אסטאש גרנייה
| לידה |
המאה ה־11  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביוני 1123 |
| מדינה |
ממלכת ירושלים |
| מקום קבורה |
Church of Saint Mary of the Latins |
| תפקיד |
|
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| בן או בת זוג |
אמה משוק |
  | |
אסטאש גרנייה (בצרפתית: Eustache Garnier; ? - 15 ביוני 1123) היה אציל וקונטאבל בממלכת ירושלים הצלבנית.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטאש גרנייה, אציל צרפתי בעל ייחוס מועט הצטרף לגוטפריד מבויון במסע הצלב הראשון. הוא נטל חלק פעיל בקרבות רמלה תחת פיקודו של בלדווין הראשון, מלך ירושלים. על שירותיו הטובים הוענקה לו העיר קיסריה שנכבשה בשנת 1101 ולאחר מכן צידון שנכבשה בשנת 1111. נישואיו לאחיניתו של הפטריארך הלטיני של ירושלים שיפרו את מעמדו בממלכה והעיר יריחו הועברה לחזקתו על ידי הכנסייה.
כוכבו של גרנייה דרך עם נפילתו של בלדווין השני, מלך ירושלים בשבי הטורקי, אז הוא נבחר לקוניטאבל של ממלכת ירושלים ועוצר הממלכה. המבחן הראשון ליכולתו בא בעת הפלישה המצרית לתחומי ממלכת ירושלים בשנת 1123, הצבאות נפגשו ביום 29 במאי בסמוך ליבנה למרות יתרון מספרי אדיר ממנו נהנה הצבא המצרי הצליחו הצלבנית להפוך את הקערה על פיה ולהשיג ניצחון מכריע שהוציא את מצרים הפטאמית ממשוואת הכוחות האזורית.
הוא נפטר ביום 15 ביוני 1123, זמן קצר לאחר ניצחונו הגדול. בנו הבכור אסטאש גרנייה השני קיבל את צידון, ובנו השני, וולטר, הפך לרוזן קיסריה. נכדו היה הרוזן רג'ינלד מצידון, דמות בעלת השפעה רבה בתקופת מלכותם של בלדווין הרביעי והחמישי וגי דה ליזיניאן ומהבודדים שהצליחו להימלט בקרב קרני חיטין, שהיה נשוי לאגנס מקורטניי ולאחר מכן להאלביס ד'איבלין, בתו של באליאן מאיבלין.
ההיסטוריון הצלבני פולקו משארטר מספר כי אסטאש גרנייה היה "אדם בעל גוף מוצק ואופי ישר" וויליאם מצור מרחיב ומתאר אותו כאדם "חכם וישר עם ניסיון רב בנושאים צבאיים".