לדלג לתוכן

אקספרימנט (אונייה, 1799)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אקספרימנט"
USS Experiment
"אקספרימנט" נלחמת בפירטים מהאיטי, 1 בינואר 1800. איור בספר מ-1875.
"אקספרימנט" נלחמת בפירטים מהאיטי, 1 בינואר 1800. איור בספר מ-1875.
תיאור כללי
סוג אונייה סקונר
צי צי ארצות הברית
דגל הצי
ציוני דרך עיקריים
תחילת הבנייה 1799
הושקה נובמבר 1799
תקופת הפעילות נובמבר 1799 – 1801
אחריתה נמכרה, אוקטובר 1801
מלחמות וקרבות המלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת
מידות
הֶדְחֶק 135 טון אימפריאלי (137 טון)
אורך "84-7 רגל (25.8 מ')
רוחב "22-6 רגל (6.8 מ')
שוקע "9-6 רגל (2.9 מ')
נתונים טכניים
גודל הצוות 70 איש
מספר תרנים 2
סוג המעטה מעטה סקונר עם מפרשים עיליים
אמצעי לחימה
חימוש 12 תותחי 6-פאונד (3 ק"ג)

אֶקְסְפֵּרִימֶנְטאנגלית: USS Experiment) הייתה אוניית מלחמה מסוג סקונר של הצי האמריקני, אשר השתתפה במלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת בשנים 17991800.

"אקספרימנט" הושקה ב-1799 בבולטימור, מרילנד, והחלה את שירותה המבצעי בשלהי נובמבר 1799 תחת פיקודו של לוטננט ויליאם מֶלי (W. Maley).

היא צורפה לשייטת בפיקודו של קפטן סיילס טולבוט, שפעלה מתחנת הצי בסנטו דומינגו. במשך שבעה חודשים תרה האונייה את הים הקריבי בחיפוש אחר פריבטירים צרפתיים והצליחה לתפוס שלל כמה אוניות. ב-1 בינואר 1800, בעודה עומדת ללא תנועה בדממת-רוח במפרץ לאוגן (Léogâne) יחד עם ארבע אוניות סוחר אותן ליוותה, הותקפה "אקספרימנט" על ידי 11 סירות חמושות שהניפו את דגל צרפת ובהן כמה מאות פירטים האיטיים, מאנשיו של אנדרה ריגו, שכינויים פיקארונים (Picaroons). נתלקח קרב ימי (אנ') שנמשך שבע שעות, במהלכו פשטו הפיקארונים על אחת מאוניות הסוחר, הרגו את רב החובל שלה, וגררו שתי אוניות אחרות שמלחיהן נטשו אותן. "אקספרימנט" הטביעה שתיים מספינות הפיקארונים והרגה ופצעה רבים מביניהם, בעוד לה פצוע אחד בלבד.[1]

ב-12 בינואר 1800 לכדה "אקספרימנט" את הסקונר "אן" (או "אנה").[2] אוניית השלל נשלחה לפילדלפיה, וביולי אותה שנה שוחררה שם על ידי בית המשפט הפדרלי בשבתו כבית משפט למלקוח ימי.[3] ב-2 בפברואר 1800 לכדה סלופ.[4] ב-4 בפברואר תפסה שלל את הסקונר "אמפיתיאטר" (Amphitheater).[5] בסוף אותו חודש צורפה "אמפיתיאטר" כאוניית ליווי (tender) לפריגטה "קונסטיטושן".[6] באותו יום לכדה גם סקונר דני שהוביל חיילים ואספקה לצבא אנדרה ריגו (אנ'), ממנהיגי מרד העבדים בהאיטי. החיילים והאונייה פורקו מנשקם, והסקונר הוחרם ונשלח למשמורת בנמל.[7] עוד באותו יום, בסביבות 11 לפני הצהריים, נתקלה "אקספרימנט" באונייה שזהותה לא ידועה, אך לא הצליחה להשיגה בשל מחסור באנשי צוות, שנשלחו כצוות מלקוח (prize crew) עם הסקונר הדני.[8] ב-14 בפברואר לכדה "אקספרימנט" את הבריגנטינה הספרדית "לוס אמיגוס" (Los Amigos). אוניית המלקוח נשלחה לפילדלפיה, אך בספטמבר שוחררה על ידי בית המשפט למלקוח ימי.[9] ב-18 בפברואר 1800 לכדה את הסקונר הצרפתי החמוש "ל'לגרה" (L'Legere).[10] ב-29 במרץ תפסה שלל את הבריג הספרדי "סן מיגל" (San Miguel).[11] ב-8 באפריל לקחה שלל את הסקונר הספרדי "אל כרמינה" (El Carmine), משום שלא נשאה מסמכים המאשרים את זהותה.[12] ב-15 במאי תפסה שלל את הסקונר "מרקטור" (Mercator).[13] ב-25 ביוני לכדה בחופי קובה אוניית עבדים אמריקאית, הסלופ "בטסי" (Betsy).[14]

בתחילת חודש יולי 1800 הפליגה "אקספרימנט" אל נהר דלאוור כדי להצטייד מחדש ואחר כך שבה אל איי הודו המערבית בפיקודו של לוטננט צ'ארלס סטיוארט. הסיורים שערכה ללכידת אוניות צרפתיות נחלו הצלחה, והיא תפסה שלל כמה ספינות סוחר חמושות שאחת מהן הובילה קצין צבא צרפתי רם דרגה. כמו כן חילצה משבייה אוניות סוחר אמריקניות אחדות. בינואר 1801 הצילה 65 מלחים ספרדיים מן האונייה "אליזה" (Eliza) שעלתה על שרטון ונטרפה ליד האי סָאוֹנָה.

"אקספרימנט" חזרה אל נורפוק בתחילת פברואר 1801, הוצאה משירות פעיל והושמה בעתודה. באוגוסט אותה שנה הפליגה לבולטימור, ובאוקטובר נמכרה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Naval Documents, Vol. V, part 1, p. 4.
  2. ^ Naval Documents, Vol. V, part 1, p. 71.
  3. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, pp. 217–218.
  4. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, p. 180.
  5. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, p. 183.
  6. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, pp. 263–264.
  7. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, p. 194.
  8. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, p. 185–189.
  9. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, pp. 218–220.
  10. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, p. 229.
  11. ^ Naval Documents, Vol. V, part 2, p. 360.
  12. ^ Naval Documents, Vol. V, part 3, p. 398.
  13. ^ Naval Documents, Vol. V, part 3, p. 522.
  14. ^ Naval Documents, Vol. VI, part 1, pp. 85–86.