אק בארס קאזאן
אולם ביתי | |||||||
טטנפט ארנה | |||||||
(9,300 מושבים) | |||||||
קאזאן, טטרסטן, רוסיה | |||||||
מדינה | רוסיה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריך ייסוד | 1956 | ||||||
ליגה | KHL | ||||||
חטיבה | מזרחית | ||||||
בית | חרלמוב | ||||||
היסטוריה |
מאשסטרוי קאזאן (1956–1958) אוריצקי קאזאן (1958–1990) איטיל קאזאן (1990–1995) אק בארס קאזאן (1995 - ההווה) | ||||||
בעלים | טאטנפט | ||||||
תארים | |||||||
| |||||||
http://www.ak-bars.ru/ | |||||||
אק בארס קאזאן (ברוסית: Хоккейный клуб «Ак Барс» Казань; בטטרית: Aq Bars Qazan; בתרגום מטטרית: נמר השלג) היא קבוצת הוקי קרח מהעיר קאזאן שבטטרסטן, רוסיה, המשחקת בליגת ה-KHL.
הקבוצה זכתה 5 פעמים באליפות הפדרציה הרוסית ופעמיים באליפות הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה (ליגת משנה בתקופת ברית המועצות), ולאחר הקמת ה-KHL זכתה בשתי האליפויות הראשונות של הליגה ובאליפות שלישית בעונת 2017/2018 והיא האלופה הנוכחית של הליגה[1]. שלוש האליפויות שלה הן גם שיא של הליגה מאז היווסדה.
הקבוצה משחקת בצבעים ירוק, אדום ולבן. קיימת מתיחות טעונה בינה לבין קבוצת סלבאט יולאייב אופה מרפובליקת בשקורטוסטן השכנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשי הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצות ההוקי הראשונות הופיעו בקאזאן בשנת 1948. בפברואר 1949, קבוצת "ספרטק" קאזאן בהנהגת איסמעיל מילושב השתתפה בטורניר האזוריים. בינואר 1952, "ספרטק" התמודדה בגביע רוסיה הסובייטית מול טורפדו גורקי. קאזאן ניצחה 4:3, אך תוצאת המפגש בוטלה בשל התפרעות בזירת ההוקי. בעונת 1955/56, קאזאן השתתפה בפעם הראשונה באליפות ברית המועצות באזור השני של ליגה "B". הקבוצה סיימה במקום השני. לאחר מכן, מוראביוב ומילושב יהפכו למאמנים הראשונים והשניים של קבוצת מאשסטרוי, בהתאמה. בהמשך, שם הקבוצה שונה מספר פעמים (היא נקראה "איסקרה" ואף "רובין קאזאם") והשתתפה באליפות המדינה עד 1969. הקבוצה השתתפה באליפות המדינה בשנים 1956–1961, ובשנת 1957] נקראה בשם "חימיק".
מייסד הצוות "הרשמי" הוקם על בסיס צוותי קאזאן הקודמים בשנת 1956 בשם "משסטרוי". בשתי העונות הראשונות הקבוצה השתתפה באליפות קאזאן, ושינתה את שמה בתחילת הופעותיה למועדון הספורט אוריצקי, במסגרתו רשמה הופעת בכורה באליפות ברית המועצות בשנת 1958.
הקבוצה אורגנה מחדש בשנת 1956 בשם "מאשסטרוי קאזאן" ולאחר מכן בשנת 1958 שונה שמה לשם "אוריצקי קאזאן" כשהחלו להשתתף בליגה השנייה של ברית המועצות והיה שם הקבוצה עד 1990 כאשר שונה שמה לקבוצת "איטיל" עד 1995.
התחזקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר התפרקות ברית המועצות הקבוצה העפילה לליגה עליונה של רוסיה אך הייתה בין הקבוצות החלשות בליגה ובסופו של דבר חזרה לליגה השנייה. בשנת 1996 הצטרפה הקבוצה לסופרליגה, שמה שונה לשם "אק בארס קאזאן". דווקא לאחר הקמת ליגת העל הרוסית בשנת 1996 החל תור הזהב של קבוצת ההוקי הטטרית. הקבוצה אימצה את הנמר הלבן לסמל הקבוצה.
