אסף יעקב
 | |
| מקום לימודים | |
|---|---|
| מוסדות |
אוניברסיטת רייכמן  |
  | |
אסף יעקב הוא פרופסור בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בנוסף, מעביר מגוון רחב של הרצאות משפטיות במסגרת תוכניות השתלמות לשופטים, עורכי דין ויועצים משפטיים. תחומי המחקר העיקריים שלו הם דיני נזיקין, משפט וכלכלה, טכנולוגיית מידע, וקניין רוחני.
כיהן גם כדירקטור במועצה הישראלית לצרכנות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 סיים יעקב את לימודיו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. שנה לאחר מכן קיבל תואר שני באוניברסיטת שיקגו בארצות הברית, שם גם השלים את עבודת הדוקטורט שלו (1998). במהלך לימודי התואר הראשון כיהן כסגן עורך של כתב העת "עיוני משפט", ועם סיום לימודיו התמחה אצל נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, וכן במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'.
בשנת 1997 מונה למרצה בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, ובשנת 2004 קודם לדרגת מרצה בכיר. בין השנים 2004–2005 היה פרופסור חבר אורח בבית הספר למשפטים בבוסטון קולג' שבארצות הברית. בין השנים 2009–2012 כיהן כרכז אקדמי וכמרצה בתוכנית משותפת למרכז הבינתחומי הרצליה ולאוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף שבגרמניה, בנושאי ספקי שירותי אינטרנט וסוגיות משפטיות הנוגעות למנועי חיפוש. החל משנת 2014 יעקב הוא פרופסור מן המניין בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.
אחד המקרים המפורסמים בקהילה המשפטית הוא פסק הדין "אסף יעקב נ' איתן ענבר"[1] שעסק בתביעתו של יעקב את תלמידו לשעבר, אשר פרסם ספר שחלקים נרחבים ממנו התגלו כהעתקה שיטתית וגורפת של הרצאותיו של יעקב בקורס "דיני נזיקין". פסק הדין דן בשאלה העקרונית האם תוכן הרצאה שנאמרה בעל פה מוגן בזכויות יוצרים, ובית המשפט המחוזי השיב על כך בחיוב והורה על הסרה מהמדפים של הספר "דיני נזיקין בראי ההלכה הפסוקה". ערעורו של התלמיד לשעבר לבית המשפט העליון נדחה.[2]
ביוני 2018 זכה בפרס המרצה הטוב ביותר בבית הספר רדזינר למשפטים. במרץ 2019 זכה, יחד עם פרופ׳ אלון קלמנט וד״ר יובל פרוקצ'יה, בפרס אהרון פולונסקי למאמר מצטיין בתחום דיני הנזיקין.[3]
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הסוגיות המשפטיות בהן עסק יעקב במחקריו וזכה לתשומת לב רבה, היא סוגיית הפגיעה באוטונומיה (זכותו של אדם לפעול בדרך שנראית לו כטובה ביותר עבורו) וההכרה של המשפט הישראלי בפגיעה זו כ"ראש נזק" המזכה בפיצויים. במאמרו "דא עקא דעקה – גלגוליה של פגיעה באוטונומיה",[4] טען יעקב כי לצד שיקולי מדיניות שונים המצדיקים את קיומו של ראש נזק זה, יש טעם גם בהגבלתו. על רקע העמימות המשפטית שאפפה את פסקי הדין העוסקים בפגיעה באוטונומיה, המאמר טוען כי השימוש הרווח שנעשה בעילה מזכה זו על ידי בית המשפט הוא מוגזם, וכי בפועל שימוש זה מטשטש את ההבדל שבין פגיעה באוטונומיה כעוולה ובין הזכות החוקתית לכבוד. פסק דין מרכזי שעסק בנושא זה היה פסק הדין בעניין קדוש,[5] שם בית המשפט העליון התייחס לדילמה הנוגעת להיקפה של הפגיעה באוטונומיה ולדוגמות שונות שעלו במאמרו של יעקב. מאמר מאוחר יותר שכתב יעקב יחד עם יוני לבני,[6] מראה כיצד לאחר שנים שבהן גובה הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה היה מצומצם בהיקפו, בית המשפט העליון הגדיל את גובהו במאות אחוזים.
