אסתר בז'רנו
 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1924 סארלואי, טריטוריית אגן הסאר  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 2021 (בגיל 96) המבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה |
Esther Loewy |
| מדינה |
גרמניה, טריטוריית אגן הסאר, הרייך הגרמני |
| מפלגה |
DKP |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אסתר בז'רנו (15 בדצמבר 1924 – 10 ביולי 2021) הייתה ניצולת שואה, מאחרונות האסירות היהודיות שהיו חלק מתזמורת הנשים באושוויץ[1].
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בז'רנו נולדה בסארלואי, הקטנה מבין ארבעה אחים ואחיות, לבית משפחת לוי. אביה, שהיה מורה בקהילה היהודית, חזן ומנצח על מקהלות נוצריות, עודד אותה לעסוק במוזיקה ומגיל צעיר היא ניגנה בחליל ובפסנתר. בגיל 15 היא נפרדה מהוריה, וניסתה לעלות לארץ ישראל, אולם היא נתפסה על ידי הנאצים ונשלחה למחנה עבודה בו שהתה שנתיים. ב-20 באפריל 1943 נשלחו כל אסירי מחנה עבודה זה לאושוויץ. במחנה ההשמדה שובצה לעבודות כפייה והיא גררה אבנים ענקיות מצד אחד של השדה לצד השני ובחזרה, עד שהתקבלה לתזמורת הנשים של אושוויץ. בתזמורת היא ניגנה על אקורדיון. האסירות בתזמורת אולצו לנגן בפתח המחנה בפני האסירים החדשים שהגיעו בטרנספורטים. בז'רנו שרדה את מחנה אושוויץ, עלתה לארץ ישראל, לקיבוץ אפיקים, התחתנה והקימה בארץ משפחה. מאוחר יותר ירדה לגרמניה[2] ופתחה שם בוטיק לבגדים ותכשיטים.
בתחילת שנות ה-80 הקימה יחד עם ילדיה עדנה ויורם, הרכב מוזיקלי. הלהקה שרה שירים יהודיים ושירים שנשמעו בגטאות וכן שירים אנטי פשיסטיים. עד למותה, אסתר בז'רנו חיה בהמבורג. היא הייתה מייסדת שותפה ויו"ר של ועידת אושוויץ הבין-לאומית וחברת כבוד באיגוד נרדפי המשטר הנאצי. הוענקה לה מדליה על שם קרל פון אוסייצקי, וכן את מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה[3].
קבלה לתזמורת הנשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"היה לי מזל רב בבלוק הזה בו נשארתי בין לילה. ערב אחד, גברת צ'ייקובסקה, מורה פולניה למוזיקה, חיפשה נשים שידעו לנגן על כלים שונים. אנשי האס אס הורו לה להקים תזמורת נשים. הצגתי את עצמי ואמרתי שאני יכולה לנגן בפסנתר. אין לנו כאן פסנתר, אמרה צ'ייקובסקה, אם את יכולה לנגן על אקורדיון אבחן אותך. מעולם לא ניגנתי על אקורדיון לפני כן. היה עליי לנסות, כך שלא אצטרך לסחוב עוד גושי אבן. אמרתי לה שאני יכולה לנגן על אקורדיון. היא הורתה לי לנגן שיר גרמני מוכר. הכרתי את השיר וביקשתי כמה דקות של סבלנות כדי שאוכל להתחמם. זה היה כמו נס. ניגנתי את השיר, אפילו עם ליווי, והתקבלתי לתזמורת עם שתי חברות.
התפקיד של תזמורת הנשים באושוויץ בירקנאו היה לעמוד בשערי המחנה ולנגן בפני האסירים כאשר הובלו בבוקר מן המחנה החוצה ובערב עם החזרתם למחנה. לכולנו היה מצפון כבד, מפני "שעזרנו", כביכול, שהאסירים הוצעדו למוזיקה שלנו.
אך היה גרוע מכך. האס אס הורו לנו לעמוד בשער המחנה ולנגן כאשר הגיעו טרנספורטים חדשים, ובהם הובלו מספר גדול של יהודים מרחבי אירופה אל מסילה שנסעה לעבר תאי הגזים בהם כולם נרצחו. האנשים נופפו לנו, הם חשבו לבטח שבמקום שבו מתנגנת מנגינה לא יכול לקרות משהו כל כך רע. אלו היו הטקטיקות של הנאצים. הם רצו שכל האנשים ילכו למותם ללא מאבק. אבל אנחנו ידענו לאן הם נשלחו. ניגנו עם דמעות בעינינו. לא יכולנו לעשות דבר כדי להתנגד שכן אנשי האס אס ועוזריהם עמדו מאחורינו עם רוביהם"[4].
בז'רנו נפטרה ב-10 ביולי 2021.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסתר בז'רנו, ברשת החברתית Goodreads- זאב אברהמי, ניצולת שואה בת 85 וזמר ראפ טורקי שרים בגרמניה נגד הגזענות, באתר הארץ, 9 באפריל 2010
זאב אברהמי, מנגינת חייה, באתר "ידיעות אחרונות", 11 ביולי 2021
