אראלה טהרלב בן שחר
 | |
| לידה | 29 באוגוסט 1966 (בת 58) |
|---|---|
| שם לידה | אראלה טהרלב |
| מקום מגורים | גבעתיים |
| עיסוק | עיתונאית, מרצה, סופרת והיסטוריונית של תזונה ואוכל |
| מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן |
| בן זוג | שי בן שחר |
| צאצאים |
עומר בן-שחר  |
  | |
אראלה טהרלב בן שחר (נולדה ב-29 באוגוסט 1966) היא עיתונאית, מרצה, סופרת, והיסטוריונית של תזונה ואוכל. בעלת תואר דוקטור בהיסטוריה של המדע. מחברת הספר "בתרווד כשפיה".[1] מלמדת היסטוריה של תזונה ופילוסופיה של סביבה באוניברסיטה הפתוחה.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טהרלב בן שחר היא בתם של הפזמונאי יורם טהרלב והמשוררת והסופרת נורית זרחי.[3][4] אחותה של הציירת רוני טהרלב. נולדה בפתח תקווה וגדלה בתל אביב.
בשנים 1996–2002 הקימה במשותף עם מיכל בן ארי ואורית בינדרמן חברה למשחקי מחשב לבנות בשם Jade, שייצרה את המשחק ג'וליה גולשת בזמן ילדי הפרחים, המזמין את המשחקות לחזור בזמן לתקופות שונות בהיסטוריה ולפתור שם תעלומות שיכולות לשנות את העתיד, וכן חברה לסרטים אינטראקטיביים בשם e-muse.
משנת 1999, בעת לימודיה באוניברסיטה, עבדה ככותבת תסריטי מולטימדיה, קופירייטרית, כתבת שיווקית ומתרגמת. בנוסף תרגמה ספרים, ביניהם ספר פילוסופיה לילדים בשם "על מה אנחנו חושבים: שמונה שאלות פילוסופיות גדולות" מאת סטיבן לאו, שיצא לאור ב-2002 בהוצאת מעריב.
החלה את עבודתה כעיתונאית בשנת 1999. בעשור שבין 1999–2009 פרסמה טור אישי על הורות במוסף "להיות הורים" של "את", לצד כתבות על הורות, נשים, חינוך ועוד. מ-2009 עד 2022 עבדה ככתבת בכירה ב"מנטה" של ידיעות אחרונות.[5] בכתבותיה על בריאות, שפורסמו גם ב-ynet וב-Xnet,[6] תיארה את העלייה בכמות האבחונים של בעיות רפואיות, כמו הפרעת קשב, נשאות גנטית, וספקטרום האוטיזם בתחילת המילניום; בחנה את היעילות והסיכון של טיפולים תרופתיים שהיו חדשים ופופולריים, כמו: מודפיניל, ריטלין, SSRI, ועוד; חשפה את הציבור הישראלי לפרוצדורות חדשות והשלכותיהן, כגון הקפאת ביציות, רפואה מותאמת אישית, ואפליקציות לניטור עצמי ולתנועות בריאות כצורות חיים, כמו zero waste, דיאטת 100 המייל, מאריכי החיים ועוד.[7][8] בכתיבתה מיפתה מגמות וחוליים חברתיים כפי שהם משתקפים בדיאגנוזות, שימוש בתרופות ובפרוצדורות רפואיות.[9][10][2]
טהרלב בן שחר נשואה לפרופסור שי בן שחר, גנטיקאי ורופא ילדים, ואם לשניים. מתגוררים בגבעתיים.
באקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיימה תואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1991. בשנת 1999 השלימה בהצטיינות תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שבו התמקדה בתחום הפילוסופיה של הלשון. בעבודת התזה שלה כתבה על רלטיביזם אצל לודוויג ויטגנשטיין.
בשנת 2019 השלימה את תואר הדוקטור, בתחום היסטוריה ופילוסופיה ושל המדע באוניברסיטת בר-אילן, בתוכנית STS – חברה, מדע וטכנולוגיה. מחקרה התחקה אחר ההיסטוריה של המלצות תזונה ופעילות גופנית והקשר בין מדע לחיי יום יום, ציונות, פוליטיקה, כלכלה ומגדר משנות ה-30 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20.
מ-2019 משמשת מרצה בתוכנית להיסטוריה ופילוסופיה של הביולוגיה (המחשבה הביולוגית) באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה מתפרסמים בעיתונים מדעיים, ובהם היא מתחקה אחר הקשרים בין תזונה וחקלאות, לבין מגדר, לאומיות וחברה. הם מתמקדים בהיסטוריה של המלצות תזונה ודיאטה בישראל, ובהקשרים החברתיים שלהם, וכן בחקלאות נשים בתקופת היישוב.[11][12] היא כתבה על כינון אומה דרך טורי מדריך לתזונה על ידע ילידי וידע מדעי בקידום החקלאות על ידי נשות היישוב.[13] בנוסף ערכה קובץ מאמרים על האופן שבו השתלבו הוראת חקלאות וגינון במאבקי נשים ומיעוטים ברחבי העולם – מגרמניה ואנגליה ועד צ'ילה ויפן. כמו כן מלמדת פילוסופיה של הסביבה, וסוציולוגיה של טכנולוגיות פריון. פיתחה במשותף עם ד"ר דפנה הירש את הקורס "ביקורת התזונה הטהורה", שגם אותו היא גם מלמדת.
ספרה "בתרווד כשפיה: נשים, תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל" מתאר את מחקריה על תולדות התזונה והאוכל ביישוב, וחושף את מקומם של גידול ובישול ירקות במאבק הפמיניסטי של נשות היישוב, את הדרך שבה מומחים לתזונה של הצנע היו מעורבים בהתנגדות למאבקי נשים לשוויון בשנות קום המדינה ואת תפקידן של תזונאיות, טבחיות ועקרות בית בכינון החברה בישראל.[14]
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "לנצח בינתיים", רומן, הוצאת גוונים 1998.
- "הסיפור של נימי", ספר ילדים, הוצאת מפה 2004.
- "ביקורת התזונה הטהורה", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2023.
- "בתרווד כשפיה: נשים, תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל", הוצאת אפיק 2024.[3][1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מי קובע מהו ידע? על ההיררכיה של תחומי הדעת האקדמיים, ד"ר אראלה טהרלב בן שחר
ד"ר אראלה טהרלב בן שחר - "תפוח זהב- מזון לעם", סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2
גילי איזיקוביץ, אראלה טהרלב בן-שחר: "חנה מייזל היא גיבורה נעלמת, איפה הרחוב על שמה?", באתר הארץ, 22 באפריל 2024
- ^ 1 2 חיליק גורפינקל, הספר שמנתץ מיתוסים של תזונה מקומית: "אם כבר יש לנו מאכל לאומי, זה הביסלי", באתר כלכליסט, 13 במאי 2024
- ^ 1 2 תמר פרלשטיין קשדן, "בכל פעם שאני רוצה לפגוש את אבא אני פותחת רדיו", בעיתון מקור ראשון, 4 ביוני 2024
- ^ אראלה טהרלב בן-שחר, "השארת זיכרונות יפים בכל מקום שבו עברת": אראלה טהרלב נפרדת מאביה, באתר ynet, 6 בינואר 2022
- ^ לא לנשים בלבד: מה אתם יודעים על רפואה פמיניסטית? אראלה טהרלב בן שחר, מנטה - לבריאותה, באתר לבריאותה, 1 במרץ 2019
- ^ אראלה טהרלב בן-שחר, "למרות שהוא אלרגי, החלטתי שלילד שלי יהיו העוגות הכי יפות בגן", באתר Xnet, 21 בפברואר 2017
- ^ אראלה טהרלב בן־שחר, מועילים או מזיקים: השפעת מכשירי הניטור על הבריאות שלנו, באתר ynet, 17 ביוני 2016
- ^ סיפור ניסוי: כך הפכו הבלוגרים לאקטיביסטים הסביבתיים החדשים, באתר Xnet
- ^ אראלה טהרלב בן-שחר, איך למנוע קמטים ושיער שיבה? נסו אימון משקולות, צום לילי ומדיטציה, באתר Xnet, 14 ביולי 2020
- ^ אראלה טהרלב בן-שחר, באתר ynet, 5 בדצמבר 2024
- ^ אראלה טהרלב בן-שחר, ציונה קטינסקי - רבאו, האישה שהצילה את הקיבוצניקים מרעב, באתר Xnet, 28 באפריל 2020
- ^ STS and science communication: Reflecting on a relationship, 1 במאי 2022
- ^ Vegetable women: Agricultural education, indigenous knowledge, and becoming settlers in early twentieth century Palestine, יוני 2024
- ^ מאיה בקר, אביגדור פלדמן, גליה עוז וסלט ציוני – ספרים חדשים שכדאי לבדוק, באתר הארץ, 21 באפריל 2024
| בקרת זהויות |
|
|---|