מינויו של יורי מויסייב בשנת 1995 הצדיק את עצמו לחלוטין. תחתיו בעונת 1997/98 הקבוצה זכתה באליפות הראשונה שלה ברוסיה כשצברה 75 נקודות. לפני עונה זו, ההישג הגבוה ביותר של המועדון מקאזאן באליפות היה מקום 7 בלבד בעונות 1993/94, 1995/96. בעונה שלאחר מכן קאזאן ערכה את הופעת בכורה ביורוליג. היריבות בשלב הבתים היו מנהיים הגרמנית, הנשרים הסקוטים הבריטיים וקבוצת ליטווין הצ'כית. לאחר שהפסידו במפתיע את שני המשחקים לבריטים, אק בארס עדיין הצליח להעפיל לרבע גמר הטורניר לדרבי רוסי מול מטאלורג מגניטוגורסק, במשחק שהוכרע בדו-קרב פנדלים לטובת מגניטוגורסק.
בעונת 1999/2000 מונה ולדימיר קריקונוב למאמן ותחתיו הקבוצה סיימה במקום השני אחרי שהפסידה לדינמו מוסקבה בסדרת הגמר. הקבוצה התחזקה משנה לשנה ובעונת 2000/01 הקבוצה שוב סיימה ראשונה בעונה הסדירה, לאחר שספגה בדיוק כמו לפני שלוש שנים, רק שבע תבוסות ושלוש נקודות יותר מאוונגרד אומסק ומטלורג מגניטוגרסק. ברם, בסדרת הפלייאוף היא הפסידה כבר בשלב רבע הגמר ללוקומוטיב יארוסלבל.
אק ברס הצליחה לחזור לקדמת הבמה בעונה הבאה. במשחקי העונה הסדירה, שכעת לא הכילו 34 משחקים, כמו קודם, אלא 51. באליפות זו הודרכה הקבוצה על ידי יורי מויסייב. המועדון הבקיע 101 נקודות וסיים שני בעונה הסדירה. בסדרת הפלייאוף בשלב רבע הגמר היא הביסה את דינמו מוסקבה (3:0 בסדרה), בחצי הגמר פגשה את אוונגרד אומסק. בשני משחקי הבית הראשונים ניצחה אק בארס (1:0, 4:3), אך הקבוצה מאומסק השיבה מאבק לאחר שניצחה בגדול בשני המשחקים הבאים (5:3 ו-3:0) ובכך השוותה את התוצאה בסדרה ל-2:2. במשחק המכריע והאחרון שתי הקבוצות הבקיעו שני שערים והמשחק הוכרע בפנדלים. ג'אן בנדה הצ'כי שלח את אק בארס קאזאן לגמר, שם פגשו את יריבתן מאשתקד לוקומוטיב יארוסלב. אך אק בארס הפסידה בסדרת הגמר 0:3, כשהיא מסיימת במקום השני בפעם השנייה בתולדותיה.
באותה תקופה נחשבה הקבוצה לאחת הקבוצות המובילות בהוקי קרח הרוסי, בה סיימה כסגנית אלופה פעמיים, בשנת 2000 ושנת 2002.
בשנת 2004 מונה זינטולה ביליאלטדינוב הטטרי למאמן ובעונת 2004/05, החתימה הקבוצה 11 שחקני NHL ביניהם כוכבי ההוקי הרוסים אלכסיי קובליוב ואיליה קובאלצ'וק והקנדים וינסנט לוקבלייה ודני היטלי בניסיון לציין את יום השנה האלף לעיר קאזאן עם זכייה באליפות אך ללא הצלחה, בעיות בין השחקנים גרמו לכך שהקבוצה סיימה את העונה במקום הרביעי והודחה מהפלייאוף בסיבוב הראשון על ידי לוקומוטיב ירוסלבל.
הקבוצה המשיכה להוביל את ההוקי הרוסי, זכתה באליפות בשנת 2006 וסיימה כסגנית האלופה בשנת 2007. בשנת 2008 פורקה הסופרליגה ובמקומה הוקמה ליגת ה-KHL, בה קאזאן משחקת עד היום וזכתה בשתי אליפויות הליגה ב-2008 וב-2009.
KHL
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2010, מונה מאמן חדש, ולדימיר פליושצ'וב, איתו אק בארס סיימה רביעית בעונה הסדירה וצברה 94 נקודות. כבר ברבע גמר הפלייאוף, המועדון הפסיד 2–3 לקבוצת לאדה טוליאטי, אף על פי שהוביהל בסדרה 0–2. עונת 2011 נחשבה לעונת מעבר כשבראש הקבוצה עמד המאמן הזר הראשון בתולדות המועדון - הצ'כי ולדימיר ווייטק. מכיוון שהמאמן התאים את הקבוצה לטקטיקה שלו, נרכש ואדים יפנצ'ינצב מסברסטל, שהפך בסופו של דבר למלך השערים של הקבוצה ואחד ממובילי האליפות בסטטיסטיקת השערים ובישולים. אק בארס סיימה חמישי באליפות והגיעה עד לחצי גמר סדרת הפלייאוף, אך נכשלה והפסיד בסדרה בתוצאה 1–3 למטאלורג מגניטוגרסק ובכך סיימה במקום הרביעי.
בשנת 2014 מונה זינטולה ביליאלטדינוב למאמן הקבוצה בפעם השנייה (לאחר ששימש כמאמן בשנים 2004-2011), ברם בעונת 2014/2015 הקבוצה העפילה לסדרת הגמר של גביע גגארין אך הפסידה 4:1 לסק"א סנקט פטרבורג. ביליאלטדינוב הדריך את הקבוצה עד שנת 2018 אך בקדנציה השנייה שלו הצליח להוביל את אק בארס לזכייה אחת בלבד באליפות 2017/2018, אחרי שהציגה רצף של 10 ניצחונות רצופים בפלייאוף הליגה, במה שמהווה להישג שיא בתולדות ה-KHL[2] וזכתה בגביע גגארין השלישי שלה.
ברם, בעונת 2018/2019 התקשתה להגן על תוארה והודחה כבר בשלב הפלייאוף המוקדם של גביע גגארין ובמקומו של ביליאלטדינוב מונה דמיטרי קוורטלנוב.
יריבויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים פיתחה אק בארס יריבות חזקה מול לוקומוטיב ירוסלבל והשכנה סלבאט יולאייב אופה, יריבותה עם דינמו מוסקבה נחשבה ליריבות החזקה ביותר בהוקי הרוסי בשנות ה-90.
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפות רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקרא
אלופת רוסיה | אלופת הכנס | מוליכת החטיבה | הטובה בליגה |
- טבלת הישגים
עונה | מיקום | משחקים | ניצחונות | ניצחונות בהארכה | שוויונות | הפסדים בהארכה | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה | יחס | ניקוד | פלייאוף | |||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הסופרליגה | |||||||||||||||
1996/1997 | 2 | 38 | 25 | — | 5 | — | 8 | 113 | 78 | +35 | 55 | שמינית גמר הפלייאוף | |||
1997/1998 | 1 | 46 | 36 | — | 3 | — | 7 | 158 | 79 | +79 | 75 | אלופה (לא נערך שלב פלייאוף) | |||
1998/1999 | 7 | 42 | 20 | — | 10 | — | 12 | 105 | 75 | +30 | 50 | חצי גמר הפלייאוף | |||
1999/2000 | 2 | 38 | 25 | 1 | 3 | 1 | 8 | 144 | 82 | +62 | 81 | גמר הפלייאוף | |||
2000/2001 | 1 | 34 | 21 | 1 | 5 | 0 | 7 | 115 | 65 | +50 | 70 | רבע גמר הפלייאוף | |||
