אסטריול
 | |
| המבנה הכימי של אסטריול | |
|
| |
| כתיב כימי | C18H24O3 |
|---|---|
| מספר CAS | 50-27-1 |
אסטריול (E3, estriol), הוא סטרואיד, אסטרוגן חלש והורמון מין נשי.[1][2] זהו אחד משלושה אסטרוגנים אנדוגניים עיקריים, הכוללים גם אסטרדיול ואסטרון.[1] רמות אסטריול בנשים שאינן בהריון נמוכות מאוד וכמעט ואינן ניתנות לניתור.[3] במהלך ההריון, אסטריול מסונתז בכמויות גבוהות מאוד על ידי השליה והוא האסטרוגן המיוצר ביותר בגוף.[3][4] בנשים החולות בטרשת נפוצה, אסטריול מפחית את הסימפטומים בצורה ניכרת. רמות ההורמון אינן משתנות בגיל הבלות, ואין הבדל משמעותי ברמות בין נשים וגברים.
אסטריול נוצר בשליה. מדידת רמות ההורמון בזמן היריון יכולה לתת אינדיקציה לגבי הבריאות הכללית של העובר. אם הרמות נמוכות במיוחד, הדבר יכול להעיד על התפתחות לא תקינה של העובר. עם זאת יש לבצע בדיקות נוספות כדי לוודא זאת, כי רמות האסטריול יכולות להיות נמוכות גם במקרים אחרים כגון אנמיה ופעילות לא תקינה של הכליות.
ביוכימיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוסינתזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנשים שאינן בהריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל נשים שאינן בהריון אסטריול מיוצר בכמויות קטנות בלבד שבקושי ניתנות לניתור.[3] בניגוד לאסטרדיול ואסטרון, אסטריול אינו מסונתז בשחלות או מופרש מהשחלות,[6] אלא מיוצר בעיקר בעיקר בכבד.[7][8] אסטריול מתפנה ממחזור הדם במהירות אצל נשים שאינן בהריון, ולכן רמותיו בדם נמוכות מאוד, וריכוזי אסטריול בשתן גבוהים יחסית.[7]
אצל נשים הרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטריול מיוצר בכמויות בולטות רק במהלך ההריון.[3] רמות האסטריול עולות פי 1,000 במהלך ההריון,[9] בעוד שרמות האסטרדיול והאסטרון עולות פי 100,[10] והאסטריול מהווה 90% מהאסטרוגנים בשתן של נשים הרות.[11] הייצור היומי של אסטריול על ידי השליה הוא 35 עד 45 מ"ג,[10] והרמות במחזור הדם של האם הן 8 עד 13 נ"ג/ד"ל.[3]
השליה מייצרת פרגננולון ופרוגסטרון מכולסטרול שבמחזור הדם.[4] פרגננולון נקלט על ידי בלוטות יותרת הכליה של העובר והופך לדהידרואפיאנדרוסטרון (DHEA), אשר לאחר מכן עובר סולפציה והידרוקסילציה (אנ') בכבד העובר ובמידה מוגבלת בבלוטת יותרת הכליה של העובר.[3][12] נוצר 16α-OH-DHEA-S שנקלט על ידי השליה.[3] בשלבים עוקבים של הוצאת מימן וארומטיזציה מקבלים אסטריול שמופרש בעיקר למחזור הדם האימהי.[3][7] כ-90% מחומרים המשתתפים ביצירת אסטריול מקורם בעובר.[7]
במהלך ההריון, 90 עד 95% מהאסטריול במחזור הדם האימהי קשור בצורה של אסטריול גלוקורוניד (אנ') ואסטריול סולפט (אנ'). הרמות של אסטריול לא קשור נמוכות מעט מאלו של אסטרדיול לא קשור ודומות לאלה של אסטרון לא קשור.[11] לפיכך, במהלך ההריון, רקמות המטרה צפויות להיחשף לכמויות דומות של אסטריול חופשי, אסטרדיול ואסטרון.[11]
פיזור בגוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטריול נקשר בצורה חלשה לגלובולין קושר הורמוני מין (SHBG) (אנ'),[13] הזיקה שלו להורמון זה נמוכה בהרבה מהזיקה של אסטרדיול ולכן חלק גדול יותר של האסטריול זמין לפעילות ביולוגית.[14]
מטבוליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטריול עובר חילוף חומרים באמצעות גלוקורונידציה (אנ') וסולפטציה.[15][16]
הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חילוף החומרים וההפרשה של אסטריול בבונים דומים מאוד לזה שנצפה בבני אדם.[16] בנשים שאינן בהריון, הפרשת אסטריול בשתן נעה בין 0.02-0.1 מ"ג כל 24 שעות. לשם השוואה, בנשים בהריון, הפרשת אסטריול בשתן נעה בין 50–150 מ"ג כל 24 שעות.[17]
שימוש רפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטריול משמש כתרופה, בעיקר בטיפול הורמונלי לתסמיני גיל המעבר.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטריול התגלה בשנת 1930.[18][19] הוא בודד וטוהר מהשתן של נשים הרות על ידי מריאן ועמיתיו.[18][19]
שימוש באבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן למדוד אסטריול בדם או בשתן של האם והוא יכול לשמש כסמן לבריאות העובר ולרווחתו. אם הרמות של אסטריול לא מצומד (uE3 או אסטריול חופשי) נמוכות באופן חריג אצל אישה בהריון, הדבר עשוי להצביע על חריגות כרומוזומליות מולדות כמו תסמונת דאון או תסמונת אדוארדס. בדיקת רמות האסטריול נכללת בבדיקת חלבון עוברי[20] שנעשית בזמן ההריון לזיהוי אנומליות עובריות.
