לדלג לתוכן

אסתר ארל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתר ארל
Esther Earl
לידה 3 באוגוסט 1994
בוורלי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוגוסט 2010 (בגיל 16)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Esther Grace Earl עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Medway עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים North Quincy High School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר גרייס ארל (3 באוגוסט 1994 – 25 באוגוסט 2010) הייתה סופרת אמריקאית, ולוגרית, אושיית רשת, נרדפייטרית, ופעילה בברית הארי פוטר. לפני מותה מסרטן בשנת 2010, ארל התיידדה עם הסופר ג'ון גרין, אשר ביסס במידה מסוימת את דמותה של הייזל גרייס מספרו אשמת הכוכבים על ארל.[1] ב-2014 קובצו כתביה של ארל ליצירת ביוגרפיה שלה בשם "This Star Won't Go Out", שהופיעה ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס לספרי מבוגרים צעירים.[2] [3]

ראשית חייה ואקטיביזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארל נולדה בבוורלי, מסצ'וסטס, לוויין ולורי (לבית קרייק) ארל, אחת מחמישה אחים. הארלים, שעיתון הבוסטון גלוב תיאר כ"נוודים המתארים את עצמם ככאלה", נעו בין ערב הסעודית, מסצ'וסטס וצרפת.[4] בזמן שהייתה במסצ'וסטס, ארל התגוררה במדווי לפני שעברה עם משפחתה לנורת' קווינסי ולמדה בתיכון נורת' קווינסי.[1]

בשנת 2007, ארל פגשה את ג'ון גרין, וכפי שציינה מרגרט טלבוט ממגזין הניו יורקר, "הייתה אחת מנרדפייטרים הראשונים". בתחילה השניים שמרו על ידידות מקוונת, שצמחה מהזיהוי שלה כנרדפייטרית, חברה בקהילת הנרדפייטריה.[5] ארל פיתחה את ידידותה עם גרין כשפגשה אותו בכנס חובבי הארי פוטר ב-2009.[6][7]

ארל בנתה נוכחות מקוונת בפלטפורמות כמו טוויטר, טאמבלר ויוטיוב.[7][8]

אבחון בסרטן ומותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 12 בנובמבר 2006, בעת שהות המשפחה במרסיי, אובחנה ארל כחולה בסרטן בלוטת התריס הפפילרי עם גרורות.[9] בחג ההודיה הבא בשנת 2007, הוריה ביקשו חוות דעת שנייה בבית החולים לילדים של בוסטון. הרופאים של ארל הודיעו לה ולהוריה שהסרטן שלה סופני.[4]

היא המשיכה בפעילות הקהילה המקוונת שלה עד מותה מסרטן בלוטת התריס ב-25 באוגוסט 2010.[1] ג'ון גרין הקדיש לארל, לאחר מותה, ולוג בשם "Rest in Awesome, Esther" (בתרגום חופשי: "נוחי במדהימות, אסתר").[10] סרטוני היוטיוב בערוץ של ארל נשארו זמינים לצפייה גם לאחר מותה.[8]

מורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסתר ארל עושה את "הצדעת הנרדפייטרים"

לאחר מותה, ארל עוררה השראה בקרב הקהילות בהן הייתה פעילה, כמו הנרדפייטריה ו"ברית הארי פוטר". היא שימשה השראה לשני ספרים, ליצירת "היום של אסתר", וכן להקמת ארגון ללא מטרות רווח.[11]

"היום של אסתר"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לפני מותה העלה גרין ולוג לערוצו בשם "I Love Hank: Esther Day 2010". [12] הסרטון הועלה לרגל "היום של אסתר", יום שבו ארל הצהירה שהיא רוצה שאנשים יקדישו ל"משפחה ואהבה".[7] "היום של אסתר" נחגג מדי שנה ב-3 באוגוסט, במקביל ליום הולדתה של אסתר. [13] גרין הצהיר שארל הייתה זו שהציעה את "הרעיון לחגוג חברים ובני משפחה ואהבה", ובמיוחד את, "סוגי האהבה שמתעלמים מהם לעיתים קרובות מדי בתרבות שלנו: אהבה בין חברים ובני משפחה".[14] גרין כינה את "היום של אסתר", "החג החשוב ביותר בנרדפייטריה". [15]

"הכוכב הזה לא ייכבה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

  לאחר מותה, הוריה של ארל, וויין ולורי, הקימו את עמותת "This Star Won't Go Out" (בתרגום חופשי: "הכוכב הזה לא ייכבה"), ארגון ללא מטרות רווח המסייע למשפחות שיש להם ילדים חולי סרטן.[7] כדי לסייע לארגון, האחים גרין תורמים לו מהכנסות ממכירות פריטים נלווים. [16]

