סטוק מנדוויל), והיה נשיא קונגרס השיקום העולמי.

פינק נפטר ב-2 באוקטובר 2024, והותיר אחריו בת ובן.

הוקרה ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • על פועלו בתחום ספורט הנכים זכה פינק לקבל את התואר יקיר ארגון נכי צה"ל ועמית כבוד של בית הלוחם.
  • פינק זכה ב"פרס השיקום הבינלאומי של ותיקי המלחמות" ב-1994. במעמד הטקס סיפר פינק כי שוחרר מבוכנוולד באפריל 1945 על ידי הצבא האמריקאי. נשיא וועדת הפרס, השופט הפדרלי האמריקאי היוברט וויל, סיפר בקול חנוק כי ב-11 באפריל 1945 הוא היה בין חיילי הצבא האמריקאי ששחררו את מחנה בוכנוולד. השניים התחבקו ארוכות ושמרו על קשר.
  • בשנת 2017 זכה פינק בפרס מפעל חיים מטעם הוועד הפראלימפי.[3]
  • בשנת 2014 קיבל את אות מפעל חיים מטעם תנועת אומ"ץ.[4][5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]