לדלג לתוכן

אפרת (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֶפְרָת מוזכרת במקרא כאשת כלב בן חצרון, משבט יהודה. חצרון היה בנו של פרץ, בנם של יהודה ותמר.

צאצאיה של אפרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר עליה שילדה את חור, סבו של בצלאל בן אורי בן חור, בונה המשכן.[1]

וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת, וְאֵלֶּה בָנֶיהָ: יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן.
וַתָּמָת עֲזוּבָה, וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר. וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי, וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל

דברי הימים א פרק ב פסוקים יח-כ

המפרשים חלוקים בשאלה האם "יריעות" הייתה בתו של כלב או אשתו. ממילא, לא ברור אם אפרת הייתה אשתו השנייה או השלישית.

מאחר שחצרון, חמיה של אפרת, מופיע ברשימת משפחת יעקב היורדת למצרים,[2] ואילו כלב בנו אינו מופיע בה, מסתבר שאפרת נולדה במצרים ומתה שם.

לדעת אהרן דמסקי תחום ישיבת המשפחות המתייחסות אליה מכונה במקרא "אפרת" או אפרתה.[3]

זיהוי כלב ואפרת במדרש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרשי חז"ל זיהו את כלב בן חצרון עם כלב בן יפונה, אחד המרגלים שבאו ממדבר סיני לתור את ארץ ישראל, ואת אפרת זיהו עם מרים הנביאה, אחותם של משה ואהרן. כמו כן זיהו את חור, בנה של אפרת, עם חור המוזכר[4] כשופט במדבר סיני.[5] על רקע זה הסבירו המדרשים את השם "אפרת" במובן של פרייה ורבייה, שמיוחסים במדרש לפועלה של מרים בארץ מצרים כאחת מהמיילדות העבריות שהמשיכו ליילד למרות גזרת פרעה וכן כמי שנלחמה באופן ציבורי על המשך הילודה למרות הגזרות.(שמות רבה, שם). רבי אברהם אבן עזרא[6] שלל את הזיהויים הללו, והצביע על קשיים כרונולוגיים שונים בהם. באשר לזיהוי של כלב בן חצרון עם כלב בן יפונה הוא כותב כי "על דרך הפשט כלב בן יפונה איננו כלב בן חצרון בראיות גמורות".

על פי הסבר אחר, "אפרתי" הוא תואר כבוד, והשם "אפרת" מבטא את היותה בת למשפחה מיוחסת.[7]

בעקבות ההסבר המדרשי לשם "אפרת" קרויה בשם זה עמותת אפרת - אגודה לעידוד הילודה בעם היהודי - עמותה ישראלית הפועלת לשכנע נשים יהודיות שלא לבצע הפלה מלאכותית. בדומה קיים מכון פוע"ה - מכון לפוריות ורפואה על פי ההלכה אף הוא על שם מרים שכונתה ע"פ המדרש בשם המיילדת פועה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"ב
  2. ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ב
  3. ^ אהרון דמסקי, אפרת - ולא אפרתה, מעריב, 3 במאי 1983
  4. ^ ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק י"ד
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב'; מסכת סנהדרין, דף ס"ט, עמוד ב'; ספרי במדבר פיסקא עח; שמות רבה פרשה א, יז; פרקי דרבי אליעזר, פרק מד.
  6. ^ בפירושו הקצר לשמות כד, יד
  7. ^ פרקי דרבי אליעזר, שם