אסתר קרליבך

אסתר קרליבך

לידה	12 ביוני 1853 מויסלינג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	14 בפברואר 1920 (בגיל 66) ליבק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בליבק-מויסלינג
שפות היצירה	גרמנית
בן או בת זוג	שלמה קרליבך (ליבק)
צאצאים	אפרים קרליבך, אלכסנדר קרליבך, בלה רוזנק, עמנואל קרליבך, הרטוויג נפתלי קרליבך, יוסף צבי קרליבך, Simson Carlebach

אסתר קרליבך (לבית אדלר) (גרמנית: Esther Adler; Esther Carlebach ‏ 12 ביוני 1853, ליבק-מויסלינג - 14 בפברואר 1920, ליבק), הייתה משוררת גרמנייה ומורה למשפחות יהודיות. היא הייתה אשתו של הרב שלמה קרליבך, אם לשנים-עשר ילדיו ואביה של משפחת קרליבך, שממנה יצאו רבנים, מדענים ועיתונאים חשובים בגרמניה, בריטניה, ישראל וארצות הברית.

חיים

קרליבך הייתה בתם של הרב אלכסנדר זוסמן אדלר ורעייתו חנה פישל יואל (1820 - 1889). היא נולדה בליבק-מויסלינג, שם סבה, אפרים פישל יואל (1795 - 1851), שימש כבר כרב. כמו כן היא הייתה אחותו של ד"ר אפרים אדלר. אסתר למדה בבית הספר היסודי היהודי במויסלינג ולאחר מכן בבית הספר אנסטינן בליבק בין השנים 1858–1868. בגיל 14 החלה לפרסם מאמרים בעיתונים היהודיים תחת שם בדוי, כמו למשל בעיתון "ישורון", בהם עסקה בהגבלות שחלו על נשים יהודיות בנוגע ללימודי דת. בתה בלה כתבה: ”"היא לא הצליחה להבין מדוע רק בנים יכולים וצריכים ללמוד. היא התאבלה עד יומה האחרון על כך שלא ניתנה לה ההזדמנות ללמוד את השפה העברית."” החל מ-1869, כשהיא רק בת 16, היא אף החלה להעביר שיעורים בגימנסיה עצמה, במשך שלוש שנים.

באוקטובר 1871 התארסה אסתר לרבה של ליבק, שלמה קרליבך, שירש את אביה ברבנות העיר ב-1870. בני הזוג נישאו ב-10 בינואר 1872, במעמד הרב אנשל שטרן, רבה הראשי של המבורג. במסגרת נישואיהם, הם הולידו שנים-עשר ילדים, ארבע בנות ושמונה בנים. בנוסף לתפקידיה כעקרת בית וכאם, בחברה קדישא לנשים ובאגודת הנשים היהודיות ומשנת 1878 החלה לאחסן אף בנים כדיירים בבית המשפחה. בשנת 1880 עברה המשפחה לדירתם הרשמית ב-St.-Annen-Strasse שבליבק, בקומה העליונה של בית הכנסת החדש שנבנה בעיר. כשבתה בלה נישאה לרב ליאופולד רוזנק ב-1895, היא ניצלה את האירוע כהזדמנות לפרסם את כרך השירים "בת ציון, אהבתה וחייה". אחריו יצא לאור בשני כרכים, ב-1908, המדריך לבית היהודי - הרצאות ומופעים לפורים, חנוכה, שירים לחתונות, בר מצווה וכו'. כשבעלה חגג את יום הולדתו ה-70, העניקה לו אסתר כמתנה ספר יובל. כרך השירה שלה "בת ציון אהבתה וחייה" זכה להצלחה כה רבה עד כי מהדורה שנייה יצאה לאור ב-1915, עשרים שנה לאחר מכן. בעלה, הרב שלמה קרליבך, נפטר בשנת 1919. אסתר קרליבך, שבריאותה נפגעה ממחלת לב מאז 1916, נפטרה אחד עשר חודשים אחריו. שניהם נקברו בבית הקברות היהודי בליבק-מויסלינג.

