ארא דינקג'יאן
 | |
| לידה |
18 ביוני 1958 (בן 66) ניו ג'רזי, ארצות הברית  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1986 |
| מקום לימודים |
בית הספר הארט |
| סוגה |
מוזיקה עממית, מוזיקת עולם |
| כלי נגינה |
עוד, גיטרה, פסנתר |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ארא דינקג'יאן (אנגלית: Ara Dinkjian, ארמנית: Արա Տինքճեան; נולד ב-18 ביוני 1958) הוא מוזיקאי אמריקאי-ארמני. נחשב לאחד מנגני העוד המובילים בעולם ולמי שהצליח לשלב את הכלי האוריינטלי עם סגנונות והרכבים מערביים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דינקג'יאן נולד בניו ג'רזי להורים ממוצא ארמני אביו היה זמר מקצועי ואת הופעתו הראשונה על במות עשה בזמן התערוכה העולמית של ניו יורק (1964), עת היה בן שש, בנגנו על דרבוקה. דינקג'יאן קיבל מלגה לבית הספר הארט, מכללה לאמנויות הבמה השייכת לאוניברסיטת הרטפורד. דינקג'יאן למד כמה כלי נגינה מערביים ומזרחיים (פסנתר, גיטרה, דרבוקה) אולם התמקד בנגינת עוד. ובשנת 1980 סיים את לימודיו, וקיבל את התואר הראשון והיחיד במדינה בעוד, לאחר שקיבל אישר לכך באופן חריג[1].
לאחר שסיים את לימודיו החל דינקיג'יאן להופיע בחתונות ארמניות ופגש את אמן כלי ההקשה הארמני, ארטו טונשבויאשיאן, שהגיע באותה עת לארצות הברית[1]. השניים החליטו להקליט כמה שירים של טונשבויאשיאן באולפן ביתי, ובאופן מקרי הגיעה ההקלטה לידי חברת RCA רקורדס, שיצרה איתם קשר והציעה להפיק להם אלבום מוזיקה, הם גייסו במהירות נגנים נוספים והקליטו את אלבום הבכורה שלהם "Picture", תחת השם "נייט ארק"[1]. מתוכו התפרסמה היצירה "השיבה הביתה" ("Homecoming"), ששימשה כפתיח של סדרת הטלוויזיה "החמישייה הקאמרית". שירו של יואב יצחק "זה הזמן לסלוח", הוא גם גרסה ליצירה אינסטרומנטלית מאלבום זה (שנקראת "Picture" כשם האלבום)[2]. להקת "נייט ארק" פעלה כ-15 שנים והקליטה 5 אלבומים[3].
בשנת 1998 הופיע דינקג'יאן לראשונה בישראל, עם להקת "נייט ארק", במסגרת פסטיבל ישראל.
בשנת 2002 נבחר לייצג את ארמניה בפסטיבל העוד הבינלאומי הראשון, שנערך בסלוניקי.
בנובמבר 2006 השתתף ב"פסטיבל העוד" בירושלים, יחד עם אביו אוניק דינקג'יאן[4]. באותה שנה גם הקליט את האלבום "Armenian in America" עם נגן כלי ההקשה זוהר פרסקו והקלידן עדי רנרט. האלבום כולל 12 יצירות אינסטרומנטליות שכתב דינקג'יאן, המשלבות מוזיקה ארמנית מסורתית ומוזיקה עכשווית[5].
בנובמבר 2007 שוב הופיע בישראל והשתתף ב"פסטיבל העוד" בירושלים[6]. במסגרת המופע הוקלט האלבום "Peace on Earth" ביחד עם נגנים מישראל, טורקיה, הרשות הפלסטינית ויוון.
בנובמבר 2010 ערך מופע איחוד להקת "נייט ארק" ב"פסטיבל העוד" בירושלים[7].
בספטמבר 2012 השתתף בפסטיבל הג'אז של לונדון[8].
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם להקת "נייט ארק"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1986 - Picture, RCA/Novus
- 1988 - Moments, RCA/Novus
- 1998 - In Wonderland, PolyGram
- 2000 - Petals on your Path, EmArcy
- 2000 - Treasures, Traditional Crossroads
אלבומי סולו ועם שותפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995 Gypsy Fire, Traditional Crossroads
- 1996 Tears of Dignity, Libra Music
- 1996 Onno 1948 - 1996, D. Stove Music
- 2006 An Armenian In America, Krikor Music
- 2008 Peace on Earth, Krikor Music
- 2012 Sounscapes, Traditional Crossroads
- 2013 Finding Songs, Krikor Music
- 2013 Conversations with Manol, Kalan Music
- 2015 Three of Us, with Secret Trio, Kalan Music
- 2015 1915-2015 Hakikat Umut / Truth Hope, Kalan Music
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארא דינקג'יאן
ארא דינקג'יאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ארא דינקג'יאן, באתר AllMovie (באנגלית)
ארא דינקג'יאן, באתר AllMusic (באנגלית)
ארא דינקג'יאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ארא דינקג'יאן, באתר Discogs (באנגלית)
ארא דינקג'יאן, באתר Songkick (באנגלית)- ארא דינקג'יאן, דף שער בספרייה הלאומית
- אבי לבקוביץ', בחזרה לתיבת הקסמים, באתר מאקו, 11 בנובמבר 2010 - ריאיון
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 ארז ארליכמן, קולו של העוד, באתר ynet, 21 בנובמבר 2005
- ^ רפי אהרון, היא תשבור את השוק, חדשות, 14 במרץ 1993
- ^ John Fordham, Armenian dynamism, The Guardian, 7 Jun 2000
- ^ תמר סוקניק, שירי עם פלשתיניים ומזמורי תהילים בפסטיבל העוד בירושלים, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2006
- ^ תמר סוקניק, ארא דינקג'יאן בטבעון, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2007
- ^ תמר סוקניק, ארה דינקג'יאן בסיבוב הופעות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2007
- ^ ליה פן, פסטיבל העוד: עוד להיט, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2010
- ^ Imogen Tilden, London Jazz Festival 2012 full programme announced, The Guardian, 12 Sep 2012