אורגניזם אווירני
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
אורגניזם אווירני (ידוע גם בתור: אורגניזם אארובי, ארובי, או אירובי; מאנגלית: Aerobic organism) הוא מונח המתייחס לאורגניזם החי בנוכחות חמצן. יצורים אווירניים נמצאים בכל ממלכות החיים; היצורים בממלכות הפרוטיסטה, הצמחים ובעלי החיים הם כולם אווירניים.
יצורים המוכרחים לחיות בנוכחות חמצן חופשי נקראים אווירניים אובליגטוריים, לעומת זאת יצורים המסוגלים או מוכרחים לחיות בהיעדר חמצן חופשי נקראים אורגניזמים אל-אווירניים (Anaerobic organisms), כשרובם המכריע הוא חיידקים אמיתיים או ארכאונים.
סוגי אורגניזמים אווירניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אווירניים אובליגטוריים – יצורים שמוכרחים לחיות בנוכחות חמצן. יצורים אלה משתמשים בתהליך של זרחון חמצוני על מנת להפיק אנרגיה בתהליך של נשימה תאית.
- אל-אווירניים פקולטטיביים – יצורים שמסוגלים לחיות בנוכחות חמצן ולנצלו לצרכיהם המטבוליים, אך גם בהיעדרו (אזי הם משתמשים במסלולים מטבוליים חלופיים). המונח אורגניזמים אווירניים פקולטטיביים נפוץ גם כן ומתאר את אותה קבוצת יצורים בדיוק.
- מיקרואירופילים – יצורים שזקוקים לחמצן אך בריכוזים נמוכים בהרבה מהרגיל; ריכוזים גבוהים של חמצן (כמו הריכוז הנמצא באוויר – כ-20%) עלולים להורגם.
היות שהיצורים המפותחים ביותר הם כולם אווירניים, ניתן להסיק מכך שתהליך הנשימה האווירנית, שבו משתמשים יצורים אלו, יעיל בהרבה מתהליכים אחרים (כגון תסיסה וחיזור סולפט מיקרוביאלי), שבהם משתמשים היצורים האל-אווירניים. האנרגיה המופקת באמצעות ניצול חמצן גבוהה פי כ-15 מזאת המופקת בניצול של חומרים אחרים.
לאחר היווצרותו של כדור הארץ כל היצורים היו אל-אווירניים; ההתפתחות האבולוציונית של יצורים אווירניים הייתה מהאירועים המכריעים בעיצוב המגוון הביולוגי הקיים כיום. המעבר לנשימה אווירנית אפשר את היווצרותם של תאים גדולים יותר, ולאחר מכן של יצורים רב-תאיים, וכל זאת בזכות האנרגיה הרבה המתקבלת בנשימה אווירנית.
להסבר מפורט בנוגע למקור ההבדל בדרך שבה מתייחסים יצורים שונים לחמצן, ראו ערך אורגניזם אל-אווירני.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורגניזם אווירני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| מטבוליזם | ||
|---|---|---|
| נשימה תאית | גליקוליזה • מעגל קרבס • זרחון חמצוני | |
| מסלולים נוספים | גלוקונאוגנזה • גליקוגנזה • גליקוגנוליזה • מסלול הפנטוז פוספט • מעגל קורי • מעגל האוריאה • חמצון בטא • תסיסה מעגל קלווין • מעגל הגליוקסילט • פוטוסינתזה • ניטריפיקציה | |
| תרכובות עיקריות | גלוקוז • פירובט • NAD • כלורופיל | |
| מגוון מטבולי | אורגניזם אווירני • אורגניזם אל-אווירני • הטרוטרוף • אוטוטרוף | |
| בקטריולוגיה | ||
|---|---|---|
| מונחי יסוד | פרוקריוטים • ארכאונים (חיידקים קדומים) • חיידקים אמיתיים • אנדוטוקסין |  |
| חלקי התא החיידקי ואברוניו | נוקלאואיד • פלסמיד • ציטופלזמה • ריבוזום • קרום התא • דופן התא: פפטידוגליקן (חומצה טיכואית) • פריפלזמה • קרום חיצוני: ליפופוליסכריד • קפסולה ו-Slime layer • שוטון • פילי • פימבריה • ביופילם | |
| מורפולוגיה | נקד • מתג • סלילון | |
| פיזיולוגיה | פליגה • קוניוגציה • טרנספורמציה • עמידות לאנטיביוטיקה | |
| מטבוליזם | חיידקים אירוביים (אווירניים אובליגטוריים, אווירניים פקולטטיביים, מיקרואירופילים) • חיידקים אנאירוביים (אל-אווירניים אובליגטוריים, אל-אווירניים פקולטטיביים, אל-אווירני סובל אוויר) • תסיסה • חיזור סולפט מיקרוביאלי • חיידקים סגולים | |
| שיטות בקטריולוגיות | צביעת גראם (חיידקים גראם-חיוביים, חיידקים גראם-שליליים) • צביעה יציבת חומצה • מבחן קטלאז • מבחן אוקסידאז • מבחן קואגולאז • סיווג לנספילד • מבחן CAMP | |
| מיגור חיידקים | חיטוי • פסטור • עיקור • אנטיביוטיקה | |