אסא אוירבך
| |
| לידה |
10 בינואר 1956 מעגן מיכאל, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 2025 (בגיל 69) עין אילה, ישראל |
| עיסוק | פיזיקאי |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | סטיבן קיבלסון (אנ') |
| מוסדות | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל |
| תלמידי דוקטורט | אהוד אלטמן, נתנאל לינדנר, שניר גזית |
| פרסים והוקרה | עמית החברה הישראלית לפיזיקה (2021) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר הפיזיקה של מערכות קוונטיות עם קורלציות חזקות, מגנטיות ומוליכות-על | |
  | |
אסא אוירבך (10 בינואר 1956 – 4 בפברואר 2025) היה פיזיקאי תאורטי ישראלי, פרופסור בפקולטה לפיזיקה בטכניון, שכיהן כדקאן הפקולטה. נודע כמומחה לפיזיקה של חומר מעובה וכחלוץ בחקר מערכות קוונטיות עם קורלציות חזקות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסא אוירבך נולד במעגן מיכאל ובגיל 3 עבר עם משפחתו לחיפה. בנם הצעיר של רב חובל ישראל אוירבך, איש הפלי"ם, ושל רות (אורסולה, לבית פיק), נגנית ויולה.[1] אח לליאורה ולנועם.
שירת בחיל השריון. למד לתואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים ב-1979.[1] לאחר מכן למד לתואר שני בפיזיקה במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' זאב וגר. ב-1981 נסע לארצות הברית ולמד לתואר שלישי באוניברסיטת סטוני ברוק בהנחיית סטיבן קיבלסון (אנ'). עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1985,[1] נשאה את הכותרת "פיתוח בפירוק למסלולים ומנהור רב-ממדי".
בשנים 1985–1988 שהה כבתר-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו ולאחר מכן במעבדה הלאומית ברוקהייבן בניו יורק. בהמשך לכך שימש מרצה בכיר במחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת בוסטון. עם שובו לישראל ב-1990 הצטרף כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה של הטכניון ובמקביל המשיך לשמש בתפקידו בבוסטון עד 1993. ב-1995 מונה לפרופסור חבר וב-2000 לפרופסור מן המניין.
בשנים 2016–2018 כיהן כדקאן הפקולטה לפיזיקה בטכניון.[1] לאורך השנים שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת הרווארד.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוירבך היה חלוץ בחקר הפיזיקה של מערכות קוונטיות עם קורלציות חזקות ונמנה עם הראשונים שעסקו בשטח מחקר זה בישראל. פיתח שיטות תורת שדות קוונטית למערכות של ספינים, והשתמש בגישות אלו לפתור בעיות בחומרים מורכבים כגון מוליכי על בטמפרטורות גבוהות וגבישי קונדו (אנ'). תרם באופן משמעותי לחקר אפקט הול הקוונטי והתגובה של מוליכי על ומתכות לשדות וקרינה אלקטרומגנטית.
עם תלמידיו נמנים הפרופסורים אהוד אלטמן מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי (לשעבר במכון ויצמן), ארז ברג ממכון ויצמן, נתנאל לינדנר מהטכניון ושניר גזית מהאוניברסיטה העברית.
אוירבך חיבר מעל 100 מאמרים ושישה פרקים בספרים, וכן כתב שני ספרים: ספר העוסק במגנטיות קוונטית ורומן גרפי שנועד להנגיש לקהל הרחב את פרדוקס השד של מקסוול (נכתב במשותף עם גיסו, המאייר ריצ'רד קודור).
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוירבך היה נשוי למרגרט (מגי, לבית הנדלי) ואב לבן ושתי בנות. בתו סיון אוירבך היא אצנית ואלופת ישראל בריצת 800 מטר.[2] התגורר במושב עין אילה, ותחביביו היו ריצה ונגינת ג'אז בפסנתר.
נפטר בפברואר 2025 בגיל 69, בעת שעסק בריצה.[3] נטמן בבית העלמין בעין אילה.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמית מלגת סלואן (1989–1993)
- הרצאות ע"ש מילטון וליליאן אדוארדס (1991–1995)
- מחזיק הקתדרה למדעים מדויקים ע"ש סידני ואליזבת' קורוב (2005)[1]
- עמית החברה הישראלית לפיזיקה (2021)[4]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A. Auerbach, Interacting Electrons and Quantum Magnetism, Springer-Verlag, New York (1994).
- A. Auerbach and R. Codor, Max The Demon vs Entropy of Doom, Looseline Productions (2017).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איתי נבו, ללמוד פיזיקה מספר קומיקס, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 30 ביולי 2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אסא אוירבך
אסא אוירבך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אסא אוירבך, באתר ResearchGate
- אסא אוירבך, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Assa Auerbach, Collège de France
- ^ יואב ויכסלפיש, סיון אוירבך מתכוננת לטוקיו, באתר כנס מדיה, 8 בינואר 2025
- ^ יואב איתיאל, המדען שהתמוטט היום במהלך ריצה - פרופסור אסא אוירבך בן ה-69, באתר חמ"ל, 4 בפברואר 2025
- ^ אסא אוירבך ומיכאל גרונאו נבחרו לעמיתי האגודה הישראלית לפיזיקה, באתר הפקולטה לפיזיקה, הטכניון, 11 באפריל 2021