אסתר פרץ-ארד
לידה |
17 ביוני 1921 בולגריה |
---|---|
פטירה | 19 ביוני 2005 (בגיל 84) |
תחום יצירה | ציור, פיסול |
הושפעה על ידי | אהרן אבני, יצחק דנציגר |
פרסים והוקרה | פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול (1956) |
בן או בת זוג | גרישה ארד |
צאצאים | עתר ארד, רון ארד |
אסתר פרץ-ארד (17 ביוני 1921 – 19 במאי 2005) הייתה ציירת ופסלת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרץ נולדה בשנת 1921 בבולגריה, וב-1924 עלתה ארץ ישראל. בשנת 1937 החלה ללמוד ציור בסטודיו של אהרון אבני, ולמדה אצלו עד 1945 (שם הכירה את בן-זוגה, גרישה ארד). למדה גם פיסול אצל יצחק דנציגר. התנסתה במדיומים שונים של האמנות הפלסטית: שמן, ליטוגרפיה, צבעי גיר, קולוגרף, קולאז' ותחריט.
סגנון עבודתה היה פיגורטיבי ואת השראתה שאבה מהטבע. היא הייתה מורה לציור, יעל ארליכמן הייתה בין תלמידיה.
ב-1956 זכתה בפרס דיזנגוף לציור, על יצירתה "המוזיקאי".[1]
ב-1963 ציירה ציורים לסרט אשת הגיבור של פיטר פריי.
הייתה נשואה לגרישה ארד, פסל וצלם, ואם לשניים: עתר ארד, ויולן ומלחין הפועל בארצות הברית; ורון ארד, מעצב תעשייתי הפועל בעיקר בלונדון.
נפטרה ב-19 במאי[2] 2005, בגיל 84.[3] במסגרת פרויקט הנצחת אמנים שחיו ופעלו בתל אביב, נקבעה לוחית זיכרון על ביתה שבשכונת רמת אביב.
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'אסתר ארד', בתוך: אמני דור כור-ההיתוך בישראל, כרך א, תל אביב: עקד, תש"ן 1990, עמ' 120.
- 'Peretz-Arad, Esther,' in: Who's Who in World Jewry, 1972, p. 682.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסתר פרץ-ארד, דף שער בספרייה הלאומית
אסתר פרץ-ארד, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 7 ציירים ופסלים זכו בפרס דיזנגוף, מעריב, 27 בפברואר 1956; חולק פרס דיזנגוף לציור ולפיסול, הצופה, 28 בפברואר 1956.
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ אודי גלזר, בין הכיסאות, "עלונדון", 24 בפברואר 2010.