לדלג לתוכן

אסלאם בהודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסלאם בהודו
מסגד ג'האן-נמה, ניו דלהי
מסגד ג'האן-נמה, ניו דלהי
אוכלוסייה
172 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
לקשאדוויפ, ג'אמו וקשמיר, אסאם, קרלה, מערב בנגל
שפות
אורדו, קשמירית, ערבית
דת
אסלאם סוני, אסלאם שיעי
שיעור המוסלמים בהודו, 2011

האסלאם היא הדת השנייה בגודלה בהודו ומהווה כ-14.2% מהאוכלוסייה עם כ-172 מיליון[1] מוסלמים (על פי מפקד 2011).[2][3] רוב המוסלמים בהודו משתייכים לאסלאם הסוני, ומיעוטם לאסלאם השיעי. הודו מדורגת במקום השלישי בעולם מבחינת גודל אוכלוסיית המוסלמים.[3]

האסלאם הגיע לראשונה לחוף המערבי של הודו עם סוחרים ערבים כבר במאה השביעית, לחוף מלבר וקונקאן-גוג'ארט. מסגד צ'יר-אמאן ג'ומעה (אנ') בקרלה נחשב למסגד הראשון בהודו. הוא נבנה על ידי מאלכ אבן דינאר בשנת 629 לספירה.[4]

בעקבות המשלחת של מושל בחריין לבהרוץ' (אנ') במאה השביעית, מהגרים ערבים וסוחרים פרסים מדרום ערב (אנ') והמפרץ הפרסי החלו להתיישב לחופי גוג'ארט ולהקים שם קהילות.[5]

במחצית השנייה של המאה ה-8, היו מספר קרבות בין צבאות בית אומייה ובין הממלכות ההודיות שממזרח לנהר האינדוס.[6] במאה ה-10 התחזקו העימותים תחת שלטון הע'זנווים והתגברו אף יותר תחת השושלת הע'ורית, מה שהביא לכניסת האסלאם לצפון הודו ולהקמת סולטנות דלהי.[7] סולטנות דלהי שלטה במשך יותר מ-300 שנה, ואז החלה להתפרק ולהתפצל לסולטנויות מפורדות: סולטנות בנגל וסולטנויות הדקאן.[8] בשנת 1339, שמס א-דין שאה מיר היה לשליט המוסלמי הראשון של קשמיר, וייסד את השושלת המירשאהית.[9]

במהלך המאות ה-13 וה-14 הייתה סולטנות דלהי חזקה ויציבה, ואף הצליחה לעמוד מול תקיפות המונגולים.[10] בתקופה זו שגשגו המסחר והתעשייה, כנו גם האמנויות והתרבות.[11][12]

במאה ה-16 קמה האימפריה המוגולית, שהמשיכה בגישה המאחדת והצליחה ליצור תרבות וממשל רבגוניים וסובלניים.[13] תחת שלטונו של אורנגזב הוחלה השריעה החנפית ברחבי האימפריה; האימפריה המוגולית הייתה למעצמת המסחר והתעשייה הגדולה בעולם.[14] במהלך המאה ה-18 החלה האימפריה המוגולית לאבד מכוחה ומגדולתה. הקיסר המוגולי האחרון בהאדור שאה השני היה למעשה שליטה של העיר שאה-ג'האן-אבאד בלבד. הוא הוגלה ממקום מושבו לבורמה בידי הראג' הבריטי במהלך המרד ההודי הגדול בשנת 1857.

בשנת 1947 חולקה הודו הבריטית חלוקה מדינית-דמוגרפית. לאחר החלוקה נוצרו הישויות המדיניות פקיסטן והודו. לאחר החלוקה, כשני שלישים מהמוסלמים שגרו בהודו הבריטית עברו לפקיסטן, וכשליש בהודו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסלאם בהודו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בהודו ובפקיסטן מספר דומה של מוסלמים כשרק באינדונזיה מצויים יותר מוסלמים כ-205 מיליון מוסלמים
  2. ^ Sagnik Chowdhury, Abantika Ghosh, Ruhi Tewari, Census 2011: Hindus dip to below 80 per cent of population; Muslim share up, slows down, The Indian Express, ‏25 באוגוסט 2015
  3. ^ 1 2 Muslim Population in India - Total Muslims in India, indiaonlinepages (באנגלית)
  4. ^ "Cheraman Juma Masjid: A 1,000-year-old lamp burns in this mosque", The Times of India, May 31, 2015.
  5. ^ Gokhale, Surat In The Seventeenth Century, Popular Prakashan, pp. 28-29. ISBN 978-8171542208.
  6. ^ Crawford, Peter (2013), The War of the Three Gods: Romans, Persians and the Rise of Islam, Barnsley, Great Britain: Pen & Sword Books, p. 216. ISBN 978-1-84884-612-8.
  7. ^ Ludden, D. (2002), India and South Asia: A Short History, One World, p. 68. ISBN 978-1-85168-237-9
  8. ^ Hermann Kulke and Dietmar Rothermund, A History of India, 3rd Edition, Routledge, 1998, pp 187–190, ISBN 0-415-15482-0.
  9. ^ Imperial Gazetteer of India, volume 15 (1908), Oxford University Press, pp. 93–95.
  10. ^ Asher, C. B.; Talbot, C (2008), India Before Europe, Cambridge University Press, pp. 19, 50–51. ISBN 978-0-521-51750-8
  11. ^ Pacey, Arnold (1991), Technology in World Civilization: A Thousand-Year History (First MIT Press paperback ed.), Cambridge MA: The MIT Press, pp. 23–24, 26–29.
  12. ^ Habib, Irfan (2011), Economic History of Medieval India, 1200-1500, Pearson Education India, p. 96. ISBN 9788131727911.
  13. ^ Asher & Talbot 2008, p. 152.
  14. ^ Jeffrey G. Williamson, David Clingingsmith (August 2005), "India's Deindustrialization in the 18th and 19th Centuries" (PDF), Harvard University.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם ובנושא הודו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.