אריה לובין

אריה לובין

אריה לובין (1978)
לידה	6 בדצמבר 1897 שיקגו, ארצות הברית
פטירה	17 בינואר 1980 (בגיל 82) תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
לאום	ישראלי
תחום יצירה	ציור
פרסים והוקרה	פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול

קבוצת אמנים בתצלום מאת אברהם סוסקין. אזור שנת 1925. משמאל לימין: יוסף זריצקי, אריה לובין, יונה צלייק, ראובן רובין (יושב), ציונה תג'ר, פנחס ליטבינובסקי, יצחק כץ (יושב), ברוך אגדתי ויצחק חזין.

אריה לובין (באנגלית: Arieh Leo Lubin;‏ 6 בדצמבר 1897 – 17 בינואר 1980) היה צייר ישראלי.

ביוגרפיה

אריה לאו לובין נולד בי"א בכסלו תרנ"ח בשיקגו שבארצות הברית בבית שאופיין ברוח יהודית ותרבות עברית וציונית. בגיל 16 שלח אותו אביו ללמוד בגימנסיה הרצליה בארץ ישראל. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, באוקטובר 1914, חזר לארצות הברית ולמד במכון האמנות של שיקגו. ב-1918 התנדב ל"גדוד 39 של קלעי המלך" (האמריקני) של הגדודים העבריים, שם התיידד עם אברהם מלניקוב, מנחם שמי ונחום גוטמן. לאחר המלחמה סיים את לימודיו בשיקגו ונסע לאירופה במסגרת מלגה שקיבל, שם שהה שנה באנגליה, פריז ובלגיה. בין השאר למד באקדמיה לאמנות גראנד שומייר ואצל הצייר והפסל אנטואן בורדל. ב-1923 חזר לארץ ישראל וקבע בה את ביתו. בשנת 1930 יצא לסיור ממושך באיטליה, צרפת ומספר מקומות במזרח התיכון. עם שובו ארצה התיישב בתל אביב.

בשנת 1924 השתתף בתערוכת האמנים במגדל דוד שבירושלים. באותה שנה הוא צייר "מבט מתל אביב אל גבעות רמת גן" ובשנת 1925 "צבע דומם". בשנת 1947 הוצגה תערוכת-יחיד שלו במוזיאון תל אביב. בשנים 1948, 1950, 1960 השתתף בביאנלה של ונציה. בשנים 1953, 1958 בביאנלה בסן פאולו. השתתף גם בתערוכות מגדל דוד בירושלים ובתערוכות האוהל בתל אביב.

לובין היה בין ראשוני האמנים שהתיישבו בקריית האמנים בצפת בשנות ה-50. בשנת 1968 הוקדשה ללובין תערוכה רטרוספקטיבית שהוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות.

אריה לובין נפטר בתל אביב בכ"ה בטבת תש"מ ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

אוסף מכתבים של לובין, משנות העשרים של המאה ה-20, שמקורו בעזבון בת שבע ויצחק כץ, נמצא באוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל.

עבודתו האמנותית

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לובין ייצג בכמה מרישומיו וציוריו מגמה של התיישרות על-פי הקו של גישות אמנותיות עכשוויות בשנות העשרים. כמה רישומים נעשו בסגנון קוביסטי. ה"דומם" שלו נעשה בהשפעת הסגנון הפוריסטי של לה קורבוזיה ואוזנפאן, שהגיע אליו דרך כתב העת "הרוח החדשה" בעריכתם. השפעה נוספת באה מצדו של פבלו פיקאסו. עצם השאיפה לינוק מאמנות עכשווית בארץ המנותקת יחסית מהשפעות וממידע תרבותי הייתה בבחינת ציון דרך^{[דרוש מקור]}.

