אפיק פרסי

האפיק הפרסי הוא מערכת לחץ נמוך עונתית בעלת מאפיינים סטטיים הקשורה למונסון ההודי, המתפתחת בחודשי הקיץ באזור המזרח התיכון. האפיק הפרסי יחד עם הרמה הסובטרופית הם מערכות מזג האוויר המשפיעות באופן מהותי על הקיץ הישראלי, כאשר לאפיק הפרסי השפעה ממתנת מהותית.

תיאור האפיק הפרסי

האפיק הפרסי הוא חלק ממערכת רחבת היקף שמרכזה השקע הנפאלי באסיה, ושלוחתה המערבית היא האפיק הפרסי, הנמשך מאזור המפרץ הפרסי אל חלקו הצפון מזרחי של הים התיכון. ממיקום האפיק נגזר משטר רוחות מערבי קבוע באזורה של ישראל, המזרים אוויר קריר יחסית, שהתקרר במהלך מעברו מעל הים התיכון (טמפרטורת הים התיכון בקיץ עומדת על כ־25-30 מעלות).

מעל האפיק הפרסי שוכנת בקיץ במזרח התיכון הרמה הסובטרופית שהא רמה סטטית ברום הגבוה (כ־5-6 ק"מ), העולה מאזור אפריקה בראשית הקיץ, ויורדת חזרה בסיומו. רמה זו מביאה לכך שהשפעת האפיק הפרסי על משטר הרוחות מוגבלת בגובה - בממוצע מגובה פני הים ועד גובה של כ־500-700 מטר.

מעל השכבה הממוזגת המושפעת מהרוחות הימיות שמביא האפיק הפרסי, האוויר חם ויבש יותר, תוצאה של תהליך התמוככות בהשראת הרמה הסובטרופית. בין שכבות אוויר אלו קיימת שכבת אינוורסיה החוצצת ביניהם - אינוורסיה זו קרויה אינוורסיה מרינית, ובסיסה ממוקם בממוצע בסביבות 500–700 מטר. אינוורסיה זו מונעת מהלחות הימית להתפזר בגובה, ומביאה למזג אוויר לח יחסית מתחתיה, וכן מונעת התפתחות עננות אנכית מעליה.

השפעת האפיק הפרסי על הקיץ הישראלי

לאפיק הפרסי השפעה מהותית על הקיץ בישראל (בין אמצע יוני לאמצע ספטמבר), המביאה לטמפרטורות ממוצעות של כ־30 מעלות ברחבי הארץ, בעקבות בריזה יציבה יחסית המזרימה אוויר ימי קריר יחסית אל השכבות הנמוכות באטמוספירה בתחומה של ארץ ישראל. משטר הרוחות הנגזר מהאפיק הפרסי מונע עלייה של הטמפרטורה לכ־40 מעלות (עקב רוחות מזרחיות ממדבריות אסיה, כפי שמתרחש בקיץ באזור טורקיה וחצי האי ערב), אך מנגד, הבריזה הימית מעלה את אחוזי הלחות בתחום הארץ, ויוצרת מזג אוויר הביל.

האפיק הפרסי הסטטי מונע לרוב בואם של שקעים שרביים לאזור המזרח התיכון, פרט לאירועים נדירים. שקעים שרביים מביאים לזרימות מזרחיות וגלי חום קצרים בישראל, ושכיחים באביב ובסתיו בישראל. לאפיק הפרסי פוטנציאל ליצירת מערכות משקעים קיציות-טרופיות בישראל, אך אפשרות זו נמנעת על ידי הרמה הסובטרופית, המונעת התפתחות עננות משקעים לגובה, חוץ מאירועים מקומיים או נדירים.

בלילה בחוף תנשב רוח דרום מזרחית-דרומית כתוצאה מבריזה יבשתית. (הפרשי טמפרטורה בין הים והיבשה). בבוקר הבריזה היבשתית תתנגש לעיתים בבריזה הימית שמתחילה להתפתח עם התחממות היבשה. זה יגרום לאוויר לעלות וליצור קו חזית עננות המוגבלת לבסיס האינוורסיה. עם התחממות היבשה, הבריזה הימית תיעשה דומיננטית, מה שיגרום לעננות זו להיכנס לחוף. בצהריים הבריזה הימית תשפיע, מה שיגרום לרוח מערבית ולחות מן הים.

התרדדות והתעמקות של האפיק הפרסי

עננות בוקר (יולי 2018)

כאשר האפיק הפרסי מתרדד, דבר המלוּוה בהתחזקות הרכס ברום, הרכיב המערבי בזרימה נחלש. בסיס האינוורסיה יורד ל-500 מטר ופחות, ואז מתרחשת התייבשות והתחממות משמעותית בהרים, בעוד מזג האוויר בחוף נהיה הביל, עקב כליאת כל הלחות הימית בסמוך לקרקע, על ידי האינוורסיה. בחוף תחול גם התחממות, אם כי מתונה יותר. בחוף בבוקר לעיתים ייווצרו ערפילים או עננים נמוכים מאד.

במצב ההפוך, האפיק הפרסי מתעמק לעבר הים התיכון, לרוב עקב השראת אפיק רום רדוד היורד מאירופה, ומביא לנסיגה של הרמה הסובוטרופית, מתחזק הרכיב המערבי בזרימה, ועקב כך עולה גובה ההשפעה של האפיק והפרסי וגובה האינוורסיה המרינית אל סביבות 1000 מטר ומעלה. במצב זה יורדות הטמפרטורות בהרים, והלחות מתפזרת בצורה טובה יותר (אך מנגד, הלחות עולה באזור ההרים). גם ההתפתחות האנכית של העננים משמעותית יותר, ולצד ריבוי ענני סטרטוקומולוס מופיעים גם ענני קומולוס תפוחים. במקרים מסוימים האינוורסיה נחלשת או נשברת לחלוטין, אז ייתכנו אף גשמי קיץ. גשמי קיץ בישראל בכמות קטנה שכיחים כמעט מדי קיץ באופן מקומי, ואחת לכמה שנים מתפתח אירוע משקעים נרחב יותר.

מפת לחץ ממוצעת לחודש יולי: