אריה לודוויג שטראוס

אריה לודוויג שטראוס
Ludwig Strauss
	לודוויג שטראוס, עובד בשדות של קיבוץ הזורע, 1937
לידה	28 באוקטובר 1892; אאכן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	11 באוגוסט 1953 (בגיל 60); ירושלים
מדינה	גרמניה, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
שפות היצירה	עברית, גרמנית
צאצאים	מיכאל שטראוס

המונח "אריה שטראוס" מפנה לכאן. לערך העוסק במוזיקאי, ראו אריק שטראוס.

אריה לודוויג שטראוס (בגרמנית: Ludwig Strauss;‏ 28 באוקטובר 1892, אאכן – 11 באוגוסט 1953, ירושלים) היה סופר, משורר וחוקר ספרות יהודי יליד גרמניה, אשר ישב בארץ ישראל מעלייתו אליה בשנת 1935 ועד למותו. כתב בעברית ובגרמנית.

ביוגרפיה

שטראוס, בנו של סוחר, פרסם מיצירתו בכתבי עת כבר בהיותו תלמיד והיה פעיל בארגונים ציוניים. באוניברסיטה למד ספרות גרמנית, היסטוריה של הספרות ופילוסופיה, בברלין ובמינכן. שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ועם תום המלחמה ב-1919 פרש מן הלימודים בגלל מחלה. בשנים 1925/6 עבד כדרמטורג בתיאטרון בדיסלדורף. בשנת 1928 השלים את הדוקטורט שלו בנושא "חלקו של הלדרלין במערכת המוקדמת של שלינג" באוניברסיטת פרנקפורט, ובשנת 1929 השלים את ההביליטציה באאכן שעסקה ב"בעיית הקולקטיב בהיפריון של הלדרלין" (נדפסה ב-1933). אחר כך עבד כמרצה זוטר (פריווט-דוצנט) באאכן, והמשיך בפרסומיו על הלדרלין.

ב-1924 ביקר בארץ, בשנים 1929–1933 פעל כמרצה לספרות בטכניון של אאכן, שם גם קיים ארכיון לזכרו.

היה מקורב למרטין בובר ונשא את בתו אווה (חוה) בובר לאשה. ב-1986 יצא לאור בגרמנית כרך של חליפות המכתבים בינו ובין בובר.

ב-1935 עלה לארץ. עם עלייתו ארצה עם אשתו ובניו עמנואל ומיכאל שטראוס, עשה שנתיים בקיבוץ הזורע כשהוא נוטל חלק בנטיעת "יער הזורע" ובסלילת כביש-העמק. היה איש "הפועל הצעיר". לימד ספרות בבית הספר החקלאי בבן שמן ולאחר מכן בשני הסמינריונים שמטעם עליית-הנער, בחילוני ובדתי, בירושלים. הקים את החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. לימים עמד בראש החוג וזכה להיות מורה נערץ בקרב רבים ממשוררי דור קום המדינה שהיו מתלמידיו, ביניהם נתן זך, ט. כרמי, יהודה עמיחי, דן פגיס, חיים גורי וטוביה ריבנר, שפעל רבות להוצאת ותרגום ספריו ואחרים. נחמה לייבוביץ' שלימדה יחד איתו בסמינרים של עליית הנוער העידה כי למדה רבות משיטת הניתוח הספרותי שלו לפרקי מקרא.

ב-1953, עת נאלץ לפרוש מפאת מחלה, ביקש מלאה גולדברג, ידידתו הקרובה, להחליפו. באותה שנה, בשיאה של הקריירה הספרותית והאקדמית שלו, נפטר^[1]. עמנואל שטראוס, היה מפקח ארצי במשרדי החינוך והעבודה. הפילוסוף והמורה פרופ' מיכאל שטראוס, הוא ממייסדי חוג אורנים ומנסחי תורת המחנות. בנו של עמנואל הוא הפסנתרן והמלחין אריק שטראוס. בנו של מיכאל הוא היוצר והמשורר אבנר שטראוס.