מכיוון שמצבים פתולוגיים רבים באישה הרה עלולים לגרום לסטיות ברמות אסטריול, בדיקות אלו נתפסות לרוב כפחות מובהקות לבריאות העובר-שליה מאשר בדיקת דופק עוברי (אנ'). מצבים שיכולים לגרום לתוצאות חיוביות שגויות ושליליות שגויות בבדיקת אסטריול לזיהוי מצוקה עוברית כוללים רעלת הריון, אנמיה ופגיעה בתפקוד הכליות.[21]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר בנושא הורמונים של מערכת הרבייה באנציקלופדיה בריטניקה.
- אסטריול באתר ויקירפואה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Kuhl H (באוגוסט 2005). "Pharmacology of estrogens and progestogens: influence of different routes of administration". Climacteric. 8 (Suppl 1): 3–63. doi:10.1080/13697130500148875. PMID 16112947.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Puri (1 בינואר 2005). Textbook Of Biochemistry. Elsevier India. pp. 793–. ISBN 978-81-8147-844-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Strauss JF, Barbieri RL (13 בספטמבר 2013). Yen and Jaffe's Reproductive Endocrinology. Elsevier Health Sciences. pp. 256–. ISBN 978-1-4557-2758-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 H. Maurice Goodman (14 במרץ 2003). Basic Medical Endocrinology. Academic Press. pp. 436–. ISBN 978-0-08-048836-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Häggström, Mikaeljournal; Richfield, David (2014), "Diagram of the pathways of human steroidogenesis", WikiJournal of Medicine, 1 (1), doi:10.15347/wjm/2014.005, ISSN 2002-4436
- ^ Medical Disorders in Pregnancy – An Update. Jaypee Brothers Publishers. 2006. pp. 4–. ISBN 978-81-8061-711-9.(הקישור אינו פעיל, March 2024)
- ^ 1 2 3 4 Henderson BE, Ponder B, Ross RK (13 במרץ 2003). Hormones, Genes, and Cancer. Oxford University Press. pp. 25–. ISBN 978-0-19-977158-5.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ N. S. Assali (3 בספטמבר 2013). The Maternal Organism. Elsevier. pp. 341–. ISBN 978-1-4832-6380-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Lappano R, Rosano C, De Marco P, De Francesco EM, Pezzi V, Maggiolini M (במאי 2010). "Estriol acts as a GPR30 antagonist in estrogen receptor-negative breast cancer cells". Molecular and Cellular Endocrinology. 320 (1–2): 162–70. doi:10.1016/j.mce.2010.02.006. PMID 20138962.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Susan Blackburn (14 באפריל 2014). Maternal, Fetal, & Neonatal Physiology. Elsevier Health Sciences. pp. 39, 93. ISBN 978-0-323-29296-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Roger Smith (Prof.) (1 בינואר 2001). The Endocrinology of Parturition: Basic Science and Clinical Application. Karger Medical and Scientific Publishers. pp. 89–. ISBN 978-3-8055-7195-1.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Hiroshi Yamazaki (23 ביוני 2014). Fifty Years of Cytochrome P450 Research. Springer. pp. 385–. ISBN 978-4-431-54992-5.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ H.J. Buchsbaum (6 בדצמבר 2012). The Menopause. Springer Science & Business Media. pp. 62–. ISBN 978-1-4612-5525-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Lorenzo J, Horowitz M, Choi Y, Takayanagi H, Schett G (23 בספטמבר 2015). Osteoimmunology: Interactions of the Immune and Skeletal Systems. Elsevier Science. pp. 216–. ISBN 978-0-12-800627-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Oettel M, Schillinger E (6 בדצמבר 2012). Estrogens and Antiestrogens II: Pharmacology and Clinical Application of Estrogens and Antiestrogen. Springer Science & Business Media. pp. 265–. ISBN 978-3-642-60107-1.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Musey PI, Kirdani RY, Bhanalaph T, Sandberg AA (בדצמבר 1973). "Estriol metabolism in the baboon: analysis of urinary and biliary metabolites". Steroids. 22 (6): 795–817. doi:10.1016/0039-128X(73)90054-8. PMID 4203562.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Estriol". Fertilitypedia (באנגלית). נבדק ב-1 בפברואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 J.B. Josimovich (11 בנובמבר 2013). Gynecologic Endocrinology. Springer Science & Business Media. pp. 31–. ISBN 978-1-4613-2157-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Sartorelli AC, Johns DG (27 בנובמבר 2013). Antineoplastic and Immunosuppressive Agents. Springer Science & Business Media. pp. 104–. ISBN 978-3-642-65806-8.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ ד"ר צביקה ליס, בדיקת אסטרדיול (Estardiol, E2), באתר שירותי בריאות כללית, 21 בנובמבר 2017
- ^ Pagana TJ, Pagana KD (2009). Mosby's Manual of Diagnostic and Laboratory Tests. St. Louis: Mosby. pp. 240. ISBN 978-0-323-05747-9.