אנריקה קפרילס רדונסקי
לידה |
11 ביולי 1972 (בן 52) קראקס, ונצואלה |
---|---|
שם לידה | Henrique Capriles Radonski |
מדינה | ונצואלה |
השכלה |
|
מפלגה | COPEI, Justice First |
בן או בת זוג | Valeria Valle |
henriquecapriles | |
חתימה | |
אנריקה קפרילס רדונסקי (בספרדית: Henrique Capriles Radonski; נולד ב-11 ביולי 1972) הוא פוליטיקאי ונצואלי ממוצא יהודי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קפרילס רדונסקי נולד בקראקס. הוריה של אימו היו שניהם יהודים ניצולי השואה, ממוצא פולני, הולנדי ורוסי ואביו הוא נוצרי קתולי ממוצא יהודי ספרדי[1]. הוא מגדיר את עצמו כקתולי. למד משפטים באוניברסיטה הקתולית אנדרס בלו והתמחה בדיני מיסים ובמשפט מסחרי. חבר ב-"International Fiscal Association".
בדצמבר 1998, בגיל 26 בלבד, נבחר לכהן בפרלמנט של ונצואלה ובכך הפך לחבר הצעיר ביותר שכיהן בפרלמנט זה אי פעם. חודשים ספורים לאחר בחירתו, מונה על ידי חבריו למפלגת המרכז הנוצרית-סוציאליסטית למשרת סגן נשיא הפרלמנט, תפקיד בו כיהן עד פיזור הפרלמנט באוגוסט 1999.
ביולי 2000 נבחר מטעם מפלגת "Primero Justicia" (שהוקמה ב-1992 על ידי לאופולדו לופס) לראשות עיריית בארוטה המשתייכת למטרופולין של קראקס. באוקטובר 2004 נבחר שוב למשרה כשהוא גורף כ-79% מהקולות.
ב-2008 הציג את מועמדותו לתפקיד מושל מדינת מירנדה ובבחירות שנערכו בנובמבר אותה שנה נבחר לתפקיד.
ב-12 בפברואר 2012 התקיימו פריימריז בין מועמדי האופוזיציה בוונצואלה. בבחירות השתתפו כ-2.9 מיליון אזרחים, וקפרילס זכה בכ-62% מהקולות[2] ונבחר למועמד האופוזיציה בבחירות לנשיאות ונצואלה שיתקיימו ב-7 באוקטובר 2012. בבחירות אלו הפסיד לצ'אווס, אך זכה לאחוזי תמיכה נרחבים ביותר ביחס לאנשי אופוזיציה שהתמודדו מול צ'אווס בעבר[3][4]
באותה שנה של מערכת הבחירות בוונצואלה הוא הצהיר על כך שאם הוא יבחר לנשיאה של וונצואלה הוא יהיה מוכן לכונן יחסים עם מדינת ישראל וכן גם ארצות הברית לאחר הבחירות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אנריקה קפרילס רדונסקי
- אנריקה קפרילס רדונסקי, ברשת החברתית פייסבוק
- אנריקה קפרילס רדונסקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אנריקה קפרילס רדונסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
- אנריקה קפרילס רדונסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שלמה פפירבלט, הוגו צ'אבס והשאלה היהודית, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2011
- יואב קרני, "הסוכן הציוני" נגד "המהפכה הבוליבארית", 18 בפברואר 2012
- אלי לאון, הסיוט הציוני של הוגו צ'אבס, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברק רביד, "ישראל מקווה לשינוי ביחסים אבל לא בונה עליו", "הארץ", 7 במרץ 2013
- ^ Barney Henderson, Hugo Chavez faces presidential challenge from state Governor Henrique Capriles, The Telegraph, 13 February 2012
- ^ אתר חדשות ערוץ 2, למרות הכל: צ'אבס זכה בקדנציה שלישית בבחירות בוונצואלה, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, ונצואלה בחרה: צ'אבס ימשיך לכהונה נוספת, באתר ynet, 8 באוקטובר 2012