ארכיונו האישי של אריה לודוויג שטראוס מופקד במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים^[2]

ציטוטים על האדם ויצירתו

עדה ברודסקי: ”תמיד אראה בשעה מחוננת זו במחיצתם של לודוויג שטראוס ויהודה הלוי באולם הבהיר בין ספרים וקוראים, אחת משעות החסד של חיי”^[3].

נתן זך: ”כשהגיע לארץ כבר היה משורר ידוע מאד בגרמניה... אך משהגיע לישראל המיר את כתיבתו לעברית ושלט בה עד שהיה מסוגל לכתוב בסגנון שירת ימי הביניים כולל המשקל והחירוז. מהבודדים שהתעמקו בפרוזודיה, המוזיקה של השירה”^[4].

טוביה ריבנר: ”משנתו הפיוטית היא מיוחדת במינה ובלתי-שכיחה לחלוטין בנוף הספרותי שלנו, הוא ביקש- הראשון בארץ- את "הקריאה הצמודה", זמן רב לפני אפנת "הטקסטים"”^[5].

"ללודוויג - שיר ידידות (סונטה קצוצה שהיא במספר שורותיה: שיר אהב"ה): ידעתי: כאן אני אוכל לנוח/ מנוחת רעות באמונה שלמה,/ מוארת אור-תמיד של החכמה/ נוגהת בנגוהות שאר הרוח,// אל מול מבט-עיניך הפקוח,/ אִם בשיחה שקטה של הסכמה/ אם, לפרקים, בלהט הוויכוח,/ מצאה הנפש אור בעולמה.// מה שם נקרא לפלא שקרה?/ מה שם נקרא לַגבול אשר נמחָה/ בין וידויֵי-שתיקה ובין שיחה?// עת יתלכדו הפרי והפריחה/ וקול-הידידות כקול שירה?/ לאה" (שיר שחיברה לאה גולדברג לרגל יום הולדתו השישים שחל ב-28 באוקטובר 1952. פורסם לראשונה בידי איטה שדלצקי בהארץ^[4]^[6].

ספריו בגרמנית

Dichtungen und Schriften. Hrsg. von Werner Kraft. München: Kösel-Verl. 1963.
Briefwechsel Martin Buber – Ludwig Strauß 1913–1953. Hrsg. von Tuvia Rübner und Dafna Mach. Frankfurt a. M.: Luchterhand 1990. (Veröffentlichungen der Deutsche Akademie für Sprache und Dichtung|Deutschen Akademie für Sprache und Dichtung, Darmstadt. 64)
Das verpasste Verbrechen und andere Prosa. Hrsg. und mit einem Nachw. versehen von Gregor Ackermann (u. a.). Aachen: Alano-Verlag 1990.
Land Israel. Gedichte. Hrsg. und mit einem Nachw. versehen von Hans Otto Horch. Aachen: Rimbaud Verlag 1991. ISBN 3-89086-880-0
Gesammelte Werke. In vier Bänden. Hrsg. von Tuvia Rübner und Hans Otto Horch. Göttingen: Wallstein 1998–2001. (Veröffentlichungen der Deutschen Akademie für Sprache und Dichtung Darmstadt. 73) ISBN 3-89244-198-7

ספריו בעברית

על שלשה מזמורים מספר תהלים, ירושלים: המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"א.
שעות ודור: שירים, (ירושלים : מוסד ביאליק, 1951).
בדרכי הספרות: עיונים בספרות ישראל ובספרות העמים (ירושלים: מוסד ביאליק, 1959) ערך והביא לדפוס טוביה ריבנר^[7].
מאמרות (תל אביב: ספרית פועלים, 1983)
הכד העתיק (לילדים ולנער – ספרית פועלים) תרגום דן פגיס, 1960^[8]. יצאה לאור שוב ב-1986^[9].
האדם והשירה / אריה לודוויג שטראוס (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1985)
שירים ומַאֲמָרוֹת, מאת אריה לודוויג שטראוס, עורך טוביה ריבנר, הוצאת קשב לשירה, 2013^[10]