השבועון "דר איזראליט" פרסם הספד מפורט שבו נכתב:

בפעילותה זו, העולם יודע באיזו דרך היא השפיעה על קהילותינו. את שיריה המרגשים 'לבית היהודי' ו'בת ציון, אהבתה וחייה' אפשר למצוא בכל בית בישראל. פעילותה העשירה בקרב קהילתנו בורכה בידי ה'. אין זה משנה אם היא שימשה בהוראת הילדים בבית הספר היהודי, מילאה תפקיד מפתח בפעילות ההומניטרית באגודת הנשים היהודיות, עמדה לצדנו כאחות מסייעת בחברה קדישא, או שמא הנהיגה אותנו בתקופות מלאות אושר ושמחה, בתחומי חיי החברה והקהילה, היא אף העניקה לנו תמיכה ויציבות בכל רגע. ואת עקבות פעילותה, שניחנה במתת האל, ניתן למצוא בכל מקום. היא תישאר זכורה לעד עבורנו ועבור ילדינו.

ב-2005, כיבדה העיר ליבק את זכרה של אסתר קרליבך בתערוכה נודדת בשם "נשים בתולדות ליבק" בחסותו של הבישוף ברבל ורטנברג-פוטר. כמו כן, פארק קרליבך, ברובע האוניברסיטה שבעיר, אוניברסיטת ליבק, מנציח את בני משפחת קרליבך.

חיבוריה

• Der Tochter Zions Liebe und Leben. Gedichtband, Lübeck 1895.
• Für das Jüdische Haus – Vorträge und Aufführungen für Purim, Chanuka, Gedichte für Hochzeiten, Bar-Mizwah u. dergl. Zwei Hefte, 1908.
• Meinem lieben Mann zum 70. Geburtstag – Daten von Amts- und Familienerlebnissen. Festschrift, Lübeck 1915.
• Der Tochter Zions Liebe und Leben. Zweite veränderte Auflage, 1915.

ספרים

• Esther Carlebach, Nachruf in Der Israelit, Heft 8, 26. Februar 1920, S. 9 Digitalisat
• Christine Lipp: Esther Carlebach – Zwölffache Mutter, Schriftstellerin und aktive Rabbinerfrau. In: Frauen in der Lübecker Geschichte, Frauenbüro der Hansestadt Lübeck (Hrsg.), Lübeck 2005.
• Sabine Niemann (Redaktion): Die Carlebachs, eine Rabbinerfamilie aus Deutschland. Ephraim-Carlebach-Stiftung (Hrsg.), Dölling und Galitz. Hamburg 1995, ISBN 3-926174-99-4.
• Albrecht Schreiber: „Daß du tust, was recht und gut ist“. Lebensbilder vier jüdischer Frauen aus Lübeck. Esther Carlebach, Charlotte Landau, Johanna Meyer, Bella Rosenak. (= Kleine Hefte zur Stadtgeschichte; Heft 21). Verlag Schmidt-Römhild und Stadtarchiv, Lübeck 2010, ISBN 978-3-7950-3120-6.
• Carlebach, Esther. In: Lexikon deutsch-jüdischer Autoren. Band 4: Brech–Carle. Hrsg. vom Archiv Bibliographia Judaica. Saur, München 1996, ISBN 3-598-22684-5, S. 435–436.

אילן יוחסין

אילן יוחסין של משפחת קרליבך

אלכסנדר זוסמן אדלר   חנה אדלר (בת אפרים פישל יואל)   יוסף צבי קרליבך   סילי קרליבך                                                     אסתר קרליבך (גר')   שלמה קרליבך (ליבק)                                                                                                                                                                                                                               בלה רוזנק   מרדכי יהודה רוזנק   הרטוויג נפתלי קרליבך שמשון קרליבך אפרים קרליבך וילהלם זאב (וילי) כהן   מרים כהן   צילי נויהאוז   ליאופולד נויהאוז (גר') עמנואל קרליבך   יוסף צבי קרליבך   אלכסנדר קרליבך                                                                                                                                                                                                     יצחק צבי רוזנק     אליהו חיים קרליבך   שלמה קרליבך פליקס קרליבך עזריאל קרליבך אלכסנדר כהן (מהנדס) חיים כהן ליאו כהן שלמה כהן-אברבנאל יוליוס קרליבך שלמה קרליבך (משגיח) מרים גיליס-קרליבך   ג'וליוס קרליבך (גר')                                                               מיכאל רוזנק     (לעץ משפחתה) הדסה קרליבך (צר') נשמה קרליבך   ליביה (בת פינחס קהתי)   יצחק אורי כהן   ידידיה כהן     אריאל כהן                       אבינועם רוזנק   שי פירון   ברוריה פירון נועה לאו   בנימין לאו       מופיעים בעץ רק המפורסמים לבית משפחת קרליבך, אבות המשפחה או חוליה המקשרת בין דורות