לדלג לתוכן

אסתר שימקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אסתר גינצברג קראוזה שימקין (תרל"ד[1] - 19 במאי 1949) הייתה הרופאה העברייה הראשונה בחיפה. אחותו הצעירה של אשר גינצברג ("אחד העם").

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביתה של ד"ר אסתר שימקין ברחוב אחד העם 12, חיפה

אסתר גינצברג נולדה לישעיהו וגולדה (בת יעקב זוזובסקי) בכפר הופטשיצא (Гопчиця) שחכר אביה בדרום-מערב רוסיה (אוקראינה). ב-1905 קיבלה דוקטורט במונפלייה. מאחר שלא היה ברשותה רישיון לעסוק ברפואה בצרפת עבדה במסאז רפואי. גם בארצות הברית לשם היגרה המשיכה בעיסוק זה. ב-1908 עלתה לארץ ישראל. נישאה לאפרים קראוזה, אחיו של אליהו קראוזה, מהנדס ומודד והזוג התיישב, לבסוף, בחיפה. קראוזה הייתה לרופאה היהודייה הראשונה בעיר (הלל יפה התגורר אמנם בעיר, אך פעל בעיקר מחוץ לחיפה). קראוזה אמנם עסקה ברפואה כללית ופנימית אך את עיקר מרצה הפנתה לרפואה מעבדתית, ובחיפה נחשב ד"ר אליהו אורבך[2] כרופא הראשון שמילא את תפקיד הרופא "המלא" הראשון.

קברם של ד"ר אסתר וד"ר ונחום שימקין בבית הקברות היהודי חוף הכרמל

במרץ 1920 עבר הזוג להתגורר בירושלים בעקבות התקבלותה לעבודה בקעמצ"א (קבוצת עזרה מדיצינית ציונית אמריקנית), אך במהרה חזרו לחיפה על מנת שתנהל את המעבדה בבית חולים הדסה שנפתח ב-1922 סמוך לביתם ברחוב אחד העם 12. קראוזה השתתפה בישיבה הראשונה של רופאי חיפה שהתקיימה בביתו של יפה[3]. ב-1924[4] בעת חופשת מחלה בחו"ל נפטר בעלה, אפרים, והיא נישאה לנחום שימקין, מייסד בית החולים, ששכר חדר בביתה. באמצע 1931 החליטה הדסה להעביר את בית החולים לרשות ועד הקהילה העברית בחיפה וכתוצאה מכך נסגרה המעבדה ושימקין העבירה אותה לביתה הפרטי.

זיכרונותיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בבית הוריו של אחד-העם, בכפר הופטשיצא: מזכרונות אחותו, חיפה: זכרונות, 1941.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל, 1799–1948, זכרון יעקב: איתי בחור, 2008, עמ' 335.
  • צפורה שחורי-רובין, 'ד"ר אסתר גינצברג: גלגוליה של רופאה יהודייה בראשית המאה העשרים', קורות (שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע) כ (תש"ע–תשע"א), ז–יח.
  • שי חורב, אסתר שימקין, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 368, 2018.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כך רשום על קברה בבית העלמין חוף הכרמל. המקורות השונים חלוקים בשנה הלועזית.
  2. ^ ראו עליו בהתיישבות נתיני המעצמות בחיפה
  3. ^ נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799–1948, הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט – הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 380.
  4. ^ שמואל יזרעלי, היה זה או חלמתי חלום, הוצאת כנרת, 2003, פרק ר'; ניתן לקרוא גם כאן