2000/2001[3] | 2 | 10 | 5 | 0 | 1 | 1 | 3 | 24 | 19 | +5 | 17 | רבע גמר הפלייאוף | |||
2001/2002 | 2 | 51 | 30 | 1 | 7 | 2 | 11 | 151 | 88 | +63 | 101 | גמר הפלייאוף | |||
2002/2003 | 4 | 51 | 26 | 4 | 7 | 1 | 13 | 156 | 106 | +50 | 94 | רבע גמר הפלייאוף | |||
2003/2004 | 5 | 60 | 29 | 5 | 2 | 3 | 21 | 162 | 122 | +40 | 102 | חצי גמר הפלייאוף | |||
2004/2005 | 4 | 60 | 34 | 3 | 5 | 1 | 17 | 174 | 113 | +61 | 114 | רבע גמר הפלייאוף | |||
2005/2006 | 2 | 51 | 25 | 5 | 9 | 4 | 8 | 150 | 109 | +41 | 98 | אלופה | |||
2006/2007 | 1 | 54 | 35 | 3 | 7 | 1 | 8 | 214 | 111 | +103 | 119 | גמר הפלייאוף | |||
2007/2008 | 7 | 57 | 28 | 3(+2) | 0 | 0(+5) | 19 | 182 | 142 | +40 | 99 | חצי גמר הפלייאוף |
KHL
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרא: מש' = משחקים, נצ' = ניצחונות, נצה' = ניצחונות בהארכה, הפ' = הפסדים,
הפה' = הפסדים בהארכה, נק' = נקודות, שעז' = שערי זכות, שעח' = שערי חובה.
עונה | מש' | נצ' | נצה' | הפ' | הפה' | נק' | שעז' | שעח' | מיקום | פלייאוף |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2008/09 | 56 | 36 | 4 | 10 | 6 | 122 | 189 | 123 | 2 | זוכת גביע גגארין (4:3 נגד לוקומוטיב ירוסלבל) |
2009/10 | 56 | 25 | 8 | 18 | 5 | 96 | 159 | 128 | 7 | זוכת גביע גגארין (4:3 נגד אם.וה.דה) |
2010/11 | 54 | 29 | 5 | 12 | 8 | 105 | 181 | 133 | 2 | הפסידה בחצי גמר המזרח (4:1 לסלבאט יולאייב אופה) |
2011/12 | 54 | 27 | 3 | 19 | 5 | 92 | 167 | 136 | 6 | הפסידה בחצי גמר המזרח (4:2 לטרקטור צ'ליאבינסק) |
2012/13 | 54 | 28 | 6 | 10 | 8 | 104 | 157 | 112 | 2 | הפסידה בגמר המזרח (4:3 לטרקטור צ'ליאבינסק) |
2013/14 | 54 | 26 | 8 | 14 | 6 | 100 | 139 | 108 | 4 | הפסידה ברבע גמר המזרח (4:2 לסיביר נובוסיבירסק) |
2014/15 | 60 | 34 | 6 | 14 | 6 | 115 | 169 | 120 | 4 | הפסידה בגמר גביע גגארין (4:1 לסק"א סנקט פטרבורג) |
2015/16 | 60 | 25 | 1 | 5 | 8 | 120 | 143 | 127 | 5 | הפסידה ברבע גמר המזרח (4:3 לסלבאט יולאייב אופה) |
2016/17 | 60 | 29 | 3 | 6 | 2 | 109 | 155 | 127 | 3 | הפסידה בגמר המזרח (4:0 למטאלורג מגניטוגורסק) |
2017/18 | 56 | 30 | 2 | 0 | 3 | 100 | 158 | 126 | 1 | זוכת גביע גגארין (4:1 נגד צסק"א מוסקבה) |
2018/19 | 62 | 34 | 2 | 2 | 5 | 82 | 165 | 139 | 5 | הפסידה ברבע גמר המזרח (4:0 לאוונגרד אומסק) |
2019/20 | 62 | 38 | 2 | 4 | 13 | 93 | 178 | 121 | 2 | ניצחה בשמינית גמר (4-0 על נפטכימיק ניז'נקאמסק, אך הליגה הוקפאה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה |
2020/21 | 62 | 33 | 3 | 5 | 11 | 90 | 185 | 131 | 3 | הפסידה בגמר המזרח (2:4 לאוונגרד אומסק) |
2021/22 |
מאמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטולי מוראביוב (1956—1965, 1966—1968)
