אפרים וייל
אפרים וייל (15 בפברואר 1926 – 28 ביוני 2011) היה איש רדיו, מוזיקאי ומלחין ישראלי, מראשוני קול ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1926 במינכן, בנם של קליר ולודויג וייל, בעליו של מוסך במינכן. ב-1939 בעקבות עלית הנאצים והתגברות התנכלותם ליהודים בגרמניה ברחה המשפחה באישון לילה מגרמניה ועלתה לארץ ישראל באניית "גלילאה" שיצאה מנמל המבורג והגיעה לנמל חיפה. תחילה התגוררו בגבעתיים, וכעבור כשנה, עברה המשפחה לרמתיים (שלימים הפך להוד השרון). אפרים למד בבית הספר בכפר מל"ל. לאחר שסיים לימודיו בכפר מל"ל נשלח ללמוד מסגרות בבית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ בקיבוץ יגור. במקביל למד אפרים נגינה באבוב בקיבוץ יגור. בשנת 1945 החל אפרים וייל לעבוד כספרן בתקליטיית " קול ירושלים". כעבור מספר שנים בשנות ה-50 עבר לתל אביב ונמנה עם מקימי התקליטייה של הרדיו בתל אביב.
אפרים נמנה עם מקימי חטיבת הבידור של קול ישראל שכללה, בן השאר, את: דרורה בן-אב"י, אדי הלפרין, דליה און פריזנט, עופרה סמואל, עזריה רפופורט, משה וילנסקי, יוסף "פפו" אריה, אמיתי נאמן בשנות ה-60 המוקדמות היה אפרים וייל ממקימי "תזמורת הבידור של קול ישראל" ביחד עם אדי הלפרן, משה וילנסקי ואחרים, שליוותה את פסטיבלי הזמר בשנות ה-60. ועסקה בהקלטת וחידוש שירים עבריים ישנים.
במשך עשרות שנים, הפיק וערך תוכניות רדיו רבות בקול ישראל ובהן: "בידור 61-62", "דלת פתוחה" "רגעי קסם" ועוד. כמו כן עסק גם בלווי אמנים באמצעות נגינה באקורדיון. בן האמנים שליווה נמנים: רבקה מיכאלי, רחל אטאס, שולמית לבנת, שושנה דמארי, אורי זהר ורבים אחרים.
בשנות ה-60 לבקשת ראש עיריית רמלה, מאיר מלמד, הקים אפרים את הקונסרבטוריון ברמלה הוא גייס מורים ופיקח עליהם במהלך שיעורי המוזיקה. ילדים מכל רחבי העיר הגיעו לקונסרבטוריון ללמוד מוזיקה
בשנות ה-80 ערך אפרים וייל את תוכנית המוזיקה המיתולוגית "רגעי קסם" למעשה עד פרישתו לגמלאות בסוף שנות ה-80. החליפה אותו בעריכת התוכנית עליזה דיסטניק.
גם לאחר שפרש לגמלאות המשיך אפרים וייל לעבוד ברדיו ב קול המוזיקה וערך את והתוכנית היומית "קלאסי-קל" עד שנתו האחרונה בגיל 85.
זמן מה לפני מותו אושפז בבית חולים. הוא נפטר ב-28 ביוני 2011 בגיל 85 ונטמן בבית העלמין ירקון בתל אביב, ליד קבר רעייתו חסיה שנפטרה בשנת 2001.
הותיר אחריו שלושה ילדים: עודד וייל, אילן וייל, מוזיקאי וזמר, ואורית שריה-וייל וכן נכדים.
שירים שהלחין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "זה עוד לא הכל" -מילים: אבי קורן
- "בקרן רחוב" - מילים: אפרים וייל. בביצוע גדעון גרייף (הושר לראשונה בתוכנית הראשונה של "תשואות ראשונות" 1965.
- "חג האורות"- מילים: עודד בורלא
- "שיר הצחוק"- מילים: משה דור
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים וייל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אפרים וייל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אפרים וייל, דף שער בספרייה הלאומית
- אלי אלון, סיפורו של איש הרדיו אפרים וייל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 באפריל 2015