הביוגרפיה של ארל, שנכתבה על ידי הוריה, פורסמה לאחר מותה תחת הכותרת "הכוכב הזה לא ייכבה: חייה ומילותיה של אסתר גרייס ארל" .[17] גרין כתב את ההקדמה לספר. [18] הספר נוצר בהשראת הבטחה בין ארל לאביה: מי שיאריך ימים אחרי השני יכתוב ספר על האחר.[4][19] הספר כולל אוסף של יומנים וציורים שלה.[19][20]

אשמת הכוכבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר ארל שימשה השראה לדמותה של הייזל גרייס לנקסטר ברומנו של גרין מ-2012, "אשמת הכוכבים".[9] שיילין וודלי גילמה את לנקסטר בעיבוד הקולנועי של הרומן.[21] למרות שארל היווה השראה לרומן ולדמותה של הייזל גרייס, הרומן לא נועד להיות ביוגרפי. גרין הקדיש את הרומן לאסתר אך גם ביסס את הדמות על מקורות אחרים, כולל בנו ואשתו, וכן מניסיונו ככומר בבית חולים לילדים.[6] גרין כתב בבלוג שלו בטאמבלר, "אני לא רוצה שאנשים יבלבלו את אסתר עם הייזל (הן מאוד שונות), וזה מאוד חשוב לי שלא אטען שאני מספר את הסיפור של אסתר".[22]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר ארל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 "Esther Grace Earl Obituary". The Patriot Ledger. Legacy. 27 באוגוסט 2010. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Esther's Story". This Star Won't Go Out. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2014. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Best sellers – February 16, 2014 – Young Adult". The New York Times. 16 בפברואר 2014. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 Goldstein, Meredith (1 בפברואר 2014). "Esther Earl, Quincy teen, is inspiration for two books". Boston Globe. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Talbot, Margaret (9 ביוני 2014). "The Teen Whisperer". The New Yorker. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Earl, Evangeline (12 ביוני 2014). "My sister Esther inspired 'The Fault in Our Stars' The movie is her sequel". Washington Post. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 Jamal, Zakiya (6 ביוני 2014). "Meet Esther Earl, the Brave Girl Who Inspired The Fault in Our Stars". People. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Moss, Caroline (7 ביוני 2014). "Meet The 16-Year-Old Girl Who Lost Her Battle With Thyroid Cancer — And Inspired 'The Fault In Our Stars'". Business Insider. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Cox, Lauren (13 ביוני 2014). "'The Fault In Our Stars': Meet Esther Earl, Tragic Real-Life Hazel Grace". Hollywood Life. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Green, John (27 באוגוסט 2010). Rest In Awesome, Esther. VlogBrothers. YouTube. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite AV media}}: (עזרה)
  11. ^ Lupkin, Sydney (1 בנובמבר 2012). "Esther Earl Died of Cancer Two Years Ago, but Continues to Inspire Friends and Strangers Everywhere". ABC News. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Green, John (2 באוגוסט 2010). I Love Hank: Esther Day 2010. VlogBrothers. YouTube. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite AV media}}: (עזרה)
  13. ^ Speller, Katherine (3 באוגוסט 2015). "John Green And The Rest Of The Internet Are Having A Lovefest For #EstherDay — And You Should Too". MTV. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Minzesheimer, Bob (31 ביולי 2014). "Book Buzz: John Green celebrates Esther Day". USA Today. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Jaworski, Michelle (3 באוגוסט 2012). "Nerdfighters come together to celebrate Esther Day". The Daily Dot. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Green, Hank (3 באוגוסט 2011). I Love My Brother. VlogBrothers. YouTube. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite AV media}}: (עזרה)
  17. ^ Minzesheimer, Bob (27 בינואר 2014). "John Green's 'star' tells her story – posthumously". USA Today. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "John Green Contributes To 'This Star Won't Go Out: The Life and Words of Esther Grace Earl,' Book About Cancer Victim". Huffington Post. 28 במרץ 2013. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 Lodge, Sally (17 בדצמבר 2013). "'This Star Won't Go Out' Celebrates a Young Life". Publishers Weekly. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Nguyen, Vi-an (9 ביוני 2014). "John Green on Esther Earl, the Girl To Who He Dedicated The Fault in Our Stars To". Parade. Condé Nast. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Messer, Lesley (9 ביוני 2014). "How Esther Earl, Who Inspired 'The Fault in Our Stars,' Would Have Liked the Film". ABC News. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ John Green's tumblr • Everybody was told to make a funny face, but I..., web.archive.org, ‏2017-01-10
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אסתר_ארל&oldid=39609242"