אפקט סטרופ
הדגמת האפקט
נסו לומר במהירות מהו הצבע שבו צבועות המילים להלן:
כחול צהוב אדום
ירוק צהוב ירוק
אפקט סטרוּפ הוא המחשה של הפרעות בזמן תגובה של אדם במטלה. האפקט פורסם לראשונה באנגלית ב-1935 על ידי ג'ון רידלי סטרופ, וקרוי על שמו (למעשה האפקט פורסם לראשונה ב-1929, אך בגרמנית בלבד). מטלות סטרופ מדגימות את ההבחנה בין תהליכים קוגניטיביים אוטומטים לבין תהליכים קוגניטיביים נשלטים[1].
בניסוי המדגים אפקט זה, מתבקש אדם לציין את שם הצבע שבו כתובה מילה. המילים הן שמות צבעים, והן רשומות במגוון צבעים שונים. על פי האפקט, נדרש לאדם זמן תגובה ארוך יותר לומר "כחול" כאשר המילה "אדום" כתובה בכחול, מאשר כאשר המילה "כחול" כתובה בצבע כחול.
ההסבר המקובל לתופעת סטרופ הוא היפותזת זיהוי המילים האוטומטי: חשיפה למילה מעלה באופן אוטומטי את התוכן הסמנטי כלומר את המשמעות של המילה, ודבר זה מפריע למשימת זיהוי הצבע בו כתובה המילה. זוהי דוגמה של תפיסה של מלמעלה-למטה.
התופעה מתרחשת גם במילים שקשורות לצבע (שמים, אש) וגם בצירופי אותיות שדומים למילים המתארות צבעים (wred, bloo).
בשנות החמישים השתמשו בארצות הברית בתופעה זו כדי לזהות סוכנים סובייטים על ידי כתיבת מילים ברוסית בצבעים שונים ובקשה מהנבדקים להגיד מהו צבע המילים[דרוש מקור]. אם הם היו יודעים רוסית, זה היה מפריע להם בקריאת המילים. כיום משתמשים באפקט זה על מנת לאבחן דיסלקסיה, וכן פגיעות נוירולוגיות. משתמשים בו גם כמדד לפגיעה בתהליכים אינהיבטוריים.
יש כיום מטלות רבות דמויות סטרופ (stroop-like), לדוגמה אפקט סטרופ מספרי שבו אדם מתבקש לציין איזו ספרה מתוך שתיים היא הגדולה יותר - פעם אחת הוא נשאל באשר לגודל הפיזי של הספרה (גודל הגופן) ופעם אחרת לגבי הערך המספרי של הספרה.
הדרך הפשוטה ביותר שבה אפשר להערים על הבוחן היא טשטוש ראייה רצוני ויזום עד למידה שבה אי אפשר לקרוא את המילים, אבל אפשר לזהות את הצבע שלהן.
מבחינה נירולוגית מטלות סטרופ מפעילות את פיתול החגורה הקדמי[2].
מבחינת מודעות, "אפקט סטרופ" קשור למנגנוני הקשב, כאשר למעשה נדרש מאיתנו לבצע inhibition in attention, זאת אומרת, עיכוב לגירוי שתופס את הקשב ותשומת ליבנו. במקרה של האפקט, התוכן הסמנטי של המילה תופס את תשומת ליבנו במידה יותר גדולה, ואנו נדרשים להתעלם ממנו, ולהבחין בשם צבע הגירוי[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Shenhav, A., Botvinick, M. M., & Cohen, J. D. (2013). The expected value of control: an integrative theory of anterior cingulate cortex function. Neuron, 79(2), 217-240.
- ^ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
- ^ https://psychologysays.net/psychology/stroop-test-it-assesses-the-ability-to-pay-attention-and-inhibit/