אסון נדלין
 | |
| התפוצצות הטיל R-16 | |
| תאריך |
24 באוקטובר 1960  |
|---|---|
| מיקום |
קוסמודרום בייקונור |
| קואורדינטות | 45°58′32″N 63°39′35″E / 45.97542°N 63.65982°E |
| הרוגים | כ-200 |
  | |
אסון נדלין הוא האסון החמור ביותר של תקלת שיגור של טיל בליסטי מאז ומעולם. האסון התרחש בבסיס החלל קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן ב-24 באוקטובר 1960. באסון נהרגו קרוב ל-200 בני אדם על פי הערכות, והוא מכונה אסון נדלין על שם המרשל מיטרופן נדלין, מפקד כוחות הטילים של ברית המועצות, שנהרג בו. האסון נגרם מהתפוצצותו של טיל בליסטי R-16, מתכנונו של מיכאיל יאנגל.
אירועי 23 באוקטובר 1960
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבטיפוס של הטיל הבליסטי R-16 הוצב על כן השיגור בבסיס החלל בייקונור לקראת שיגורו ביום שלמחרת. הטיל תודלק בתערובת היפרגולית - הניצתת במגע - של דלק ומחמצן, שהייתה רעילה ביותר (הדלק היה הידרזין והמחמצן חומצה חנקתית בריכוז גבוה). סוגי דלק אלה היו מקובלים בטילים שתכנן מיכאיל יאנגל, ואילו סרגיי קורוליוב היה ידוע בהתנגדותו לשימוש בהם בטילים בליסטיים בכלל, ובמשגרים נושאי אדם בפרט. ויכוח זה ניטש בתוכנית החלל של ברית המועצות גם בין קורוליוב לוולנטין גלושקו. כימיקלים אלה הם לא רק רעילים לנשימה אלא גם בעלי תכונה של איכול, ובהישרפם יוצרים גזים רעילים.
בגלל תקלה, נפרצו השסתומים על הצינורות שהובילו ממכל המחמצן לתא השרפה, והם התמלאו בחומצה החנקתית. חומצה זו הייתה כה מאכלת, עד שלא ניתן היה להותירה בצינורות הטיל אלא למשך יומיים לכל היותר, או לשאוב אותה מן הטיל ולהכשירו לשיגור מחדש, תהליך שהיה אמור להימשך מספר שבועות. התקבלה החלטה להיערך לשיגור למחרת היום, על אף שהטיל לא היה מוכן לשיגור. כתוצאה מהחלטה זו עבדו הטכנאים והמהנדסים על הטיל ומערכותיו ברציפות, ללא שינה.
אירועי 24 באוקטובר 1960
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגלל ההכרח לשגר את הטיל במועד, בוצעו הליכי הכנה לשיגור במקביל, בניגוד לנהלים, על מנת לחסוך בזמן. המרשל נדלין נטש את עמדת התצפית שלו, בה נכחו גם גנרלים ופקידים בכירים בממסד החלל והטילים של ברית המועצות, והגיע אל כן השיגור עצמו כדי לזרז את ההכנות לשיגור. קופסת מיתוג חשמלית שתפקידה לתזמן פקודות למערכות הטיל השונות הושארה בטעות במצב שנועד לאחר השיגור. משהבחין בכך אחד הטכנאים, הוא החזיר את מתג ההפעלה למצב של קדם-שיגור. אולם הפעלת המערכת קודם לכן הפעילה את מערכת הסוללות של הטיל עצמו, ובעת החזרת המתג למצב המתנה, ניתנה פקודה לשלב השני של הטיל להזרים את תערובת הדלק והמחמצן לתא השרפה של מנועו הרקטי.
מנועי השלב השני של הטיל הוצתו, ומיד גרמו לפיצוץ מכלי הדלק והמחמצן של השלב הראשון של הטיל. שרפה אדירה פרצה, והחום האדיר שעלה ממנה, בצירוף הרעילות ותכונות האיכול של הדלק והמחמצן, הרגו רבים מהאנשים שעמלו על ההכנות לשיגור, כולל המרשל נדלין. מספר ההרוגים המדויק אינו ידוע, אולם הוא מוערך בכ-200. במשך שנים הוסתר אסון זה מהמערב ומאזרחי ברית המועצות גם יחד. את מותו של נדלין היה קשה להסתיר, ולכן נטען שנהרג בהתרסקות מטוס.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חומר רב על אירועי הניסוי שכשל הופיע בספרות המקצועית, בפרט לאחר התמוטטות ברית המועצות. ראויים לציון המקורות הבאים:
- Harford, James. Korolev — How One Man Masterminded the Soviet Drive to Beat America to the Moon. John Wiley & Sons, Inc., New York, 1997. pp 119–120.
- Khrushchev, Sergei. Nikita Khrushchev and the Creation of a Superpower. Pennsylvania State University Press, Pennsylvania, 2000. Translated by Shirley Benson. pp 416–425.