סוגיה מרכזית נוספת בה עוסק יעקב נוגעת לפעולות מלחמתיות בישראל ולשאלת אחריות המדינה על נזקים הנגרמים במסגרתן. במאמרו "חסינות תחת אש: חסינות המדינה בשל נזק שנגרם כתוצאה מ'פעולה מלחמתית'",[7] בוחן יעקב את הפרשנות שניתנה במשפט הישראלי לחסינות המדינה בגין פעולות מלחמתיות מכוח חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952. לאחר סקירה כללית של החסינות ובחינה השוואתית של הדין במספר מדינות, יעקב מציע כי יש לפרש את המושג "פעולה מלחמתית" בצורה מרחיבה, כך שהמדינה לא תהיה חייבת בנזיקין בנסיבות מלחמתיות או מעין מלחמתיות, שכן זוהי גם הפרשנות אשר ניתנה למושג במדינות העולם המערבי. עם זאת, יעקב סבור כי המערך המתאים להתמודדות עם נזקים אלה הוא מערך הדומה לביטוח ממלכתי צד ג'. כך, לטענתו, יבואו בחשבון בצורה ראויה השיקולים והמאפיינים המיוחדים המלווים את פעילות הצבא בשטחים.
מחקרים נוספים של יעקב עוסקים בקניין רוחני ובהיבטים של הגישה הכלכלית למשפט לגביו,[8] בבעלות בזכויות יוצרים בעידן המודרני,[9] בפערים שבין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית בכל הנוגע להבדלים שבסטנדרט האחריות תחת עוולת הרשלנות[10] ועוד.
במחקריו האחרונים, עוסק יעקב בין היתר בחרמות פנימיים בישראל,[11] השלכותיהם במסגרת דיני הנזיקין והדרך הראויה לאסדרתם.[12]
פעילות קהילתית וציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המועצה הישראלית לצרכנות, דירקטור.
- משרד המשפטים – יושב ראש ועדת הפיקוח (בחינות ארציות בשמאות מקרקעין).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסף יעקב, באתר ResearchGate
- אסף יעקב, באתר גוגל סקולר
- אסף יעקב, באתר SSRN
- דף הבית של אסף יעקב, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ת"א (מחוזי ת"א) 2477/02 אסף יעקב נ' איתן ענבר, ניתן ב-1 בספטמבר 2003
- ^ ע"א 8117/03 איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב ואחרים, ניתן ב־16 בינואר 2006
- ^ Assaf Jacob, Alon Klement and Yuval Procaccia, In-Kind Transfers and the Law of Torts, The Journal of Legal Studies, 1 47, 2018, עמ' 181-207 doi: https://www.journals.uchicago.edu/doi/abs/10.1086/697119
- ^ אסף יעקב, דא עקא דעקה – גלגוליה של פגיעה באוטונומיה, משפטים מב (2012)
- ^ ע"א 1303/09 מרגלית קדוש נ' בית החולים ביקור חולים ואחרים, ניתן ב־5 במרץ 2012. פ"ד כרך ס"ה, חלק שלישי, עמ' 164
- ^ אסף יעקב ויוני לבני, הקפיצה הגדולה — על גובה הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה עיוני משפט לז (2015)
- ^ אסף יעקב, חסינות תחת אש: חסינות המבינה בשל נזק שנגרם כתוצאח מ'פעולה מלחמתית', משפטים לג(1) (2002)
- ^ אסף יעקב "פרק ח: קניין רוחני" הגישה הכלכלית למשפט 375 (אוריאל פרוקצ'יה, 2012)
- ^ אסף יעקב, "שער שני: זכויות יוצרים וזכויות משתמשים; בעלות בזכות היוצרים" יוצרים זכויות - קריאות בחוק זכות יוצרים 271 (התשס"ט).
- ^ אסף יעקב, רפואה ציבורית ורפואה פרטית - הידורו שני סטנדרטים יחד?, מחקרי משפט כט 21 (2013).
- ^ אסף יעקב, על עוולות וחרמות - בעקבות בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת, משפטים מט (2019) [1]
- ^ אסף יעקב וגליה שניבוים, חרם, משפט ומרחב ציבורי – מחשבה מחודשת על אסדרה של חרמות בעקבות חוק החרם, עיוני משפט מב (2020)