לקריאה נוספת

מאמרים על הסופר ויצירתו בעברית

ארן, דוד. יצירתו העברית של א"ל שטראוס. אורלוגין, כרך 10 (מאי 1954), עמ' 111–122.
ורדי, יהונתן. "איש ההלכה, איש הצורות" : על שירתו הקלסיציסטית של אריה לודוויג שטראוס. מקום לשירה בלב העיר גל' 30 (מאי 2008)
זנדבנק, שמעון. אריה לודוויג שטראוס: "פרק תהילים שב לגבולו". בספרו שתי בריכות ביער: קשרים ומקבילות בין השירה העברית והשירה האירופית (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976), עמ' 83–102.
רוטנשטרייך, נתן. במחיצתו של א"ל שטראוס. דבר, י"ב בחשון תשי"ג, 31 באוקטובר 1952, עמ' 3.
רוטנשטרייך, נתן. על אריה ל. שטראוס. בתוך: נפש ושיר: דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל. שטראוס (ירושלים: המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ד), עמ' לג-מג.
ריבנר טוביה, על שירת שטראוס. בתוך: נפש ושיר: דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל. שטראוס (ירושלים: המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ד), עמ' יז-לב.
לאה גולדברג. השיר וניתוחו. בתוך: נפש ושיר: דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל. שטראוס (ירושלים: המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ד), עמ' יז-לב.
מרטין בובר, עם הספר (מאמר מקדים, בספר "מאמרות" ספרית פועלים, 1983).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ שרה בן-ראובן, היחס המיוחד של לאה גולדברג לאריה לודוויג שטראוס, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2013
^ ארכיון אריה לודוויג שטראוס, בספרייה הלאומית
^ עדה ברודסקי, הוסף כאב, אוסיף אהב, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2003
^ ¹ ² מה אומר לכם השם אריה לודוויג שטראוס?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2003
^ בהקדמה לספר "מאמרות" הכולל קטעים בתירגום ריבנר מ-Wintersaat-מזרע חורף 1953 ציריך Manesse Verlag
^ , פורסם שוב וכונס בספר "שירי אהב"ה וזה"ב: הסונטות של לאה גולדברג", עורכת: עפרה יגלין, השירים וכתבי היד הגנוזים הובאו לדפוס על ידי גדעון טיקוצקי, ספרית פועלים, 2008, עמ' 102–103
^ גבריאל מוקד, משנתו של א. ל. שטראוס, הארץ, 22 במאי 1959
^ דקלה גולומב, ספרי ילדים - הכד העתיק, למרחב, 17 בפברואר 1961
^ אפרים סידון, הטוב במיטבו, כותרת ראשית, 16 ביולי 1986
^ אורי הולנדר, הפואטיקה הענווה של אריה לודוויג שטראוס, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2013

[1] שרה בן-ראובן, היחס המיוחד של לאה גולדברג לאריה לודוויג שטראוס, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2013

[2] ארכיון אריה לודוויג שטראוס, בספרייה הלאומית

[3] עדה ברודסקי, הוסף כאב, אוסיף אהב, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2003

[הארץ-4] ¹ ² מה אומר לכם השם אריה לודוויג שטראוס?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2003

[5] בהקדמה לספר "מאמרות" הכולל קטעים בתירגום ריבנר מ-Wintersaat-מזרע חורף 1953 ציריך Manesse Verlag

[6] , פורסם שוב וכונס בספר "שירי אהב"ה וזה"ב: הסונטות של לאה גולדברג", עורכת: עפרה יגלין, השירים וכתבי היד הגנוזים הובאו לדפוס על ידי גדעון טיקוצקי, ספרית פועלים, 2008, עמ' 102–103

[7] גבריאל מוקד, משנתו של א. ל. שטראוס, הארץ, 22 במאי 1959

[8] דקלה גולומב, ספרי ילדים - הכד העתיק, למרחב, 17 בפברואר 1961

[9] אפרים סידון, הטוב במיטבו, כותרת ראשית, 16 ביולי 1986

[10] אורי הולנדר, הפואטיקה הענווה של אריה לודוויג שטראוס, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אריה לודוויג שטראוס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריה לודוויג שטראוס