החל מ-1929 לבשו ציוריו של לובין אופי אחר לחלוטין. הוא נטש את הסגנון הקוביסטי והפוריסטי והתקרב לסגנון פיגורטיבי פוסט-אימפרסיוניסטי, המושפע מפול סזאן, והתמקד בעיקר בציור נוף. לקראת שנות הארבעים עבר לצייר בעיקר דמויות מזרחיות, ערבים ותימנים היושבים ומעשנים נרגילה או משוחחים בהתרגשות. הדמויות המזרחיות הן בבואות נאמנות להווי הערבי, שלובין למד להכירו בקפדנות ובהתמדה. בציורים אלו נגלה לובין בעל הסגנון האישי והמקורי, והודות להם יצא לו מוניטין. פול סזאן והמזרח הם מוריו הנאמנים והם דרים ביצירותיו בכפיפה אחת, עבודותיו מצטיינות בצבעוניות רבה.

גלריה

• 
  דיוקן עצמי, 1924
  שמן על בד
  גובה 50 ס"מ, רוחב 40 ס"מ
  מוזיאון ישראל, ירושלים

פרסים

• 1922 מלגה ללימודים בחו"ל ע"ש ג'ון קווינסי אדמס.
• 1956 פרס עירית רמת גן על ציורו "נוף רמת גן".
• 1957 פרס הוועד האולימפי לנושאי ספורט.
• 1978 יקיר העיר תל אביב-יפו.
• 1957 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו.

הנצחה

ב-22 אפריל 1982, הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולי דאר שנקראה "אמנות ישראלית 1982", שעוצבה על ידי האמן א. ואן אויין, שבה נכלל בול של ציור של רובין שכותרתו "נוף תל אביב". השירות הבולאי מכר 613,000 בולים של בול זה עד להפסקת המכירה ב-18 במרס 1983 .

מבחר תערוכות יחיד

• 1947 - מוזיאון תל אביב, בית דיזנגוף.
• 1954 - גלריה צ'מרינסקי, תל אביב.
• 1958 - בית צבי, רמת גן.
• 1958 - גלריה או'הנה, לונדון.
• 1965 - בית צבי, רמת גן (בשיתוף גלריה בינט).
• 1968 - מוזיאון תל אביב, תערוכה רטרוספקטיבית.

לקריאה נוספת

• אליאס ניומן, Art in Palestine, ניו יורק, 1939, הוצאת Siebel Company.
• חיים גמזו, ציור ופסול בישראל, הוצאת "אשכול", תל אביב, 1951. מהדורה שנייה מורחבת: ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, תל אביב, 1957.
• אויגן קולב, האמנות היהודית, עורך: בצלאל ססיל רות, הוצאת מסדה, תל אביב, 1961.
• בנימין תמוז (עורך), יונה פישר, אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1963, 1966.
• חיים גמזו, אריה לובין - תמונות שמן, פאסטל, גואש - תערוכה רטרוספקטיבית, מוזיאון תל אביב, 1968.
• אריה לובין, אריה לובין - מסדנתו של אמן, מוזיאון הרצליה לאמנות, 1979.
• בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
• מארק שפס (אוצר), גילה בלס, יגאל צלמונה ואחרים, שנות העשרים באמנות ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1982.
• יונה פישר (עורך), תל אביב - 75 שנה של אמנות, הוצאת מסדה, 1984, עמ' 38, 39, 42, 56.
• יגאל צלמונה (אוצר), יעקב שביט ואחרים, מגדל דוד - מלחמת התרבות הראשונה באמנות ישראל, מגדל דוד - המוזיאון לתולדות ירושלים, תשנ"ב (1991).
• גדעון עפרת, "מכתבי לובין", בתוך: ביקורי אמנות - פרקים על אמנים ישראלים, הוצאת הספרייה הציונית, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, 2005.
• ורדה שטיינלאוף, על גדות הירקון - נחל הירקון באמנות הישראלית, מוזיאון תל אביב, 2005.
• יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010.
• אליק מישורי, מ"אפקים חדשים" ל"רוח אחרת", למדא, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2019.
• גדעון עפרת, אריה לובין, הוצאת לוין, 2020.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריה לובין בוויקישיתוף

• אריה לובין באוספי מוזיאון ישראל
• אריה לובין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• יצירות של אריה לובין באתר אירופיאנה.
• גדעון עפרת, אריה לובין, 1929: המהפך! באתר ״המחסן של גדעון עפרת״
• דוד תדהר (עורך), "אריה לובין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5438