אציו ג'ורג'טי
 | |
| אצ'יו ג'ורג'טי בביקורו בישראל לרגל קבלת תואר חסיד אומות העולם, יוני 1964 | |
| לידה |
1912 סאן מאורו פסקלי |
|---|---|
| פטירה | 1970 (בגיל 58 בערך) |
| מדינה | איטליה |
| מקצוע | בעל בית מלון |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| סטטוס היסטורי | שרד את המלחמה |
| מקום ההצלה | איטליה |
| אופן ההצלה | החביא אותם וסייע להם |
| תאריך הכרה | 17 ביוני 1964 |
| מקום ההכרה | יד ושם |
| יוזם ההכרה | יוסף קונפורטי וד"ר זיגה נוימן |
| אופן הנצחה | עץ |
| מספר היהודים שהציל | 38 |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (5 במאי 1964)  |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אציו ג'ורג'טי |
  | |
אציו ג'ורג'טי (באיטלקית: Ezio Giorgetti; נולד ב-1912 בכפר סאן מאורו פסקלי (San Mauro Pascoli) באיטליה ונפטר ב-1970) היה חסיד אומות העולם שסייע להציל 38 פליטים יהודים באיטליה בזמן השואה, בין השנים 1943-1944.[1] 34 מבין 38 היהודים שהציל היו פליטים יוגוסלביים.[2]
למשפחתו היו שני בתי מלון בעיירה בלאריה (Bellaria)[3] שבאזור רימיני. מלון סאבויה (Savoia) נוהל על ידו, והמלון השני על ידי אבי המשפחה ואחיו פייר.[4]
פעילות בתקופת המלחמה והצלת יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת העולם השנייה, בית מלון בניהולו היה כבר מלא עד אפס מקום בפליטים מדרום איטליה, ובית המלון השני היה בסכנת סגירה. אך, כאשר שמע אציו מאביו, כי פליטים איטלקים רבים מהדרום מחפשים מקלט, הוא הציע מיד לפתוח מחדש גם את המלון השני לקליטת פליטים.
ב-11 בספטמבר 1943, כשלושה ימים לאחר כניעתה של איטליה לבעלות הברית, קבוצת יהודים, שרובם היו יוצאי יוגוסלביה, שהייתה כלואה בטרוויזיו יצאו דרומה בשלוש מכוניות במטרה להגיע לכוחות בעלות הברית שפלשו לתוך שטח איטליה. לאחר נסיעה של 48 שעות, הקבוצה הצליחה למצוא משאית להמשך מסעם. הם המשיכו בדרכם עד שהגיעו לבלאריה. הם היו מצוידים במכתב המלצה ממשפחת ג'ורג'טי, בעלת שני בתי מלון בבאלאריה. בני משפחת ג'ורג'טי קיבלה את קבוצת היהודים היוגוסלביים בסבר פנים יפות וג'ורג'טי עצמו, רכש מיד את אמון הקבוצה שהגורל האיר לה פנים בעצם המפגש עם ג'ורג'טי.[5] מיום הגעת הקבוצה העמיד ג'ורג'טי לרשותה תעודות זהות מזויפות והשיג עבורם תלושי מזון. ג'ורג'טי הכיר בעובדה כי קבוצת היהודים נאלצה לברוח ממקום למקום בגלל הסכנה שהייתה צפויה להם על ידי הגרמנים. בהזדמנויות רבות הזהירו היהודים את ג'ורג'טי שבעצם העזרה שהוא מעניק להם, הוא מעמיד את עצמו ואת משפחתו בסכנה גדולה. הוריו לחצו עליו להפסיק לסייע ליהודים. אך הוא לא היסס והמשיך לעזור להם ליצור קשרים עם הכמורה המקומית ועם גורמים אנטי- פאשיסטיים.
ג'ורג'טי השתמש בקשריו האישיים עם מפקד משטרת הקרביניארי המקומי אוסמן קארוניו (Osman Carogno), שהוכר אף הוא כחסיד אומות העולם, על מנת שיפרוש את חסותו על הפליטים היהודים. בשל התקרבות החזית הגרמנית באביב 1944, קארוניו וג'ורג'טי סייעו לנרדפים ככל יכולתם להקל עליהם בהכנות לברוח להרים ולחצות את הגבול לסן מרינו. הוא העביר אותם לכפר Pugliano Nuova, ולאחר מכן ברחו עד שהגיעו למחנה צבאי אמריקאי.[6] גם במשך שהותם בהרים, המשיך ג'ורג'טי לסייע לקבוצת היהודים שהייתה בסכנה מתמדת עד לסיום המלחמה.[7]
באוקטובר 1944, לאחר נסיגת הצבא הגרמני, נפגש ג'ורג'טי עם מרטין האוזר, שהיה מפקד בבריגדה היהודית, והעביר לו מידע על קבוצת היהודים להם סייע.
הכרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1963 שלח מרטין האוזר להנהלת יד ושם בבקשה להכיר באציו ג'ורג'טי כחסיד אומות העולם. בבקשה זו, פירט האוזר את כל אשר עשה ג'ורג'טי למען קבוצת היהודים היוגוסלבים.[8] לבקשה הצטרפו יוסף קונפורטי וד"ר זיגה נוימן, שניים מהיהודים שהציל.
בשנת 1964 הוזמן ג'ורג'טי לישראל כאורחם של קונפורטי וד"ר זיגה נוימן. הוא השתתף בטקס ביד ושם ב-6 ביוני, שבו הוכר כחסיד אומות העולם. ביד ושם ניטע עץ הוקרה על פועלו להצלת יהודים במלחמה בשדרת חסידי אומות העולם.[9] יוסף קונפורטי אף קרא לבנו נורי אצ'יו, על מנת לכבד את זכרו של ג'ורג'טי.
ב-25 באפריל 2004, ניטעו שני עצי אלון ביער חסידי אומות העולם שבאלאריה לכבודם של אצ'יו ג'ורג'טי ואוסמן קארוניו, במסגרת טקס הנצחה לשישים שנה לשחרור איטליה מהמשטר הפאשיסטי. כמו כן, הכיכר ביער נקראת על שמו של ג'ורג'טי. הטקס נערך בחסות העירייה המקומית, וגבריאל ניסים, נשיא ארגון Gariwo, המייסד של יערות חסידי אומות העולם באיטליה.[10]
היהודים שהציל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר זיגה נוימן dr. Ziga Neumann
- בלה נוימן Bella Neumann
- אדולף נוימן Adolf Neumann
- דניקה רותמולר Danica Ruthmueller
- רות רותמולר Ruth Ruthmueller
- אלי רותמולר Eli Ruthmueller
- יוסף קונפורטי Joseph Konforti
- מאיה קונפורטי Maja Konforti
- בלאנקה קונפורטי Blanca Konforti
- הוגו סוורץ Hugo Schwartz
- קוויאטה סוורץ Cvijeta Schwartz
- מיה הלינג Mia Helling
- ליאו שוורץ Leo Schwartz
- זלשקו נדאסי Zeljko Nadasi
- ליירקה נדאסי Ljerka Nadasi
- אוויקה נדאסי Ivica Nadasi
- אוזיאן שוורץ Eugen Schwartz
- זדנקה שוורץ Zdenka Schwartz
- יוסף לאקנבאך Joseph Lackenbach
- בלאנקה לאקנבאך Blanka Lackenbach
- סטאפי לאקנבאך Stefi Lackenbach
- מירקו הירשל Mirko Hirschl
- נדה הירשל Nade Hirschl
- אויזניזה הירשל Eugenija Hirschl
- סטאפה שוורץ Stefa Schwartz
- ארנה מארטון Erna Marton
- ראובן מארטון Reuben Marton
- פרוהליך מזאגרב Frohlich from Zagreb
- רוזה פרוהליך Ruza Frohlich
- הבן של פרוהליך
- הבת של פרוהליך
- משפחת להרר Lehrer family (5 persons)
- ליאופולד סטודני Leopold Studeni
- קרלוט סטודני Charlotte Studeni
- וילהלם פיק Wilhelm Pick[11]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריה באומינגר, חסידי אומות עולם, הוצאת עם עובד, 1978
- יוסף קונפורטי, מתל אביב לזאגרב, הוצאה עצמית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיק חסיד אומות העולם - אציו ג'ורג'טי, באתר יד ושם (באנגלית)
- קורות חייו של אציו ג'ורג'טי, באתר Gariwo (באיטלקית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Righteous Among The Nations, באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ יוסף קונפורטי, מזאגרב לתל אביב 1941- 1945, הוצאה פרטית, עמ' 49
- ^ מתוך עדות של יוסף קונפורטי מארכיון יד ושם מתאריך 30.12.1963
- ^ Nell'albergo Savoia, salvarono la vita ad un gruppo di ebrei, Gariwo
- ^ באומינגר אריה, חסידי אומות עולם, עם עובד, 1978, עמ' 32
- ^ Wartime Saviour of Band of Yugoslav Jews Comes for Visit, Jerusalem Post, 16.6.64
- ^ מתוך הבקשה למתן הכרה כחסיד אומות העולם מארכיון יד ושם, 26.9.1963
- ^ מתוך בקשה למתן אות הוקרה לאצ'יו ג'ורג'טי מארכיון יד ושם 26.9.1963
- ^ מתוך תעודת הוקרה של יד ושם, ארכיון יד ושם 17.6.1964
- ^ BELLARIA-IGEA MARINA - A BELLARIA DUE QUERCE PER I GIUSTI, Gariwo - La Foresta dei Giusti, 25.4.2004 (באיטלקית)
- ^ תיק חסיד אומות עולם - אצ'יו ג'ורג'טי, באתר יד ושם (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|