- איסמעיל מילושב (1965—1966, 1968—1971)
- יבגני יגורוב (1971—1975)
- ולדימיר אנדרייב (1975—1978)
- ולדימיר ואסילייב (1978—1982)
- אולג גליאמין (1982—1984)
- גנאדי ציגורוב (1984—1987)
- ויטאלי סטיין (1987—1988)
- וסבולוד ילפימוב (1988—1991, 1994—1995)
- יורי אוצ'נב (1991—1992)
- ולדימיר גוסב (יולי—ספטמבר 1992)
- ויקטור קוזנצוב (1992—1994)
- יורי מויסייב (1995—1999, 2001—2002)
- ולדימיר קריקונוב (1999—2001)
- ולדימיר פיושצ'ב (2002—2003)
- ולדימיר ווייטק (2003—2004)
- זינטולה ביליאלטדינוב (2004—2011)
- ו. קריקונוב (2011—2012)
- ואלרי בלוב (2012—2014)
- זינטולה ביליאלטדינוב (2014—2019)
- דמיטרי קוורטלנוב (2019—2022)
- אולג זנארוק, יורי באבנקו (2022)
- זינטולה ביליאלטדינוב (2022—2024)
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות רוסיה / גביע גגארין
- זכייה: 1998, 2006, 2009, 2010, 2018
- גביע הפתיחה
- אליפות רוסיה הסובייטית
- זכייה: 1962, 1976
- גביע אלופות אירופה
- זכייה:2007
- הגביע היבשתי
- זכייה: 2008
- גביע האלופות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אק בארס קאזאן (ברוסית)
- אתר האוהדים (ברוסית)
- עמוד הקבוצה באתר elitprospects.com (באנגלית)
- עמוד הקבוצה באתר ה-KHL (באנגלית)
- אק בארס קאזאן, ברשת החברתית פייסבוק
- אק בארס קאזאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אק בארס קאזאן, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ «Ак Барс» третий раз в своей истории стал обладателем Кубка Гагарина
- ^ Финал Кубка Гагарина в цифрах
- ^ טבלת אליפות לאחר השלב השני. מקומות 1 עד 6
- ^ «Ак Барс» стал обладателем Кубка чемпионов, обыграв в финале «Металлург»
עונות KHL | טורנירים נוספים | נשיאי הליגה | שונות | ||
---|---|---|---|---|---|
גביע גגארין • גביע היבשת • גביע לוקומוטיב • WHL • MHL • VHL • גביע חרלמוב • גביע האתגר • גביע הפדרציה • גביע פטרוב • גביע האלופות
|
|||||
קבוצות בעונת 2023/24 | |||||
החטיבה המזרחית | החטיבה המערבית | ||||
בית חרלמוב | בית צ'רנישב | בית בוברוב | בית טראסוב | ||
אבטומוביליסט יקטרינבורג | סלבאט יולאייב אופה | ויטיאז מחוז מוסקבה | דינמו מינסק | ||
אק בארס קאזאן | אוונגרד אומסק | סוצ'י | דינמו מוסקבה | ||
טרקטור צ'ליאבינסק | אמור חברובסק | ספרטק מוסקבה | צסק"א מוסקבה | ||
נפטכימיק ניז'נקאמסק | באריס נור-סולטן | סק"א סנקט פטרבורג | לוקומוטיב ירוסלבל | ||
מטאלורג מגניטוגורסק | הכוכב האדום קונלון | סברסטאל צ'רפובץ | אדמירל ולדיווסטוק | ||
טורפדו ניז'ני נובגורוד | סיביר נובוסיבירסק | לאדה טוליאטי | |||
קבוצות עבר | |||||
יוגרה • סלובן ברטיסלאבה • לב פופראד • דונבאס • אטלנט מיטישצ'י • דינמו ריגה • יוקריט הלסינקי • לב פראג מדבצ'אק זגרב • מטאלורג נובוקוזנצק • אם.וה.דה • חימיק ווסקרסנסק |