לדלג לתוכן

אסון סופת השלגים ברכס אנאפורנה (2014)

אסון סופת השלגים ברכס אנאפורנה
אחת הפסגות ברכס אנאפורנה
אחת הפסגות ברכס אנאפורנה
אחת הפסגות ברכס אנאפורנה
סוג מפולת שלגים
תאריך התרחשות 14 באוקטובר 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
במדינות או באזורים רכס הרים אנאפורנה שבנפאל
הרוגים 43[1]
פצועים 175
נעדרים כ-50
קואורדינטות 28°47′37″N 83°56′20″E / 28.79358°N 83.9388°E / 28.79358; 83.9388
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מהלכו של ציקלון הודהוד שגרם לסופת השלגים

אסון סופת השלגים ברכס אנאפורנה בנפאל, סמוך למעבר ההרים ת'ורונג לה, התרחש ב-14 באוקטובר 2014. באסון נהרגו 43 מטיילים, בהם ארבעה ישראלים, רבים נפצעו מכוויות קור.

אזור אנאפורנה הוא אחד האזורים המתוירים בנפאל. לפי דוח משרד התיירות הנפאלי, בשנת 2017 ביקרו במקום למעלה מ-140 אלף מטיילים, רובם המכריע בעונת התיירות שחודש אוקטובר הוא שיאה[2].

נתוני מזג אוויר לימי הסופה
יאק קרקא לפני הסופה 13 אוקטובר 2014 אחר הצהריים
יאק קרקא לאחר הסופה 15 אוקטובר 2014 בבוקר

האסון התרחש במסלול מטיילים (טרק) המקיף את רכס אנאפורנה לאחר שציקלון הודהוד(אנ') גרם לירידת כמויות שלג עצומות בסביבת הרכס, מה שגרם למפולות שלגים על הטרק.

הסופה לא הייתה הפתעה מטאורולוגית. הבעייתיות שהובילה לאסון הייתה העדר תקשורת ואי העברת אזהרה למטיילים על הסופה המתקרבת. כמה עשרות מטיילים העפילו לפסגה והגיעו לבקתת תה קטנה במהלך סופת השלגים. לא היה מקום לכולם, ולכן רובם יצאו ממנה והתחילו לרדת במסלול לעבר הכפר הסמוך ולאור הפעלת לחץ מצד המקומיים. הקור הקיצוני (מתחת למינוס 20 מעלות) והשלג הכבד כמעט ולא אפשרו להתקדם, ומטיילים רבים הגיעו לאפיסת כוחות ונותרו בצידי הדרך[3]. קבוצה קטנה של מטיילים (ביניהם שבעה ישראלים) נותרה בבקת התה על פסגת הפס בניגוד לאזהרות המקומיים להתפנות בשל החשש למוות ממחלת גבהים, היפותרמיה, דוחק וצפיפות[4].

לאחר היוודע דבר האסון, שהתרחש בגובה של כ-5,400 מטר מעל פני הים, החלו פעולות חילוץ, שבמהלכן הובאו כ-500 מטיילים, תוך ארבעה ימים, למקום מבטחים, והתגלו בהדרגה גופות הנספים. מטיילים שלא נפגעו מיידית פעלו לחלץ עצמם תוך שהם מסייעים זה לזה.

בין ההרוגים היו מטיילים מישראל, מקנדה, מהודו, מסלובקיה, מפולין ומיפן, וכן אנשי צוות מנפאל. ב-19 באוקטובר הודיעו שלטונות נפאל שאפסה תקווה למציאת ניצולים, אף שנותרו כ-50 נעדרים[5].

נפגעים ישראלים באסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם המטיילים ברכס אנאפורנה נמנו עשרות ישראלים. ארבעה ישראלים נספו בסופת השלגים הבלתי צפויה. מסיפורים של הצעירים הניצולים ניתן להתרשם מערבות הדדית ששררה בין המטיילים הישראלים.

גופותיהם של שלושה מהנספים (נדב שהם, אגם לוריא ותמר אריאל, נווטת הקרב הדתייה הראשונה בחיל האוויר הישראלי) נמצאו שעות ספורות לאחר האסון, גופתה של ישראלית נוספת (מיכל צ'רקסקי) נמצאה רק לאחר שישה ימים מהאסון.

רופאים מישראל יצאו לקטמנדו לשם סיוע בטיפול ראשוני ב-16 פצועים ישראלים, מהם שנפגעו כוויות קור ומהם נפגעי טראומה, והבאתם להמשך טיפול בישראל. כתוצאה מכוויות הקור נאלצו הרופאים לקטוע את כל אצבעות ידיו של מור ספיר, שלימים יהפוך למטפס בינלאומי ואלוף עולם בענף טיפוס על קירות לקטועי ידיים[6]. כמו כן, רועי פתאל, ניצל לאחר שהיה קבור בשלג במשך 12 שעות בגובה של 5,400 מ' וחולץ על ידי קבוצת מטיילים ישראליים[7], שלאחריהן שרד 24 שעות נוספות בשטח, בה נחשב למת על ידי כוחות החילוץ הנפאליים[4].

הנצחת הישראלים שנספו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם לוריא, מיכל צ'רקסקי ונדב שהם מונצחים במסגרת מיזם "משא למסע" לזכרם של תרמילאים ישראלים שנהרגו במהלך הטיול, ועיקרו השאלת תרמילים שעליהם תפור פאץ׳ לזכר המטייל.

מיזם נוסף לכבוד נדב שהם בשיתוף בית חב"ד בקטמנדו: רכישת מכשירי טלפון לוויניים המסייעים למטיילים היוצאים לטרקים בנפאל. המכשירים מושאלים על ידי הרב חזקי ליפשיץ מבית חב"ד בקטמנדו ומשמשים את המטיילים לקריאה לעזרה בזמן חירום ומצוקה.

ביוני 2019 יצא לאור הספר "הנווטת - תמר אריאל" מאת רזיאל ממט המתאר את חייה של תמר אריאל[8].

האירועים שהתרחשו במהלך סופת השלגים היוו בסיס לרומן הבדיוני "בית התה על פס המוות" מאת דניאל אדלסון שנשלח אז לסקר את האסון[9][4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]