ארווין פוכינגר
לידה |
31 ביולי 1875 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
17 במאי 1944 (בגיל 68) וינה, גרמניה הנאצית |
תחום יצירה | ציור |
זרם באמנות | יוגנדסטיל |
בן או בת זוג | Elfriede Puchinger (5 ביולי 1913–?) |
ארווין פוכינגר (בגרמנית: Erwin Puchinger; 7 ביולי 1875 – 17 במאי 1944) היה צייר, מאייר, מעצב תעשייתי ואמן גרפי וינאי.[1] פוכינגר היה חלק מתנועות "יוגנדסטיל" ו"סמטקונסטוורק" (האמנות הטוטאלית) האוסטרית, שביקשו למחוק את הגבולות בין אמנות יפה לאמנות שימושית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארווין פוכינגר נולד בווינה ב־7 ביולי 1875. הוא הגיע ממשפחה בולטת של פקידים אוסטרים. בשנים 1891–1892 החל פוכינגר ללמוד בשיעורי ציור בערב במכון לאמנות גרפית שנפתח זה מכבר (1888). זה היה מכון ניסיוני שהכשיר אנשי מקצוע בתחום העיצוב והאמנות הגרפית. בהמשך למד פוכינגר בבית הספר לאומנויות ומלאכות (לימים "בית הספר לאמנות שימושית"), שנוסד בשנת 1867 במסגרת "המוזיאון האוסטרי החדש למדע ולתעשייה". פוכינגר למד בהתחלה אצל לודוויג מיניגרודה (1847–1930) ולאחר מכן אצל הצייר והפרופסור לאמנות פרנץ פון מאטש (1861–1942), שעבד על אמנות דקורטיבית עם האחים גוסטב (1862–1918) וארנסט קלימט (1864–1892), הייתה להם חברת קישוטים שיצרה ציורי קיר מורכבים עבור לקוחות אמידים. עבודותיו המוקדמות ביותר של פוכינגר הן רישומי נוף ואדריכלות משנת 1892 ו-1893, שכבר היו באיכות מקצועית.[2]
הזצסיון הווינאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשפוכינגר היה בסוף לימודיו, קבוצת אדריכלים ואמנים צעירים, אוטו וגנר, יוזף הופמן ויוזף מריה אולבריך, דחו את הסגנון הדקדנטי של תקופתם ואת מגוון הסגנונות האדריכליים המקובלים. הם הושפעו מיוון הקלאסית ורומא ורצו ליצור מבנים רעננים ומודרניים, שבהם העיטור היה חלק מהעיצוב, ולא מיותר. יחד עם קבוצת אמנים צעירים וחדשניים, ביניהם גוסטב קלימט, קולומן מוזר, מקס קורצוויל (1867–1916), הם נפרדו מהאקדמיה הוותיקה – התאחדות האמנים האוסטרים שקיימה את תערוכותיה בקונסטלרהאוס הישן. הם הקימו איחוד חדש המכונה איחוד האמנים האוסטרים (Vereinigung Bildender Künstler Österreichs) המכונה הזצסיון הווינאי (das Wien Sezission).[3] מכיוון שחברו של ארווין פוכינגר וחברו לכיתה קולון מוזר היה אחד המייסדים והם חלקו את אותן ההשפעות, עבודתו דומה למדי לזה של מוזר בסגנון ובביצוע. מה שפוכינגר, מוזר, קלימט, וגנר, אולבריך והופמן עבדו אליו היה איחוד האמנויות, למחוק את החלוקה בין אמנות יוקרתית ויישומית וליצור פרויקטים שבהם הכל חולק את אותם עקרונות של עיצוב וביצוע, גישה טוטאלית. סגנון אמנות הידוע בווינה בשם Gesamtkunstwerk.
התערוכה העולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1900 סיים ארווין פוכינגר את לימודיו. הוא ערך טיולי רישום לקאפרי ורומא, שם ספג את ההשפעות הקלאסיות. בתערוכה העולמית, בפריז, בשנת 1900, אחד מציוריו הדקורטיביים הגדולים זכה להכרה רבה בביתן האוסטרי הענק. הוא זכה לשבחים בעיתונות הצרפתית, האוסטרית והבריטית. במהדורה הראשונה של מגזין העיצוב הווינאי המפורסם Das Interieur הוצגו עבודותיו מפריז.[4]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Erwin Puchinger. In: Hans Vollmer (Hrsg.): Allgemeines Lexikon der bildenden Künstler des XX. Jahrhunderts. Band 3: K–P. E. A. Seemann, Leipzig 1956, S. 632–633.
- ^ Puchinger, Erwin. In: Hans Vollmer (Hrsg.): Allgemeines Lexikon der Bildenden Künstler von der Antike bis zur Gegenwart. Begründet von Ulrich Thieme und Felix Becker. Band 27: Piermaria–Ramsdell. E. A. Seemann, Leipzig 1933, S. 443.
- ^ A.S. Levetus, Imperial Vienna: An Account of Its History, Traditions and Arts, Illustrated by Erwin Puchinger, London: John Lane, The Bodley Head, 1904
- ^ Olympedia – Erwin Puchinger, www.olympedia.org